מכתב גלוי לנבחרי הציבור במדינת ישראל -דרוש חוזה חדש בין השלטון לאזרח

מכתב גלוי לנבחרי הציבור במדינת ישראל -דרוש חוזה חדש בין השלטון לאזרח מאת : דרור שלו מנהל מחלקת הבטחון של עיריית חולון.

ביום ראשון 12.9.21 (בתאריך כמעט סמלי ) קרס בניין בן כ- 55 שנה בחולון.

במזל המבנה היה ריק לאחר שפונה מיושביו בזמן על ידי כוחות החירום ועיריית חולון, יום לפני הקריסה. קצין הכיבוי שהגיע למקום זיהה את הסדקים החמורים שהיו בבניין קיבל החלטה מצילת חיים והחל בפינוי אליו הצטרפו המשטרה והעיריה . פינוי האוכלוסייה, הטיפול הרווחתי באוכלוסייה, הטיפול בפינוי ההריסות וכן הטיפול בניסיון להשיב מצב על כנו, נפל על כתפי הרשות המקומית.

במדינת ישראל ישנם עשרות אלפי בנינים מעל 3 קומות שנבנו לפני שנת 1980 (השנה בה נקבע תקן רעידות האדמה), בבניינים אלו גרים מאות אלפי תושבים . במצב של רעידת אדמה מסיבית כזו שקוראת אחת ל100 שנה, נמצא את עצמנו במצב של מספר רב מאד של לכודים, הרס גדול מאד ומספר גדול של חסרי בית. כוחות ההצלה רשויות מקומיות ומשרדי הממשלה עם כל הרצון הטוב המנסים להיערך ולהתכונן למצב זה, אולם ידוע לכולם שלא יהיה יכולת לסייע וכי יש צורך בסיוע של אזרחים.

המנהיגות במדינת ישראל רואים את עיקר תפקידם בסיוע ובטיפול באוכלוסייה וכיצד הם יכולים להקל על האזרח. בראיה זו יש "עליה וקוץ בה" מצד אחד מטרת המדינה, היא להגן ולסייע לאזרח, אנו מנסים להטיב עם הציבור. אולם מצד שני במעשינו אנו אומרים לאזרח אנחנו נעשה הכול ולך אין שום אחריות ו/או צורך לעשות דבר.

תקופת הקורונה שהחלה במרץ 2020 (וטרם הסתיימה) הראתה ועדין מראה , כיצד המנהיגות במדינת ישראל מקדמת את בעיית חוסר האחריות של האזרח ואת צפיית האזרח שנעשה בשבילו הכל . בסגר הראשון חלקנו מזון לאזרחים, למרות שהגורמים המוסמכים, מדריכים את האוכלוסייה להכין מזון ומים לשעת חירום בבית ומודיעים לאזרחים כי במצבי חירום קיצוניים (רעידות אדמה, מלחמות), הרשויות לא יוכלו לחלק מזון לתושבים לבתים או למקלטים. בסגר השני הינגשנו לאזרח, בדיקות קורונה למען נוחותו, כדי שיגיע וייבדק למרות, שיכל היה להיבדק בקופת החולים הקרובה לביתו. האם לאזרח אין אחריות ללכת להיבדק? בסגר השלישי הפעלנו מרכזי תשאולים ולמרות שהבנו שחלק גדול מהנשאלים משקרים בתשאולים, לא בוצע שום אכיפה בנושא. היכן האחריות האישית של כל תושב ואזרח? בסוף שנת 2020 החלנו לחסן את האוכלוסייה, בחיסון ראשון שני ושלישי, ביצוע החיסונים ניתנו לקופות החולים. למרות שהחיסון אינו עולה כסף ולמרות פעילויות השיווק, ישנה אוכלוסייה המעדיפה שלא להתחסן. הרשויות ממשיכות בניסיונות לחסנם באמצעות כלי שכנוע. האם ניסיונות השכנוע הללו אינם מסירים מעל אותם מחוסרי חיסון את אחריותם הבריאותית והאזרחית?

מדינת ישראל עמדה בעבר בפני מצבי חירום שונים, אולם בעבר הערבות ההדדית, הסיוע האזרחי העובדה שכל אזרח ראה בישראל את ביתו וגילה אכפתיות, סייעה לעבור מצבים קשים. כיום, אנו חיים בתקופה שונה. תקופה בה כל אחד עושה לביתו ולכל אחד האינטרס האישי הוא האינטרס המוביל .

בחולון קרס בניין!, כולם רואים ברשות המקומית אחראית לכך, אולם האחריות במקרה זה ובמקרים אחרים של מצבי חירום היא גם על התושבים. ישראל חווה (ולצערי גם תחווה ), מצבי חירום שונים כגון מלחמות, רעידות אדמה ואסונות טבע. מצבים אלו עלולים לייצר מצבים בהם השלטון המרכזי והשלטון המקומי ידרשו לסיוע אולם לא יוכלו בשל מחסור במשאבים . כמובן שכולם יפנו אצבע מאשימה כלפי השלטון, למרות שבעצם האחריות היא גם על התושבים. המצב הקיים כיום הוא כזה, שהאזרח /תושב, מבין שדי לו בתשלום המיסים, כדי לפתור את עצמו מכל תפקיד ואחריות . המדינה /הרשויות המקומיות ידאגו לו תמיד גם אם הוא לא ישתף פעולה, או יחליט לעשות ההפך ממה שהתבקש. לצערנו הרשויות והמדינה אין בכוחם לפתור ולעזור תמיד (מיעוט משאבים מול משימות רבות ) ולכן נדרשת ההבנה גם בקרב האזרחים /תושבים כי יש להם תפקיד בחירום ובשגרה.

[banner-both]

על מנת לשנות מצב זה נדרש חוזה חדש בין השלטון לאזרח . חוזה שיגדיר את מחויבות השלטון אולם גם את מחויבות האזרח , את רמת השירות שצריכה להינתן לאזרח בשגרה ובחירום ואת תפקיד וחובות האזרח בשגרה ובחירום . חוזה שיהיה כן, גלוי ופתוח . חוזה שכזה יעשה במספר משורים : יש לקבוע רמות שירות של משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. יש לפרסם זאת בכלי התקשורת. קביעת רמות שירות אלו יגדירו לאזרח את יכולת הרשויות ויסמנו לאזרח את תפקידנו מצד אחד אולם יגדירו לאזרח /תושב את תפקידו בשגרה ובחירום מצד שני.

יש גם לתמוך את המתבקש מהאזרח בחקיקה. לדוגמא הוא יצירת חוק המגדיר כי על כל בעלי דירות בבניינים לבצע בדיקה תקופתית לבניין ברשותם על ידי מהנדס (כפי שמבצעים טסט לרכב). את הבדיקה יהיה צריך להציג לרשויות המקומיות. בניין שאינו תקין על דיירי הבניין לתקנו במידית כפוף לסקציות שיקבעו בחוק.

בתהליך שינוי החוזה יש צורך לתמוך את החקיקה בסנקציות ובאכיפה רק כך יוטמע שינוי החוזה .

עלינו לבצע תאום ציפיות עם האזרח ולהדגיש מה נדרש מהאזרח, לא רק מהרשויות בעת רגיעה, ובעת חירום. על האזרחים להבין מה ביכולת המדינה /הרשות המקומית לספק ומה נדרש מהאזרחים /תושבים.

על מנהיגי הציבור ליישר קו ברמת השירות של כל הרשויות ולמנוע מצב שבו מנהיג כזה או אחר מראה שהוא מסוגל לעשות יותר לתושביו ובכך ימשיך בקו של אזרח אין אחריות.

בחולון קרס בניין! עלינו להפיק לקחים מהירים מכך ולעשות את המרב על לייצר מצב חדש מצב בו למדינה ולרשויות יש תפקיד להגדיר מחדש את התפקיד והאחריות של האזרח.

עלינו לייצר חוזה חדש בין השלטון לאזרח!