אלינור בכור מורה מחולון בטור אישי על מערכת החינוך בישראל
אני מחנכת כיתה ואני מפחדת מהרגע שבו לא אוכל להישאר במערכת החינוך…
בת 39, 18 שנים במערכת החינוך מתוכם מחנכת במשרד החינוך ב7 שנים האחרונות.
המשרה שלי עומדת על 102% משרה+ ריכוז+ דרגה 2 לא מגיעה ל9000 שח.
אני הייתי הילדה ה״מאתגרת״, חינכו אותי בבית הספר בעיקר לא להאמין בעצמי, לקח לי המון שנים להבין שאני חייבת להעז ולא לתת למשפטים הנוראים שהמחנכת שלי אמרה לי- שלא יצא ממני כלום! להשפיע עלי חיי, להאמין בעצמי וביכולות שלי !יצאתי ללימודי תואר בחינוך. חלום חיי היה לתקן את החוויה הנוראית שלי במערכת החינוכית. נשבעתי בעצמי שלמערכת אני מגיעה מהמקום שלי:
לא שופטת- מכילה, לא מורידה- מקדמת, לא מוותרת- נלחמת! על כל ילד וילדה!- גם כאלה שאני לא מחנכת ורק המורה המקצועית שלהם. אוהבת מחבקת ושם עבורם בכל שעות היום! כן אני גם מקבלת הודעות מתלמידים ב22:00 בלילה ועונה להם עם אייקון של לב!
אני שם כי זה מה שבחרתי- על זה אני לא מתלוננת!
אני ציונית ומאמינה במדינת ישראל, מאמינה שהדור הבא תלוי במה שנעניק להם ונלמד אותם, נשמש להם מודלינג חיובי שאפשר להיות טוב יותר כלפיי האחר, שצריך לרכוש השכלה ברמת היכולת כי ידע זה כוח ותמיד להעז ולא לפחד!
ילדים הם העולם שלי, אני חושבת שזה התעצם פעמיים בחיי, בפעם הראשונה שגיליתי שאוכל להביא ילדים רק בפונדקאות ובפעם השניה שהילל נולד.
שרתתי בממר״ם, יכולתי היום להיות במקום כלכלי אחר אבל אני לא רואה את עצמי יושבת מול מחשב 14 שעות, היום אני יושבת מולו 6 שעות בממוצע ביום מעבר לשעות הלימוד הפרונטליות בכיתה
בואו נעשה סדר:
- אני לא מסיימת בשעה 14:00 באף יום
- אני עובדת באופן קבוע בשבת
- אני בודקת מבחנים על זמני הפרטי ולא בזמן שעות העבודה שלי
- למדתי לתואר 4 שנים + שנה וחצי לתעודת הוראה (שילמתי מעל 100,000 ש"ח)
- כדי לעלות בדרגה, בשכר זה מתורגם לעוד כמה מאות שקלים בודדים עליי ללמוד 60 שעות גמול בשנה- על חשבוני ולפעמים על חשבון הזמן הפרטי שלי.
- במשרד החינוך אין קידום אלא אם כן אחליט להיות מנהלת (ממש לא) וגם אז ארוויח פרוטות!
- אני זמינה תמיד להורים ולתלמידים שלי- מדובר בדיני נפשות ואני לא אתן להורה/ לילד ללכת לישון עם מחשבה שתגרום להם לא להירדם בלילה!
- בחרתי בחינוך כי אני מאמינה שאפשר אחרת! אפשר להפוך את המדינה שלנו למדינה טובה וסבלנית יותר!
- על הקפה התה והסוכר אני משלמת שלא כמו במקומות עבודה אחרים ושלא לדבר על תורניות שבהם במשך 4 שעות אין לי שום הפסקה
- כשאנשים מדברים על החופשים שלנו, זה מבורות! שתדעו שכל חופשות השנה מוקדשות בעיקר לבדיקת מבחנים ובניית מערכי שיעור מגוונים כדי לקדם את הילדים.
- יחד עם הטענה שיש חופשים מרובים, יש חוסר מטורף בעובדי הוראה כי אנשים מבינים שזו לא משרה פשוטה, מבחינת הורים, תלמידים, טובענות המקצוע, שכר, דרישות המערכת, עבודה מסביב לשעון שלא מתוגמלת, זלזול, אלימות פיזית ומילולית, חוסר כבוד והערכה- להמשיך?
- השנה אעבוד בקיץ כי גם אני רוצה לצאת לנופש.
יש לי הרבה מה לומר על המערכת ובפרט על משרד החינוך, בעיקר שהוא מנותק מאד ממה שאנחנו צריכות לעשות בשטח, אבל אני בוחרת את המלחמות שלי…
והמלחמה שלי היא מלחמת קיום! לא יתכן שמתכנת מחשבים ירוויח פי 4 ממני ואני ״מתכנתת״ הדור הבא ארוויח כזו משכורת מזלזלת! אני שווה יותר! ועבודה במערכת החינוך היא החשובה ביותר אחרי רופאים ואחיות ( זה לפוסט אחר)
אני מחנכת כיתה ואני מפחדת מהרגע שבו לא אוכל להישאר במערכת החינוך…