כניסת שבת: זמני הדלקת נרות ויציאת שבת לפרשת ויקרא
בת ים
כניסת שבת-18:36
יציאת שבת-19:32
חולון
כניסת שבת-18:36
יציאת שבת-19:32
ראשון לציון
כניסת שבת-18:36
יציאת שבת-19:32
פרשת השבוע: ויקרא | מאת הרב שלמה לוי
בפתיחת חומש ויקרא המכונה "תורת כוהנים" מצווה הקב"ה אל משה רבינו "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם". כלומר, יש להקריב את ה – "מכם". כל אחד צריך להקריב את עצמו וגם להתקרב – על ידי מעשה אנוש ניתן לקרב בין העולם התחתון לעליון. הנביא אומר לאותם דורות שאחרי חורבן בית המקדש "ונשלמה פרים שפתנו". כלומר, את הפרים שהיו בעבר קרבים על גבי המזבח, אנו משלימים על ידי שפתנו ותפילתנו.
"וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַיהוָה סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ". מדוע לא אומרת התורה 'אדם כי יקריב'? על כך אומר רש"י שהמילה "נפש" נאמרת רק על קורבנות מנחה שמביאים העניים, משום שקרבן זה נחשב להם כאילו הקריבו את נפשם שלהם ממש. זוהי כמובן מדרגה גבוהה יותר משל האדם הרגיל שמקריב. אנחנו מסיקים מכך מסקנה חשובה – העלות הכספית של הקורבן או גודלו פחות חשובים. ריבונו של עולם מעוניין בתהליך המשמעותי של מביא הקורבן. כאשר האדם מקריב את נפשו, אזי הוא מקרב אותנו יותר לבורא.
מעשה הקורבנות זר ביותר לדורות האחרונים משום שאלפי שנים לא עסקנו בכך, אך אנו מוצאים בספרים שנכתבו במאות השנים האחרונות שעבודת הקורבן לא נשתכחה מליבותיהם של עם ישראל גם בגולה. על פי מרן הרב קוק זצ"ל הקרבת הקורבנות תחזור רק בתקופה שרוח הנבואה תשוב. מדוע זה כך? משום שללא רוח הנבואה האדם עלול להיתפס לצדדים נמוכים ופרימיטיביים של מעשה הקורבן. הרב קוק מסביר את מעשה הקורבן דרך הפסוק "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות". לעתיד לבוא, אומר הרב קוק, לא נצטרך יותר להקריב קורבן שהוא בקר מן החי, אלא קורבן מן המנחה – דגן שגדל באדמה. לעתיד לבוא יתעלה העולם למדרגה גבוהה יותר שבה מעשה הקורבנות אינו מעשה ריק שחלילה נעשה במקביל לעשיית חטאים – ואז "טובל ושרץ בידו" – אלא שלם ואמיתי. יהי רצון שנזכה בתיקון הנפש יחד עם תיקון המחשבה והמעשים ועוד השנה נאכל מן הפסחים הקרבים על גבי מזבח ה' אלוהינו, במהרה בימינו אמן.
הכותב, הרב שלמה לוי, הוא ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון ונשיא הגרעין התורני ראשון לציון.
ברכת על הדלקת נרות שבת
לאחר הדלקת הנרות עוצמת האשה את עיניה או מכסה אותן בידיה, ומברכת
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי וְאֶת אִישִׁי וְאֶת כֹּל קְרוֹבַי, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וְתִזְכְּרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה, וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים אוֹהֲבֵי יְיָ, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּיְיָ דְּבֵקִים וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בְּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָנָּא, שְׁמַע אֶת תְּחִנָּתִי בִּזְכוּת שָׂרָה וְרִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה אִמּוֹתֵינוּ, וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. אָמֵן.