הנתונים המקומיים שמדאיגים את גוש דן
תאונות "פגע וברח" – בהן נהג נמלט מזירת תאונה מבלי להגיש סיוע או למסור פרטים – ממשיכות להטריד את הרשויות. בשנת 2024 נרשמו בחולון 14 תאונות מסוג זה, בבת ים 10 מקרים (המציבים אותה בין חמש הערים הגרועות בארץ) ובראשון לציון 7 מקרים.
החוק מאפשר לבית המשפט לגזור עד 14 שנות מאסר בפועל על הפקרה לאחר פגיעה. אולם בדיקה שערכה עמותת אור ירוק מעלה כי ב־71 פסקי דין שנבחנו, העונש הממוצע עמד על שנתיים ושבעה חודשי מאסר וקנס ממוצע של 2,179 שקלים בלבד.
מי הם הנהגים שבורחים?
מסקירה של מחקרים בינלאומיים שערכה העמותה עולה כי מרבית הנהגים שנתפסו לאחר תאונות "פגע וברח" היו צעירים, לעיתים אף מתחת לגיל הנהיגה החוקי, או נהגו תחת השפעת אלכוהול, סמים או מסיחים אחרים.
בראיונות שביצעו חוקרים בריטיים עם 52 נהגים שפגעו וברחו:
- 54% הודו כי ברחו כדי להגן על עצמם, לאחר שנהגו ללא רישיון או תחת השפעת חומרים אסורים.
- 46% טענו כי לא הבינו שפגעו, או שסברו שהתאונה לא חמורה מספיק כדי לעצור.
הנתונים מצביעים על שילוב בין פחד מהשלכות משפטיות לבין חוסר מודעות או אחריות.
הפער בין החוק למציאות
הפער בין העונש המקסימלי הקבוע בחוק לבין הענישה בפועל מעלה שאלות על הרתעה. גורמים בתחום הבטיחות סבורים כי ענישה מחמירה יותר, לצד אכיפה ממוקדת והגברת מודעות, עשויות לצמצם את התופעה.
מה עושים בעולם?
במדינות שונות יושמו צעדים ייחודיים:
- בקולורדו, ארה"ב, נחקק ב־2015 חוק המאפשר לשדר התראות חירום רחבות במדינה כאשר לא אותר נהג שפגע ונמלט מתאונה עם נפגעים.
- בפלורידה מתקיים קמפיין מודעות מחזורי תחת הסיסמה "Stay at the scene", המדגיש את החובה להישאר בזירה ואת העונשים הצפויים.
- חוקרים מציינים כי בערים חכמות, המרושתות במצלמות רחוב, פוחתת המוטיבציה לברוח – הן בשל העלאת סיכויי הזיהוי והן בשל חיזוק ההרתעה.
האחריות הציבורית
מעבר לאכיפה ולטכנולוגיה, מומחים מדגישים כי האחריות האישית היא קריטית: עצירה, הזעקת עזרה ומתן פרטים יכולים להציל חיים ולהפחית את חומרת התוצאות.
הנתונים מחולון, בת ים וראשון לציון מציבים תמרור אזהרה ברור לרשויות ולנהגים כאחד – ומחדדים את הצורך בצעדים משולבים של חינוך, אכיפה וטכנולוגיה כדי למגר את תופעת ה"פגע וברח".
רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן