מה קורה עם הגננות? אחד מהמקצועות המסובכים והרגישים ביותר, נתון בשנים האחרונות תחת מתקפות הורים ומה לא? הילדים שלנו, שהם הדבר היקר לנו ביותר עלי אדמות, מופקדים בידי הגננת – עליה אנחנו סומכים בעיניים עצומות שתטפל בילדים שלנו כמו שהיא מטפלת בילדיה. אך בשנים האחרונות אנו שומעים מידי תקופה, על גננת מתעללת או על גננת שלא התייחסה כראוי להורה. קרוב לוודאי שהתקשורת במקרים מסויימים, משמשת בידי ההורים כחלק מאמצעי ניגוח כדי להכפיש גננת זו או אחרת, אולם חשוב לזכור שהתקשורת אף מביאה לחשיפת מקרי התעללות בילדים ומשמשת כתמרור אזהרה לגננות מסויימות. עם זאת בל נשכח שרוב רובן הגיעו למקצוע הזה מתוך שליחות ולמען הילדים ופחות בשביל הכסף.
המקרה הראשון אותו נחשוף מדבר על גננת שנחשדה בעבר על ידי ההורים בהתעללות בילדים ואפילו נחקרה במשטרה אודות המקרים האלו וזוכתה לחלוטין אך למרות זאת היא לא ידעה מנוח ושעברה לגן אחר כגננת מחליפה הגיעה השמועה לאוזני ההורים שהגננת נחשדה בהתעללות ומאז שוב עברה מסע של התמודדות עם טענות חוזרות בהן כבר זוכתה ונוקה שמה. למרות זאת, כל זאת ההורים דרשו את סילוקה מהגן ולא שלחו את ילדיהם בתקופה שהיא עבדה בגן. הגננת שעברה מסכת של טענות של ההורים כנגדה במשך שנים, הודיעה כי היא פורשת ואינה יכולה עוד. האם הפסדנו גננת טובה? זאת כבר לא נדע.
המקרה השני מדבר על גננת שתבעה אם על כך שהכפישה אותה ברבים. בפסק דין בו נדחתה תביעת לשון הרע שהגישה הגננת נגד אם לפעוט בגן, והתקבלה תביעה שכנגד של האם נגד הגננת. בפסק הדין נקבע כי, סייעת שעבדה בגן שיתפה את האם בכך שמתבצעת התעללות בבנה הפעוט בשל העובדה שהגיע לגן ללא חיתולים למרות שלא היה גמוּל. האם הגישה תלונה במשטרה ובנוסף שוחחה עם אם לילד אחר בגן ועם חוקרת פרטית שהפעילה נגדה הגננת. בפסק הדין נקבע כי ביחס לתלונה במשטרה עומדת לאם הגנת תום הלב; ביחס לשיחה עם האם האחרת אין לשון הרע; וביחס לשיחות עם החוקרת הפרטית עומדת לה הגנת תום הלב ולגבי חלק מהפרסום – כלל לא מדובר בלשון הרע. במקביל התקבלה התביעה שכנגד משום שלא הייתה מחלוקת שהפעוט עבר סוג של התעללות בגן שבהנהלת התובעת.
הגננת תבעה את האם על סמך ארבעה פרסומים "משמיצים" שפרסמה האם נגד הגננת והגן בנוגע להתעללות שבנה עבר בגן הילדים, לאחר בדיקה מעמיקה הסתבר שאכן הילד עבר התעללות בגן.
מפסק הדין עולים מקרים מזעזעים – בין היתר נחשף כי הגננת התנהגה באופן קשה כלפי הפעוט על רקע חוסר יכולתו לשלוט בסוגריו. במקרה אחד, בו עשה הפעוט את צרכיו בתחתוניו בעת משחק בחצר, הפעוט הוכנס לשירותים על ידי הסייעת והושאר שם בהנחיית התובעת ללא שהוחלפו בגדיו מעל מחצית השעה, בעוד הוא עומד ומתחנן שיחליפו לו.
- במקרה נוסף בו עשה הפעוט את צרכיו במהלך ארוחת צהריים. הפעוט נעמד ולא העז לספר שברח לו. הסייעת ראתה שברח לפעוט וסיפרה לגננת. הגננת צרחה על הפעוט וגערה בו כיצד הוא עושה דבר כזה בעת שכולם אוכלים. הפעוט פרץ בבכי בעוד הילדים מסתכלים עליו ולועגים כי יש ריח מסריח בגללו. הגננת שלחה את הפעוט לשירותים בצעקות. הסייעת ביקשה להרגיעו ורצה לקראתו על מנת להחליף לו אך נחסמה בידי הגננת שצעקה עליה "את לא הולכת להחליף לו, שילמד!". הפעוט עמד בשירותים במהלך כל הארוחה, כ-45 דקות, הסתכל על הילדים אוכלים ולא הפסיק להתייפח ולקרוא לסייעת להחליף לו. הוא המשיך לעמוד עד שהצואה נזלה לו עד אצבעות הרגליים. רק בתום הארוחה אמרה הגננת לסייעת שהיא רשאית להחליף את בגדיו של הפעוט. אחרי שסיימה לעשות כן אמר לה הפעוט "אני לא אכלתי". הסייעת שאלה את הגננת מה בדבר אוכל לפעוט. הגננת לא ענתה לה והמשיכה בעיסוקיה. לאחר רבע שעה שאלה אותה שוב ואז הגננת נאותה לתת לו צלחת עם אוכל. הפעוט ישב ואכל לבד בעוד הילדים האחרים כבר הלכו לישון.
- הגננת בין השאר נהגה לעלוב בפעוט כאשר היה מבקש תוספת במהלך ארוחת הצהריים. היא כינתה אותו "בהמה" ואמרה לו שבגלל שאכל שלוש מנות הוא "מחרבן הרבה". התובעת כינתה אותו גם בשמות גנאי כמו "כלב" או "חתול" בכל פעם שהיה עושה את צרכיו, מעליבה אותו מול כל הילדים וגורמת להם לצחוק עליו.
- במקרה מסוים עשה הפעוט את צרכיו בתחתוניו ולאחר שעבר "ייבוש" בשירותים מעל 30 דקות, ואחרי שבגדיו הוחלפו ורצה להצטרף למפגש של התובעת עם ילדי הגן, הייתה התובעת גוערת בו "לך מכאן, אף אחד לא רוצה להיות חבר שלך".
- הגננת אמרה שהפעוט הוא הכבשׂה השחורה שלה. בכל פעם שהייתה מחלקת משהו לילדים היה הפעוט מקבל אחרון.
- במקרה האחרון אלמלא הסייעת והחוקר הפרטי אותו הפעילה האם לא היו מתגלים לעולם מעשים אלו.
המטרה בהבאת המקרים האלו הוא לא להכפיש ציבור שלם של גננות שעושות מלאכת קודש אלא לשמש תמרור אזהרה להורים ולצוות החינוכי שבגנים