הנאשם, יליד 1950 (כיום בן 70), הורשע לאחר הליך הוכחות בריבוי עבירות של אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים בקטינה בת משפחה וכן בניסיון אינוס קטינה בת משפחה. על פי גזר הדין, הקטינה, ילידת 1999, נהגה ללון בדירתו של הנאשם בין השנים 2007 ועד 2011, בין היתר בחופשות מבית הספר בחגים ובסופי שבוע ולעיתים לפרקי זמן של מספר חודשים. במהלך תקופה זו ניצל הנאשם את המצוקה הכלכלית בה היו נתונים המתלוננת ומשפחה על מנת לבצע בה מעשים מיניים על ידי כך שכרך את המעשים המיניים שביצע בה בתמורה כספית וקניית מתנות, כדי לרכוש את שתיקתה לביצוע המעשים. במהלך התקופה בהזדמנויות רבות בדירת הנאשם, דירת המתלוננת וברכבו, אנס הנאשם את נכדתו וביצע בה מעשי סדום ומעשים מגונים. בנוסף, בשנת 2012 לקח הנאשם את הקטינה למקלט בבניין מגוריו וביצע בה מעשה סדום, לאחר מכן הבטיח לה שזו הפעם האחרונה שביצע בה מעשים וקנה לה מתנות.
בית המשפט הפנה לפסיקת בית המשפט העליון שקבעה – "בית המשפט זה עמד לא אחת על הכיעור הרב והחומרה היתרה הטמונה בביצוע עבירות מין. הפגיעה חמורה במיוחד כאשר מדובר בעבירות מין המבוצעות בקרבן קטין או קטינה, ובפרט בעבירות מין בתוך המשפחה, בהן מנצל הפוגע את פערי הכוחות ואת הקרבה בינו לבין הנפגע. מעשים שכאלה מותירים אצל הקורבנות צלקות נפשיות עמוקות ויוצרים פגיעה בתפקודם שלכל אורך חייהם". עוד נקבע כי "השיקולים המרכזיים בענישת עברייני מין שביצעו עבירות מין בקטינים הם שיקולי גמול והרתעה, הן כלפי העבריין והן כלפי עבריינים פוטנציאליים, ויש להעדיף את שיקולי הגמול וההרתעה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם וכי על העונש לשקף את חומרת המעשים וסלידת החברה ממעשים מיניים מעוותים אלה".
תגובת עו"ד ליטל קורן מפרקליטות מחוז תל אביב שניהלה את התיק: "בית המשפט הביע בגזר דינו את סלידתה העמוקה של החברה מביצוע עבירות מין בתוך המשפחה, את הפגיעות העמוקות שנגרמות לקטינים ואת האינטרס הציבורי הרב במיגור התופעה. בית המשפט שלח מסר כי מי שיפגע בקטינים צפוי לענישה משמעותית".
בית המשפט גזר על הנאשם 17 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי לקטינה בסכום של 200,000 ₪.