יום שלם בלי מנוחה ומבלי לשבת דקה על הכסא כדי להירגע. אלו עדויות שהגיעו למערכת על נשים מחולון שעובדות בתחנת הרכבת בנתב"ג. נשים אלה חושפות את הנעשה מאחורי הקלעים, את תנאי העבודה של "האנשים השקופים".
הנשים הללו אינן צעירות, גילן נע בין ארבעים לחמישים, מועסקות דרך חברת 'דנאל', מתארות למערכת את סדר יומן, שגם הצעירים בינינו ספק אם יכלו לעמוד בו אפילו יום אחד. "עיקר העבודה שלנו הוא בהכוונת נוסעים לאזורי הקרונות וכן בעמדות מכירת הכרטיסים. העבודה היא מול קהל, לכן צריכים לחייך כל הזמן ולהיות במיטבינו. מי מאיתנו לא נסע או חזר מחו"ל, תמיד אנשים לחוצים וצריך לענות להם ברוגע וסבלנות. הענין הוא שלא תמיד יש תנועה בשעות האלו, ישנה תמיד האפשרות לשבת ולנוח, לאכול משהו, לעשן או לדבר בטלפון. אולם כעת, הגיע מנהל חדש, ובהחלטה של רגע, פשוט אסר עלינו לשבת אפילו לזמן קצר, וזאת גם שאין תנועת רכבות. הדבר בלתי נסבל. אנו לא מרוויחות מיליונים, ומעט הכסף שאנחנו מרויחות הולך לכלכלת הבית. הלוואי ומישהו ישמע את הזעקה שלנו וישים לזה סוף."
בתה של אחת הנשים אומרת בגלוי לב, כי דמעות יורדות מעיניה בשבועות אחרונים היות שהמנהל שלהן עושה להן "טרור", אוסר עליהן לענות לטלפונים, אוסר עליהן לשבת. "הוא החרים את כל הכיסאות. יש שם עוד עובדות מבוגרות, כמו אימא שלי. אימא שלי סובלת מכאבי גב ואסור לה לעמוד יום שלם. המנהל שלהן אמר להן שמי שלא טוב לו, יכול לעזוב. וכי אלה תנאי העבודה החדשים.
יותר מכך, אמר באלה המילים – "בא לי להיות בן זונה, ואם אתן רוצות אתן יכולות להזמין תקשורת"
גורמים איתם שוחחנו ברכבת ישראל מסרו למערכת שאין הנחייה מפורשת מצד הרכבת על איסור ישיבה. הרכבת מקפידה על החוקים והתקנות ולאור המקרה הם יפנו לקבלן לברור הנושא.
מחברת 'דנאל' נמסר: אנו לא מעוניינים להגיב