נופר קרדו אסלן בטור אישי כותבת על אבא שלה שמאושפז בבית האבות משען וכעת נותר מבלי שאף אחד יטפל בו בגלל אי הגעת המטפלים ואי יכולת של המשפחה להגיע בגלל הקורונה
אני כבר יודעת שמוות יכול להיות אכזרי ולא צפוי ושאף אחד לא יכול לומר בוודאות "לי זה לא יקרה".
בשבוע שעבר פורסם שעובד בבית אבות "משען" בחולון אובחן כחולה בקורונה, היום פורסם שעובדת נוספת בבית האבות נדבקה.
סבא שלי, ניצול שואה ובעל מחלות רקע הוא אחד מהדיירים בבית האבות הזה.
אף אחד לא מדבר איתנו
אף אחד לא מסביר כלום
אין תוכנית איך מטפלים, מי בבידוד, את מי בודקים.
אחרי הפרסום בתחילת השבוע פנינו לבית האבות ונמסר לנו ש"יבדקו ויחזרו אלינו" לאחר מספר שעות הוציאו הודעה לכלל המשפחות שאכן עובד בבית האבות נדבק ושכל מי שבא איתו במגע מצוות ההנהלה הוכנס לבידוד.
היום, הודיעו לכל הדיירים שבית האבות אוסר כניסה של מטפלות למקום. שוב פנינו בבקשה לבדוק מי אמור לטפל בסבא שלי – מי אמור לסדר לו כדורים, להכין לו אוכל, לקלח אותו – הרי לנו המשפחות אסור להיכנס (ובצדק!) נאמר לנו שיחזרו אלינו עם תשובה – לא הבנתי – לא אמורה להיות תשובה לשאלה הזו בשנייה שיצאה הנחייה שאין מטפלות??
אני כל הזמן שומעת את בכירי משרד הבריאות מדברים על כמה חשוב לשמור על האוכלוסיות בקבוצת הסיכון – ככה? באמת? זו הדרך לשמור עליהם?
אני לא יודעת אם סבא שלי נדבק בנגיף או לא (אלוהים אני מתפללת שלא) אבל אני יודעת שיש כאן מחדל על גבי מחדל, אני יודעת שאילו דברים היו מתנהלים כראוי כבר אתמול היו צוותים של מד"א בבית האבות- עוברים ובודקים דייר דייר.
לא נותר לי אלא להתחנן, פשוט להתחנן
שמישהו ידאג לסבא שלי ולעוד מאות דיירים שנמצאים שם שהם הסבים, הסבתות וההורים של כולנו.
מוסיפה שקיבלנו באתמול זו הודעה מבית האבות שהפסקת המטפלות היא צעד חד צדדי של ביטוח לאומי ושאין מענה אחר – מי אמור לדאוג לסבא שלי אם בית האבות לא מתכוון לעשות זאת ולנו כמשפחה אסור להיכנס וביטוח לאומי לא שולח מטפלת?כעת אנו שוכרים מטפלת על חשבוננו הפרטי לאן הגענו ישראל 2020