כך חגגו את שבועות בראשון לציון לפני קום המדינה
חגיגות הביכורים הרבות שהתקיימו במושבה ראשון-לציון מאז ראשית ימיה, סימלו עבור המתיישבים הראשונים את שובו של עם ישראל לאדמתו ואת היותה של ראשון לציון מושבה חקלאית עברית שפרנסתה בראשית ימיה הייתה על הגפנים, השקדים וההדרים.
חגיגות הביכורים נערכו ברוב עם כאשר ילדי בית הספר וגני הילדים לובשים בגדי לבן וראשיהם עטורים זרי פרחים שנשזרו מפרחי הגינות שצמחו בחצרות הבתים. תכולת סלי הביכורים לא הייתה מהסופר מרקט אלא מפרי חצרו וגנו של כל ילד: עגבנייה אדומה, מלפפון ריחני, קישוא וחציל וגם יונה צחורה או אפרוח צהבהב. אלה הושמו בתוך סלי ביכורים שגם הם נעשו על ידי הילדים והוריהם מרשת לולים שעוטרה בפרחי הגן או סתם מקופסת נעליים ישנה. טקס הביכורים החגיגי שנערך באוויר הפתוח כלל שירי ביכורים, קריאת פסוקים מתאימים מתוך התנ"ך, וכמובן רקדנים לובשי לבן ובידיהם שיבולים זהובות. שיאו של הטקס היה הבאת הביכורים אל "הכהן הגדול" – אחד התלמידים שעמד על הבימה המוגבהת. הביכורים שהונחו לרגליו הובאו אחר כך אל רחבת בית העם שם נערך יריד לטובת הקרן הקיימת לישראל. לקראת היריד נאספו גם תרומות בכסף או בשווה כסף מחקלאי המושבה, סוחריה ותעשייניה. הקהל הרב שהגיע ידע כי ניתן לרכוש את הביכורים במחיר זול מהמקובל ושמח לקנות שכן כל התמורה הייתה קודש לקרן הקיימת שמעמדה היה רם ביותר באותם ימים. הקופסה הכחולה שלה כיכבה על הקיר בכל כיתה וגן ילדים שתרמו לאורך כל השנה בכל יום שישי גרוש או פרוטה לקרן הקיימת.
בימי קדם חגגו את חג השבועות בראשון לציון בדרכים מסורתיות ושונות. מתנדבים ומתנדבות התפרסו על בתי העסק, בתי חרושת ובתים פרטיים כדי לאסוף מוצרים ופריטים לצורך היריד שהיה נערך לטובת הקרן הקיימת לישראל ברחבת בית העם.
ליריד היו מרכזים את הביכורים שהובאו על ידי ילדי בית הספר וגני הילדים ואלה שנתרמו על ידי בעלי המשקים הפרטיים והפרדסנים. היריד היה מושך אנשים מכל רחבי הארץ, זו הייתה הזדמנות לקנות את המוצרים במחיר זול. היו נערכות הגרלות חפצים שונים בה "כל מספר זוכה" וכל ההכנסות היו לטובת הקרן הקיימת לישראל. התושבים התבקשו להיענות לנציגי קק"ל ולשלוח דרכם ביכורים בכסף או שווה כסף. לעיתים, שובצה ביום היריד עצרת חגיגית עם נאומים והרצאות. באחת העצרות אף השתתף המשורר שאול טשרניחובסקי בעל החזות החיצונית המרשימה , בלורית שיערו המהודרת ולהט דיבורו האופייני. בנוסף לחגיגה המקומית – רצו התושבים לחדש את העלייה לרגל לירושלים בחג הביכורים לכן, בשנת 1931 נוסדה במושבה אגודת "עולי רגלים" שמטרתם הייתה לעלות לירושלים בשלושת הרגלים.
