במלאות שנתיים למותו של בנו של חזי פניאן הוא כתב הספד מרגש ומבקש אנא הדליקו נרות לזכרו לפני שבת.
ביום ראשון ימלאו שנתיים לפטירתו של בני היקר והאהוב יצחק חיים. ידעתי שהגעגועים יהיו חזקים, אי אפשר לתאר עד כמה.
ילד גיבור שלי, נלחמת בעוז מול איתני הטבע, עד שהים הכניע אותך. היום, לפני שנתיים עוד האמנו שיהייה בסדר. נלחמת במשך 10 ימים בבית החולים אבל הבורא החליט אחרת, רצה אותך לידו. ביום ראשון, י'ב באב נציין את יום האזכרה בצמצום.
"דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים:"
ואנו מקבלים הכל באמונה שלמה ויודעים ש "כל דעביד רחמנא לטב עביד".
יצחק חיים שלי, שלנו. אני בטוח שאתה עכשיו מביט עלינו מלמעלה בעיניך הטהורות ובחיוך הכובש שלך, מתפלל, שומר על כולנו וממשיך לתת לנו כוח כמו תמיד.
ילד שלי, בן יקר שלי. היית ילד ערכי. מעולם לא הרמת את קולך, תמיד השפלת מבט וסביבך הייתה כל הזמן אווירה של רוגע ובטחון. אני יודע, אין עוד ילדים כמוך בעולם. תודה לקב"ה על שנתן לי את הזכות להיות אבא שלך, כך גם לאמך ולאחיך האוהבים, המשפחה המורחבת וכל מכריך.
אומרים שהמשיח בפתח, אנחנו מאמינים בני מאמינים. "ואף על פי שיתמהמה, נחכה לו בכל רגע שיבוא".
אבא
