א' ואני שוחחנו טלפונית אחרי שהיא התקשרה אליי ביום חמישי בשעה מאוחרת,
שמעתי את המצוקה שלה מהעבר השני של הקו.
באמצע השיחה הלא פשוטה, א' התחילה לבכות, היא התנצלה ואני אמרתי לה שאין על מה להתנצל.
קבענו פגישה אצלי במשרד ביום ראשון על הבוקר כדי שתגיע לעבודה בשעה סבירה.
היא הגיעה, אישה לבבית וקופצנית, אומנם בפתתח הדלת ראיתי שהיא לא בוכה עם דמעות, אבל משהו בחיוך שלה סימל לי כאב.
לא ניתן היה לשער מה היא עוברת כלפי חוץ.
א' סיפרה לי שהיא כבר 10 שנים גרושה, לא פשוט לה
ועם זאת היא צוחקת ושמחה בחלקה.
יש לה 3 ילדים, יחסית קטנים, א' החליטה לעבור עיר,
היא אמרה לי שהמטרה היתה חלילה לא להתרחק מהאב אבל הא היתה חייבת לדאוג לפרנסה, והיתה חייבת לשקם את החיים שלה.
שם, היא מקבלת עזרה מאמא שלה, ובמשך שנים,
בעיר במרכז הארץ שם היתה מתגוררת עם הילדים, לא רק שלא קיבלה שום עזרה, גם האבא לא הגיע לראות את הילדים.
היא והגרוש סיימו בהסכם גירושים שלצערה החזיק בדיוק שנה מאז זה בבית משפט לענייני משפחה מתדיין,
א' סיפרה לי שביום חמישי שליח דפק לה על הדלת והגיש לה תביעה למשמורת משותפת.
היא החלה לבכות, אמרה שהיא מבינה שבכי לא יעזור לה אבל,
הוא אולי ינקה מהנפש שלה קצת, קצת ממה שחוותה.
היא שאלה אותי "איך? איך? איך רק עכשיו הוא נזכר שלילדים שלו צריך להיות אבא? הרי אני התחננתי בפניו שנים שיבוא והוא לא בא".
"איך מסמך אחד מחזיר אותי אחורה, אחרי כל מה שעשיתי כדי להתגבר"
הסתכלתי עליה בהבנה,
שתינו הבנו לאן אנחנו הולכות וכמה כוח צריך כדי לצעוד בדרך הזאת..
זה לא פשוט כשנפרדים, זה גם לא פשוט להתחיל חיים אחרי פרידה, מכל הבחינות:
להחזיק בית, לדאוג לחשבון בנק, ביטוחים, קניות, צרכים ועד לפרטים הכי קטנים. לא פשוט לחוות גירושים, ולא קל לריב כשיש ילדים באמצע.
גם כשמתגרשים צריך להבין שהילדים לא בחרו, הם לא כלי משחק, הם צריכים את שני ההורים שלהם כמודל, ואנחנו צריכים להיות כאלה עבורם, גם אם המערכת הזוגית לא הצליחה.
אלינור ברגר משרד עורכי דין לדיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי.
ייצוג וליווי בבתי משפט ובתי הדין, הסכמי גירושים, צוואות, ירושות, ייפוי כוח מתמשך, גישורים משפחתיים ועוד.