הנס של ויטלי

בזכותכם נמשיך את השיקום, ונוכל להציל את אבא שלי.

היי,
אני ימית ארדיטי,בת 23, מחולון, אחות של דיויד ואוראל, והבת של אורית וויטלי ארדיטי.
לפני שנתיים אבא שלי עבר אירוע מוחי, ומאז התהפכו לי החיים.
ממשחוררת טריה מצה"ל, נהפכתי למפרנסת בית במשרה מלאה וחלק מצוות השיקום של אבא שלי.
ב5.12.18, אבא שלי, ויטלי, עבר אירוע מוחי קשה מאוד.
הוא עבר שני ניתוחי מוח קשים ,ויצא מהם כנגד כל הסיכויים.
לצערי, הוא נשאר משותק בכל צידו השמאלי ,סיעודי, ונכה 100%.

אני פונה אליכם לעזרה כלכלית, על מנת שאוכל להמשיך לממן את השיקום של אבא שלי.
לא מגיע לאף אדם לסיים את חייו בגיל 50 או בכל גיל, כשאפשר אחרת.
שיקום זאת לא מילה גסה.
גם אם זו מלחמה יומיומית, קשה ומתישה, היא אפשרית.


לאחר שבעה חודשים בהם עבר שיקום במוסדות ציבוריים, אבא שלי חזר הביתה, ומאז אנחנו מטפלים בו ומשקמים אותו באמצעים ציבוריים ופרטיים.
שיקום של אדם לאחר פגיעה מוחית קשה זה דבר לא פשוט בכלל, זה שונה מהחלמה ממחלה, כי במקרה הזה אין החלמה, יש רק השתפרות. כלומר, השיקום אף פעם לא נגמר.

עלויות שיקום כוללים- תרופות, טיפולים פסיכולוגים, טיפולים קוגנטיבים, טיפולים משלימים (וחשובים), פיזותרפיה, קנאביס, ועוד ,אלו הוצאות לא עדינות בכלל, שמסתכמות בין 30 ל50 אלף שקל בחודש.

למרות שהרופאים בתחילת הדרך לא נתנו לנו תקווה גדולה,
בשנה האחרונה אנחנו עושים כל מה שאפשר בכדי לשקם את אבא שלי בצורה הטובה ביותר.
אך העלויות הן מטורפות.
אנחנו יודעים ורואים שיש לאבא שלי אפשרות פיזית להיות עצמאי יותר.
יש לו אפשרות להחזיר את האיברים המשותקים לתפקד שוב, יש לו אפשרות להתפתח מחשבתית ולחזק יכולות תקשורת ויכולות חברתיות.


לפני האירוע, ההורים שלי ניהלו יחד בית דפוס למוצרי פרסום, שפעל מעל לעשור ופרנס את משפחתינו בגאווה.
מאז האירוע המוחי, אבא שלי מן הסתם לא יכול לעבוד, ואמא שלי סועדת את אבא שלי 24\7 .

אני ואחי מפרנסים את הבית (כמובן עם עזרה של משפחה וחברים ) בכמעט שנתיים האחרונות, ואנחנו מצליחים, אומנם בקושי, אבל מצליחים, לעמוד בחיי היומיום.
אבל, אין לנו איך להשיג את הכסף לטיפול הדרוש באבא.
לצערי, לאורך השנתיים האחרונות, השתמשנו בכל החסכונות שלנו על מנת לממן את הטיפול הרפואי של אבא.

הגענו לנקודת הקיצון. זה להיות או לחדול.

האופציות כרגע הן: לוותר ולראות את אבא הולך ודועך, או להלחם ולראות את אבא מתקדם וחי חיים טובים יותר ותלותיים פחות.
בכדי לאפשר לאבא שלי שיקום אמיתי ואפקטיבי, אנחנו צריכים סכום משמעותי, שיאפשר לנו לבנות תוכנית לשנתיים הקרובות.
כל עוד לא יהיה לנו בסיס כלכלי, משמעותי, לבנות ממנו תוכנית שיקום שתכלול טיפולים פסיכולוגים פיזיותרפיה וטיפולים משקמים נוספים, לא נוכל ליצור התקדמות משמעותית במצב של אבא שלי.
ולכן, אנחנו חייבים להגיע ליעד הגיוס של הקמפיין.

לפני חמישה חודשים העלתי סרטון לאינסטגרם ולפסייבוק, וגם אז ביקשתי מכם עזרה.

גייסנו בזכותם קרוב ל100 אלף שקל!!!!
בלעדיכם, אבא שלי מזמן כבר לא היה איתנו בבית.
מילאתם אותנו בתקווה ואופטימיות, ואפשר להגיד שבחצי שנה האחרונה היה השיפור הכי משמעותי במצבו של אבא שלי, וזה ללא כל צל של ספק, בעיקר, בזכותכם.

לא דמיינתי שאצטרך לבקש אי פעם עזרה מאנשים בכדי להציל את אבא שלי.
שבכלל אצטרך להלחם על החיים של אבא שלי.
אבל לפני חצי שנה, בנקודה שבה היינו מיואשים לגמרי, הוכחתם לנו שיש ניסים בעולם!!!!
וזכינו להאמין ולראות בעצמינו כמה שהשיפור אפשרי, ומשמעותי.
למדנו על בשרינו, מה כוחה של אהבת חינם.

בנר רביעי של חנוכה 2018, התהפכו לנו החיים.
הבטחתי לעצמי שעד נר שמיני של חנוכה 2020, אני עושה הכל כדי להשיג לאבא שלי את הנס הזה.
הבטחתי לעצמי, שאני הולכת להוכיח שיש ניסים בעולם הזה.
שאנחנו עם של ניסים.

אנחנו לא העם שמראים בתקשורת, אנחנו לא מה שמראים לנו בפוליטיקה.

אנחנו עם של ערבות הדדית, עזרה לזולת ואכפתיות כלפי האחר.

אלו זמנים קשים. ואני מבינה גם אנשים שאין ביכולתם לתרום 10 שקלים.
בימינו הנוכחים זה לא מעט. אבל שיתוף הוא בחינם.
תפיצו את הקמפיין הזה. אולי הוא יגיע לאלה שכן יש ביכולתם לעזור.

"כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן" זאת לא קלישאה.

יש לי חודשיים להשיג את המטרה, ואם לא אצליח, הכסף יחזור לתורמים, ואבא שלי יפסיק את הטיפולים.אני הולכת לעשות הכל כדי להגיע למטרה שלי.
אני הולכת לעשות הכל כדי להוכיח לעצמי שאני לא מדמיינת, ואני חלק מהעם שאני חושבת שאני.

דין פרוטה כדין מאה, כל שקל משמעותי.
אני מאמינה בנו. ואני מאמינה בניסים. תאמינו איתי.

תודה רבה
אוהבים אתכם !

לתרומות יש ללחוץ כאן