כל מה שמעניין וחשוב לדעת באזור

מקומון חדשות חולון ראשון לציון ובת ים

העובדת הסוציאלית שכתבה ספר מתח אפל

מעולם העבודה הסוציאלית לעולם המשטרה

העובדת הסוציאלית שכתבה ספר מתח אפל

מעולם העבודה הסוציאלית לעולם המשטרה, הרצח והספרות – "משימה אחת יותר מדי" רומן הביכורים של אפרת כהן.

אפרת כהן בשנות החמישים המוקדמות לחייה, מתגוררת בראשון לציון, נשואה פלוס שתי בנות, האחת סטודנטית והשנייה משרתת בצה"ל. היא עצמה עובדת בעסק המשפחתי לצד בעלה העוסק בפיננסים. אך לא תמיד היו כך פני הדברים. בגיל עשרים ושלוש חשבה מחברת הספר, אפרת כהן שעבודה סוציאלית היא המקצוע בשבילה. תמיד היא עזרה לאחרים, תמיד לקחה ללב את מצוקותיהם. תוך כדי לימודים עבדה כהכשרה בבית חולים, ברווחה ובמועדון לחברים עם תסמונת דאון. היא סיימה בהצטיינות, אך לאחר מספר שנים, בשל נסיבות אישיות עזבה את המקצוע ופנתה לדרך אחרת.

במשך שנים כתבה שירים וסיפורים קצרים למגירה, אך רק בעלה ידע מכך. בשיחה מקרית עם חבר על מיצוי החיים, שכנע אותה לכתוב פרק ראשון "של משהו". באורח פלא הדף התמלא במילים. היא המשיכה לכתוב בלי לשתף אף אחד מלבד את משפחתה עד שהגיע הזמן להוציא את הספר לאור.

איך הכל התחיל?


ערב אחד, הגיע לביתנו חבר טוב. שוחחנו שיחת חולין ואט אט גלשנו לשיחה מרתקת ומעמיקה בנושא "פנינו לאן?" האם הגשמנו חלומות? האם יש לנו בכלל חלומות שאנו רוצים להגשים? סיפרתי לאותו חבר על האהבה שלי לכתיבה. והוספתי כי מעבר לסיפורים קצרים ושירים אשר נכתבו למגירה, לא העזתי לעשות עם זה דבר. החבר שתק כמה שניות ואחר כך ביקש ממני לכתוב פרק ראשון "של משהו". של מה? תהיתי. והוא ענה: תתחילי ותראי לאן זה לוקח אותך. תנסי, מה כבר יכול להיות? אולי הפעם גם תעזי ותוציאי אותו לאור. הוא נראה נלהב מהרעיון יותר ממני ואני אמרתי לעצמי אולי שווה לנסות?!

כבר למחרת התיישבתי מול המחשב, נשמתי נשימה עמוקה, הקלדתי כותרת "פרק ראשון" ולאחר כמה רגעים, משום מקום, הגיעו המילים והציפו את הדף – זירות רצח, סמטאות אפלות, תחנת משטרה, דמויות צבעוניות מורכבות ומרגשות צצו להן ונדמה היה לי שהן אלה שמכתיבות לי את העלילה. הדבר שמדהים הוא שתוך מספר מועט של פרקים ידעתי בדיוק מה הולך לקרות בעלילת הספר ויחד עם זאת מצאתי את עצמי מופתעת כל פעם מחדש מטוויסטים שנוצרו תוך כדי הכתיבה עצמה.

אז איך עובד תהליך הכתיבה?

שאלת השאלות. לטעמי אצל כל אחד זה עובד אחרת. יש כאלה שכותבים בעיקר בבוקר ויש כאלה שכותבים בעיקר בערב. אצלי לדוגמא זמן הכתיבה לא היה קבוע – בוקר, צוהריים, ערב. כשעולה רעיון טוב לעלילת הספר, גם לרוץ מהמקלחת עטופה במגבת כדי לרשום ולא לשכוח – זו אופציה ראלית. מעבר לכך, מצאתי את עצמי עורכת תחקירים מעמיקים בנושאים פסיכולוגיים, משטרתיים, סוציולוגים ועוד ועוד. לעיתים הכתיבה היתה מאוד מאתגרת, קרה שפרט קטן נמצא לפתע לא מתאים הגיונית לכל רצף עלילת הסיפור. הכל היה נעצר, מחושב מחדש ולבסוף מורכב באופן המתאים והנכון לעלילה. ללא ספק העבודה הקודמת שלי כעובדת סוציאלית עזרה לי מאוד בכתיבת הספר ונתנה לי השראה רבה.

הזכרת שבעברך היית עובדת סוציאלית.

נכון. למדתי עבודה סוציאלית והייתי בטוחה שאמשיך לעבוד כעובדת סוציאלית כל חיי אך בעקבות נסיבות אישיות עזבתי בכאב רב את המקצוע החשוב והמאתגר כל כך המסייע לאנשים לעשות שינויי בחייהם, בנפשם, מקצוע שמשמעותו להיות שם בשביל האחר. לתקופה הרגשתי כאילו נפער בי בור, התאכזבתי כשחשבתי על כך שלא אוכל עוד לממש את מקצועי בפועל. אך היום אני יכולה לומר בוודאות גמורה – הכתיבה אפשרה לי לסגור מעגל. באמצעות הספר הצלחתי להגיע אל אנשים, לרגש, לסקרן ובאיזשהו אופן שוב לגעת בנפשם.

הכתיבה והוצאת הספר מבחינתי נותנים לי סיפוק אדיר, תחושה ממלאת. אני בטוחה שלכל אדם יש איזשהו חלום, גם אם הוא לא מודע לו באופן מלא. חפשו אותו, אל תבטלו אותו, בכל גיל זה אפשרי.

תקציר הספר:

דווקא עכשיו, כשחייה האישיים של רב-פקד מאיה קוטלר עולים על שרטון, פוקד את המרחב שהיא אחראית לו גל מקרי מוות שלכאורה אינם קשורים זה לזה. אלא שממצא שנחשף במקרה בנתיחה שלאחר המוות, גורם למאיה לחשוד שלא כך פני הדברים.

בשכונות תל-אביב רוכב על אופניו בחור גבוה, שתקן וחיוור פנים. הוא מנסה בכל מאודו להיטמע ברחובות העיר, להיות שקוף, לא ליצור קשר עם אף אחד, אך למרות מאמציו, אותו בחור שקט מדיר שינה מעיניהם של רב-פקד קוטלר וכל צוות החקירה.

מאיה נאבקת כדי לפענח את הפרשה, ותוך כדי כך עולה ומציף אותה עברהּ, שאותו ניסתה להדחיק כל השנים ואיתו היא צריכה סוף-סוף להתמודד.

"משימה אחת יותר מדי" מאת אפרת כהן. הוצאת "ספרי ניב", 343 עמודים. מחיר 88 ש"ח, להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה https://nivbook.co.il/

אחר ניסיונות איתור בעל זכויות היוצרים של התמונות ו/או הסרטון שפורסמו והופצו ברבים באתרנו, בעל הזכויות בהם אינו ידוע ועל כן לא ניתן כל קרדיט בצידם. בעל הזכויות במדיה הנ"ל רשאי לפנות למערכת להוספת קרדיט ו/או לבקש כי הפרסום יוסר.

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של goitem

דילוג לתוכן