בכל יום שלישי משודרת התוכנית goitem ברדיו ליפס בין השעות 16:00-18:00.
בשבוע שעבר שודרה התוכנית שעסקה בנושא המים והאורח המרכזי שלה היה אריק מולה מנכל מי שיקמה.
כפי שהבטחנו בתוכנית מי שיקמה ענו לנו על כל השאלות שלא הספקנו לשאול בתוכנית ואנו מביאים אותם כעת.
1.האם התופעה של עליית החשבונות ייחודית לחולון?
התופעה של העלייה בצריכות החל מחודש מרץ השנה בה פרצה הקורנה הינה ארצית ובינלאומית. נגיף הקורונה שינה את האורח החיים של מיליארדי אנשים ברחבי העולם אין שום מגזר או תחום שלא נפגע כולל משק המים. מבדיקה נמצא כי ברחבי העולם ולא רק בישראל, המגיפה גרמה לעליה בביקוש למים למגורים ואילו מאידך גרמה לירידה בביקוש למים לעסקים ולסקטורים שאינם מגורים.
שינויים אלה נובעים, בחלקם מהעובדה הפשוטה שאנשים שוהים יותר זמן בבית, אם זה בשל הסגר שהיה, יציאה לחל"ת, עבודה מהבית, לימודים בזום, הימצאות בבידוד, חופש גדול, פיטורים וחוסר רצון להסתובב בחוץ ולהסתכן בהדבקות. כל אלה ועוד, גורמים לעליה בצריכת המים הביתית ואפילו להכפלת התשלום.
לצורך המחשה נדגום משפחה בה ההורים בחל"ת והילדים לא נמצאים במסגרות, או משפחה בה בני הזוג העובדים מהבית, ונמצא כי את רוב שעות הפעילות, בני הבית העבירו בעצם בבית. במקום להיות בעבודה בין השעות 08:00 בבוקר ועד 17:00 אחה"צ, בני המשפחה עבדו או שהו בבית. כך גם הילדים, בשל העובדה שלא היו במסגרות. מצב זה הוביל בהכרח לעליה בצריכת המים הביתית, בשימושים כמו: בישול, שטיפת כלים, שירותים ומקלחות. הצרכנים צורכים כיום בבית מים, שלפני כן, צרכו במהלך השהות במקום העבודה/ במסגרות.
מנתונים שמפרסמות מדינות שונות בעולם, נמצא כי מגמת העלייה בצריכה הביתית הינה עולמית ואינה מיוחדת רק לישראל. מחקר אמריקאי שבוצע לאחר תחילת הקורונה, מצא כי בעקבות המגפה ומאחר ואנשים נשארים בבתים השימוש במים לצורכי מגורים עלה ב 21% לעומת אותן תקופות בשנה המקבילה. המחקר מפרט כי מתחילת הקורונה הייתה עליה של 21% בשימוש בכיור, עליה של 20% בהדחות מים באסלה, עליה של 16% בשימוש במקלחות ועליה של 3% בשימוש במכונת הכביסה.
במחקר דומה שבוצע בפורטסמות אנגליה, נמצא כי בתקופת הסגר הביקוש למים למגורים עלה ב- 15% בעוד הביקוש למים לטובת תחומים שאינם למגורים ירד ב- 17%, נתונים דומים פורסמו גם סן פרנסיסקו וקליפורניה.
יש דרכים להתמודד עם העלייה הזו על-ידי שימוש יותר מודע במים, סגירת הברז בזמן מקלחת וצחצוח השיניים, הפעלת מכונות כביסה ומדיחים מלאים, צמצום שטיפות הכלים ביד וכו.
2. מה חלקה של עיריית חולון בתאגיד? עיריית חולון מחזיקה ב- 77.1% מהמניות, עיריית אור יהודה ב- 14.6%, מועצת אזור ב- 4.9% והמועצה המקומית בית דגן ב- 3.4% ממניות התאגיד
3. אין לנו גינה משותפת אלא לשכנים בבית הקרקע ואנו מקבלים חשבון מטורף של צריכה משותפת.
לתאגיד אין סמכויות של פיקוח עירוני ואין הוא המפקח על הבנייה, יחד עם זאת ברגע שתושבים פונים אלינו בנושא אנו מוציאים איש שטח לבדוק את הפניה, במידה ונמצא כי אכן יש דייר אשר משקה את גינתו מהצנרת הציבורית על פי הכללים החלים על התאגיד באפשרותנו לנתקם ו/או לחייבם בגין חלקם היחסי בצריכה המשותפת שנוצרה עקב כך.
גניבת מים מחצרי הצרכן כללים (מס' 2) תשע"ב-2012 כללים תשע"ח-2017
86. (א) בסעיף זה, "מיתקנים בחצרי צרכן" – צנרת ומיתקנים אחרים הנמצאים בחצרי צרכן אחרי מד-המים הראשי, בתחום הרכוש המשותף כהגדרתו בסעיף 51 לחוק המקרקעין.
(ב) הוכח להנחת דעתה של החברה כי אדם התחבר שלא כדין למיתקנים בחצרי צרכן, תפעל החברה באופן סביר לניתוק החיבור.
(ג) חברה רשאית לזכות את הצרכן בעד צריכת המים שנצרכה באמצעות החיבור שלא כדין כאמור בסעיף קטן (ב), ככל שתראה לנכון לפי נסיבות העניין.
(ד) חברה תחייב אדם שהתחבר שלא כדין למיתקנים בחצרי הצרכן, בכל העלויות הכרוכות בניתוק החיבור, וכן בצריכת המים שנצרכה באמצעות החיבור שלא כדין כאמור בסעיף קטן (ב)
4.למרות שסידרנו את הנזילה על ידי אינסטלטור עדיין החשבונות גבוהים.
החיוב תלוי במועד הקריאה. אם התיקון התבצע לאחר קריאת המד, הרי שהצריכה הגבוהה תתבטא בחשבון העוקב.
5.בעיית הריחות ויציאת הביוב(שנקר 40).
הנקודה בשנקר 40 הינה נקודה נמוכה יחסית ולכן כל בעיה שמתרחשת בהמשך הקו הראשי, באה לידי ביטוי בנקודה זו. כרגע ועד אשר הבעיה תיפתר סופית הפתרון הינו ביצוע שטיפות רבות בקו, מה שהתאגיד מבצע כל הזמן.
כמו כן, הבעיה אמורה להגיע לפתרונה במהלך השנה הבאה, נת"ע עתידה במסגרת שיתוף הפעולה עם התאגיד כחלק מהעבודות על הרכבת הקלה, להחליף את הקו בשנקר ולהתחבר לקו החדש שהנחנו ברחוב ברקת. הקו החדש הינו בקוטר גדול ויוריד את העומס מהקו הקיים כך שהבעיה תבוא על פתרונה עם השלמת העבודות של נת"ע.
6.איך מחושבת הצריכה המשותפת במבני רכבת.
צריכה משותפת, מחושבת בכל בניין דירות בדרך הבאה: לכל בניין, יש מד ראשי בגבול המגרש. המד הראשי מודד את כל המים הנצרכים בבניין, בין אם הם צריכה ביתית פרטית ובין אם הם לגינון ואו צרכי הכלל. המדידה מתבצעת ע"י הפחתת כלל הצריכה הביתית מהמד הכללי. הפרשי המדידה, מחולקים באופן שווה בין הדיירים.
7.האם יתכן שיש מבנים בהם יש בעיות של לחץ מים כתוצאה מאספקת המים שלכם?
על פי התקן שנקבע ע"י רשות המים, התאגיד מספק מים בלחץ מינימלי של 2.5 אטמוספירות. לאור זאת, המתכננים אמורים לתכנן את המערכות בבניינים על בסיס לחצים אלה. ישנם מקרים שבשעות מסוימות יש נקודות בהם הלחץ בבניין אינו מספיק. התאגיד התקין בימים אלו מערכות בקרה שנועדו לנטר את הלחץ במהלך היממה במספר נקודות. מערכות אלו משדרות התראה לספק המים במטרה להגביר את הלחץ באזור הבעייתי.
זה המקום לציין כי בבניינים ישנים, בהם הצנרת חלודה וסתומה, יתכנו בעיות של לחצי מים. כמו כן, בבניינים הגבוהים, מעל 4 קומות, על פי החוק, באחריות הקבלן/הדיירים להתקין בריכת איגום ואו מערכות להגברת לחץ. עקב תחזוקה לקויה וחוסר מודעות, יתכנו בעיות בשל כשל במערכות ההגברה והאיגום הפרטית.
8. מי מספק את המים בחולון (באר או מקורות).
המים המסופקים בחולון, מקורם ממתקני התפלה (כ- 80% מהאספקה) ומבארות מקומיות. בשאר היישובים, המים המסופקים מקורם לרוב ממתקני ההתפלה. התאגיד לא שולט על תמהיל המים, שנקבע למעשה על ידי מקורות בהתאם לשיקולים ההנדסיים ועונות השנה.
9.האם נפתרה סופית בעיית המים החומים בברזים.
בעיית המים החומים יכולה להתרחש מכמה סיבות. כאשר הצנרת ישנה ורקובה, אזי יתכן שעם פתיחת הברז, יצאו מים חומים.
כמו כן, במשך השנים האחרונות מרבית המים הנצרכים במדינת ישראל ובכלל זה גם בחולון, הם מים מותפלים בתמהילים כאלו ואחרים. תופעת המים האדומים/ צהובים הנה תופעה ידועה, אשר מתרחשת כאשר מתבצע שינוי בהרכב המים, יחד עם זאת התופעה באה לידי ביטוי אך ורק כאשר מדובר בצנרת מתכתית ישנה שהציפויים הפנימיים שלה נפגעו כבר במשך השנים והעובדה היא שהתופעה הזו הינה נקודתית ולא גורפת בכל העיר ובכל הבתים.
זה יכול לקרות בימים הראשונים לאחר שינוי התמהיל, כאשר אתם נתקלים בתופעה זו יש לתת למים לזרום עד אשר המים אשר עמדו בצנרת הביתית נשטפים ונכנסים מים חדשים מהצנרת העירונית.
תושב אשר נתקל בתופעה וחושש מוזמן לפתוח קריאה במוקד והתאגיד ומפקח מטעם התאגדי יגיע לבדוק את התלונה, לצורך הבדיקה המפקח לוקח דגימת מים מההידראנט הקרוב ואו מלפני המד הראשי ובודק את עכירות המים. ברוב המוחלט של התלונות, עולה כי המכשירים מראים שהמים באיכות מעולה. במקרה זה, המסקנה היא שהצנרת הפרטית של הבניין היא חלודה ושיש לנקות ואו להחליפה בצנרת חדשה.
הן חברת מקורות והן התאגיד בודקים באופן רציף את איכות המים המסופקים ברשת העירונית בכדי לוודא עמידה בהנחיות משרד הבריאות ואיכות המים המסופקים אכן תקינים ועומדים בכל הפרמטרים ואיכות המים ברחבי התאגיד היא מעולה.
התאגיד מבצע בהנחיית משרד הבריאות דיגומי מים ברחבי הערים בצורה שגרתית ועל פי תכנית מסודרת ובמהלכן, אנחנו מגלים אם יש בעיות איכות מים בצנרת העירונית. התושבים אחראים על הצנרת הפרטית מהמד הראשי ועד הברז בבית!.
10.איך חשבון מים גבוה כשאין פיצוץ בצנרת ומה ההליך מולכם.
בעיקרון, התאגיד מוציא הודעות SMS מייד עם גילוי חשד לצריכה מוגברת של למעלה מ- 30% למול תקופה מקבילה ואו למול ממוצע צריכות.
בצריכה הפרטית: צרכן המגלה ואו מקבל הודעה על צריכה גבוהה, צריך לנקוט במספר פעולות: ראשית, יש לבדוק האם חל שינוי במספר הנפשות/חגים/ חופשים / הרגלי הצריכה שהשתנו בעקבות הקורונה כי אנשים בבתים ועוד.
לבדוק אם ישנן נזילות באסלות, דודי השמש ואו בצנרת ישנה. הבדיקה מתבצעת על ידי סגירת הברזים בבית ובדיקת מד המים, האם הוא ממשיך להסתובב. המשך סיבוב, מראה על נזילה בצנרת ואו באסלה. לרוב הנזילות הן באסלות. נזילה סמויה באסלה יכולה להעלות את הצריכה בעשרות ליטרים בשעה.
לגבי הצריכה המשותפת, יש לבדוק את מערכות ההשקיה של הגינון, הצנרת המשותפת, האם הבריכה שעל הגג תקינה ואינה נוזלת, האם המשאבות תקינות. באחריות הוועד לטפל במאגר ובמשאבות.
כאשר התגלתה נזילה, ניתן להגיש בקשה להכרה בנזילה, ובתנאי שהצריכה עלתה מעל 50% למול תקופה מקבילה ואו למול ממוצע צריכות.
כמו כן, ניתן לשלוח את המד לבדיקת מעבדה מוסמכת. ניתן למצוא את המידע באתר התאגיד. בכל מקרה, יש לפנות לשירות הלקוחות של התאגיד.
11. כמה צרכנים יש לתאגיד? כ- 97 אלף מדים וכ- 90 אלף צרכנים.
12. מה ההבדל בין הערים אותם הוא משרת? אין שום הבדל. בין הערים. הצוותים משרתים את כלל הערים בו זמנית.
13. כמה זמן לוקח להגיע מרגע שנפתחת קריאה? יש אמנת שירות שבה נקבעו זמני תגובה בהתאם למידת הדחיפות ולמהות הפנייה. התאגיד משפר את זמני התגובה באופן שוטף . יש כוננים 24/7 במרחבי התאגיד שמטפלים בכל אירוע דחוף ככל שיהיה ומסוגלים להגיב מיידית לכל אירוע.
14. מי עושה בקרה על התאגיד?
הבקרה על התאגיד מתבצעת בכמה רמות: דירקטוריון התאגיד וועדת הביקורת שעובדת עם מבקר פנים וקובעת לו תכניות ביקורת. מבקר המדינה, רשות המים, משרדי הממשלה השונים (אוצר, ההגנה והסביבה, משרד הבריאות וכו'). וכמובן, הציבור והמדיה התקשורתית שבתקופה האחרונה מאוד מגמתית ותוקפנית ובעקבותיה, גם הציבור מיישר קו ומחריף את הטון שלו בפניות כלפינו. אנחנו חווים חוסר סבלנות ושימוש באלימות מילולית בפניות אלינו, האלימות הזו לא תורמת ואין לה שום מקום בשום רובד בחיינו.
תאגיד מי שיקמה נתן לנו מספר נתונים בהמשך לראיון ברדיו ליפס:
א.איך המדינה הגדירה את התעריפים ומה הסיבה בגינה רואים עלייה בחשבונות המים.
מבדיקה שערך התאגיד לגבי השינוי בצריכת המים של משקי הבית בתאגיד בתקופה של ינואר – אוגוסט 2020, לעומת תקופה מקבילה בשנת 2019, עולה כי ישנה עלייה של כ- 7% בצריכה. לדוגמא, אם חשבון ממוצע של צרכן היה כ- 25 קוב בשנת 2019, הוא עלה לכ- 27 קוב בשנת 2020 והתשלום הדו חודשי, התייקר בכ- 30 ₪ למשפחה (מ- 210 ₪ ל- 240 ₪, עלייה של כ- 15%). עיקר העלייה בא לידי ביטוי במחיר השני.
2. כידוע לכם, ישנם שני מחירים לצריכת מים, המחיר הנמוך – 7.39 ש"ח עד 3.5 קוב פר צרכן (צריכה ממוצעת לפי הגדרות הממשלה), והמחיר הגבוה – מ-3.5 קוב ומעלה, שהינו, 13.46 ₪ לקוב.
3. אנו משייכים עלייה זו בצריכה, למגפת הקורונה שבעטיה שוהים אנשים רבים יותר בבתיהם, בין אם בתקופות הסגר ובין אם בעבודה מהבית ו/או חל"ת. יש לציין גם, שככל הנראה ולפחות מבדיקות אישיות שביצעתי עם מכריי, לרובנו גם, עלו חשבונות החשמל בתקופה זו, כנראה מאותה סיבה ועל זה, אף אחד לא מדבר ולא מלין.
4. רשות המים, מתוך רצון להקל על הצרכנים, הוסיפה עוד 0.5 קוב לחודש לנפש, במחיר הנמוך. מנגד, העלתה את התעריף השני.
ב.מה אנחנו כתאגיד מי שקמה עושים על מנת לדייק את חשבונות המים ואיך זה בא לידי ביטוי במתן השירות.
5. התאגיד בודק בשגרה, כחלק מהליכי העבודה והבקרה, כל חריגה בצריכה שהינה מעל 30%, ומתריע על כך בפני הצרכנים מיידית, באמצעות SMS לטלפון של הצרכן וכן באמצעות מכתבים/מיילים. במידת הצורך מבצע בדיקות נוספות, וככל שמתגלה שהייתה נזילה, התאגיד מזכה את הצרכנים שהגישו בקשה להכרה בנזילה ועמדו בקריטריונים הקבועים בחוק.
6. מי שיקמה, כמו כל התאגידים בארץ, נמצאת תחת פיקוח הדוק של רשות המים, שהינה הרגולטור שהוסמך לכך ע"י הממשלה בחוק. בנוסף התאגיד מפוקח על ידי משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה ודירקטוריון התאגיד אשר מורכב מנציגי ציבור מארבעת הרשויות שהתאגיד אמון עליו.
7. רשות המים, בין יתר תפקידיה, מבצעת ביקורות, מוציאה הנחיות, מנסחת ומחוקקת כללים וכן דואגת לאישור תקנים למדי המים. כל זאת, למען הגברת ההגנה ומתן שירות מיטבי לצרכני המים.
8. לגבי נושא מדידת המים, ראוי לציין כי התאגיד משתמש אך ורק במדי מים בעלי אישורי דגם והמאושרים ע"י רשות המים, ספק מדי המים עומד בכל הקריטריונים שהמדינה הגדירה והוא נבחר במכרז, כך גם המבדקה אשר אליה נשלחים מדי המים לבדיקה. המעבדה לבדיקת מדי המים מאושרת על ידי רשות המים והיא חיצונית ולא קשורה לא לתאגיד ולא לספק מדי המים, המעבדה אשר מבצעת את הבדיקות עבורנו הינה שח"ם מקורות.
9. כמו כן, כחלק מההתנהלות השוטפת, התאגיד מוסמך ב- 4 תקני "איזו" (נהלי הבטחת איכות) ופועל על פיהם.
10. התאגיד מבצע בקרה על אמצעי המדידה שאנחנו מתקינים בבית הלקוח, כמו למשל – בודקים מדים באופן יזום במבדקה בלתי תלויה (שח"מ מקורות), עושים בקרות של המפקחים על ההתקנות בשטח ובודקים כמובן את סבירות הקריאות מדי חודשיים.
11. עוד נוסיף, כי בימים אלה שר המים וההשכלה הגבוהה הקים וועדה לבחינת הנושא, בשיתוף השלטון המקומי. התאגיד ישתף פעולה ויישם את כל המסקנות שיעלו מבדיקה זו.
ג. איך אנחנו ממשיכים להעניק שירות בתקופת קורונה.
12. התאגיד, כמו שאר המגזרים בארץ, עובד בקפסולות. עקב המצב, לצערנו, אין קבלת קהל במשרדי התאגיד וכל השירותים ניתנים באמצעים דיגיטאליים ואו טלפוניים. התאגיד, כמו כל הרשויות והתאגידים בארץ, נעזר בשירותי מוקד לקבלת פניות צרכנים. עקב כך, יש עומס אדיר על המוקדים הטלפוניים. בנוסף לעומס זה, ישנה תחלואה וכניסה לסגר של עובדי המוקד, כך שמצבת כח האדם שלהם מצומצמת מאוד, דבר המגביר את העומס וזמני המענה הם ארוכים יחסית. אנחנו מתכננים את מצבת כ"א שלנו ע"מ שתעמוד בעומסים ומתנצלים מראש על כך שלא תמיד מצליחים לעמוד ביעדים. אנחנו עובדים כל הזמן על שיפור תהליכי העבודה לשם כך.
13. התאגיד ימשיך לבדוק כל טענה לגופה, ויטפל במלוא הרצינות והנכונות, בכל בעיה שתצוץ ושתופנה באמצעים המקובלים.
14. הצרכנים יכולים לפנות לתאגיד באמצעות: המוקד הטלפוני, אתר התאגיד, מייל, באמצעות אפליקציה ייעודית לנושא – MAST או פקס