הסלון של בן יהודה

הסלון של אליעזר בן יהודה בראשון לציון

שתי "כורסאות" יחיד, "ספה" לזוג ושולחן באמצע * הסלון הצנוע של אליעזר בן יהודה שיוצר בדמשק, הוא ללא ריפוד אבל עם ארומה עשירה בהיסטוריה של מחייה השפה העברית, מי שיש לו לא מעט מניות ביסודה של ראשון לציון על ברכי השפה העברית * בהמשך תעלה תערוכה של הריהוט לצד מסמכים, צילומים וחומרים מתוך ארכיון בית הספר העברי הראשון

אוסף רהיטים נדיר ועמוס היסטוריה הגיע השבוע במוזיאון ראשון לציון. הסלון, פינת האוכל והארונות שהובאו מדמשק, כולם של מחייה השפה העברית, אליעזר בן יהודה.

הפריטים הושאלו למוזיאון על ידי האקדמיה ללשון העברית לתקופה קצובה. בתקופה זו הם יוצגו בתערוכה שתעלה בחודשים הקרובים בבית "גורדון לונדון" שחלונותיו צופים אל עבר בית הספר העברי הראשון בעיר, "חביב". בתערוכה יוצגו מסמכים, צילומים וחומרים מתוך ארכיון בית הספר העברי הראשון. התערוכה תשלב עיצוב והיסטוריה ותחשוף את הקשר המיוחד של אליעזר בן יהודה למושבה ראשון לציון.

לאליעזר בן יהודה יש כמובן תרומה אדירה למפעל הציוני בארץ ולא מעט מניות ביסודה של ראשון לציון על ברכי השפה העברית. לפני למעלה מ-130 שנים, הוא חיבר עבור תלמידי בית הספר חביב, בית הספר העברי הראשון בעולם, את "דברי ימי ישראל" ובכך החל למעשה החינוך העברי בארץ.

ראש העירייה, רז קינסטליך: "עיריית ראשון לציון שמה לעצמה למטרה לשמר ולהנציח את נכסי צאן הברזל של המושבה בפרט ושל מדינת ישראל בכלל. לאליעזר בן יהודה יש חלק בלתי נפרד בהיותה ראשון לציון המושבה הראשונה שבה למדו בבית הספר את כל המקצועות בעברית, לכן עבורנו זה כבוד גדול לקבל את הפריטים ההיסטוריים ולחשוף אותם לציבור על רקע תרומתו של בן יהודה למושבה".

חברת המועצה, ד"ר ענת ליבוביץ', המחזיקה בתיק המוזיאונים, אמרה: "אני שמחה וגאה על כך שהאקדמיה ללשון העברית בחרה להעביר את אוסף הרהיטים מבית אליעזר וחמדה בן יהודה למוזיאון ראשון לציון עד שיעברו למשכנם החדש. אין לי ספק כי במוזיאון ידעו כיצד להנגיש את הרהיטים היפיפיים האלה בקיום תערוכה  שתעסוק בקשר שבין אליעזר בן יהודה לראשון לציון ותוסיף נדבך חשוב ומהנה לחוויות הביקור במוזיאון ההיסטורי של העיר".

אליעזר בן יהודה נולד בליטא בשנת 1858 ונפטר בארץ בשנת 1922, בן יהודה היה חלוץ הדיבור העברי וחוקר השפה העברית. הוא חולל והניע את תהליך השיבה המלאה אל השפה העברית. בנוסף, פעל להפצת רעיונותיו באמצעות עיתוניו, הקים את ועד הלשון העברית וחיבר את מילונו הגדול לעברית לתקופותיה, שהמשיכו במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. בשנת 1919 פנה בן יהודה לנציב העליון הבריטי בארץ, הרברט סמואל בבקשה שיכריז על השפה העברית כאחת משלוש השפות הרשמיות בארץ ישראל ונענה בחיוב.

תמונות באדיבות מוזיאון ראשון לציון