לפני כחמישה ימים פרסמנו כאן אודות הסרת צו איסור הפרסום בנוגע לפרשה בה ילד בן 12 חשוד ברצח של חסר בית בחולון.
הפרשה שהסעירה את חולון והמדינה בכלל נמצאת עדיין בחקירה לכן מעבר למה שפרסמנו אין עדיין חדש.
יום לאחר חשיפת הפרשה הבאנו כאן ראיון בלעדי עם האב שמייצג את בנו בפרשת המוות של חסר הבית בחולון.
בראיון האב ביטא את תחושותיו כאב וכעורך דין המייצג את בנו בפרשה.
המקום שבו ארע על פי החשד הרצח הוא קולנוע רינה המקום שאכלס בקביעות חסרי בית ודיירים שגרים בקרבת מקום הצביעו על כך ש"הכתובת הייתה על הקיר"והיה ברור שיום אחד יקרה שם משהו.
ביקשנו לדעת מה עשתה עיריית חולון בנוגע למקום וזו תשובתה:
רק לפני כשנה ערכה עיריית חולון מבצע ניקיון רחב בשטח בית הקולנוע הוותיק והנטוש "רינה" וגידרה את הכניסה אליו. פעילות זו נעשתה לאחר שהעירייה פנתה כמה וכמה פעמים לבעלי הנכס בדרישה לטיפול בניקיון, בהתאם לחוק העזר לחולון (מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון) התשמ"ב 1982, שקובע כי בעל נכס או המחזיק בו מחויב לשמור עליו כשהוא נטול מפגעים. משחלף פרק הזמן שקבוע בחוק והשטח לא נוקה על ידי הבעלים, דאגה העירייה לבצע זאת בעצמה (תוך השתת העלות על הבעלים), וזאת מחשש לבריאות התושבים. יודגש, כי מדובר במבנה בשטח פרטי ולפיכך העירייה אינה רשאית לבצע בו שיפוצים.
יחד עם זאת, מאחר שבוצעה בו בנייה לא חוקית, העירייה הפסיקה את הבנייה והמבנה נאטם. האיטום כנראה נפרץ ולכן הוא ייאטם מחדש.
עוד שאלנו את עיריית חולון האם דר הרחוב שנרצח היה מוכר לשרותי הרווחה ?וכן כמה דרי רחוב מוכרים לעיריית חולון וכיצד היא מטפלת בהם?
בחולון מוכרים ורשומים נכון לחודש פברואר השנה 42 דרי רחוב ואולם דר הרחוב שנמצא מת לא היה מוכר בשירותי הרווחה וגם לא על ידי הפיקוח העירוני.
לאחר המקרה המזעזע נערך בירור גם בהוסטלים בחולון וגם בהם הוא לא היה מוכר.
קיים נוהל עבודה עירוני אשר מסדיר את העבודה מול דרי רחוב בשעות העבודה ובשעות והלילה, בסופי שבוע ובחגים. הקריאות שמתקבלות מופנות לפיקוח העירוני, שיוצא לשטח ונפגש עם דר הרחוב. הפיקוח בודק את מצבו, ומציע לו להתפנות להוסטל. במידה שדר הרחוב מסכים, עו"ס מהרווחה יוצר עמו קשר, מסדיר את השמתו בהוסטל, ומסביר לו על כל הסיוע שביכולתו לקבל מהרווחה. במידה שדר הרחוב לא מעוניין להתפנות, והפיקוח העירוני סובר שהאדם זקוק לטיפול רפואי, יזמין אמבולנס שיפנה אותו לבית חולים. במידה שאינו זקוק לטיפול רפואי, יוחתם על טופס סירוב ולא יפונה מהמקום.
יודגש, כי אין לעירייה יכולת לחייב דר רחוב לקבל טיפול ושיקום, אלא בהסכמה, כל עוד אינו מסכן את עצמו ואחרים.