אפשר גם אחרת?

אפשר גם אחרת?

בלה ברדה ברקת, עו"ד, מומחית להשקעות נדל"ן ועירוניות מציפה את המצב האבסורדי בו תושבים רבים בימים אלו נמצאים ללא מרחב מוגן ומציעה פתרון יצירתי ופשוט

קרוב ליומיים שמדינת ישראל נמצאת תחת מתקפה בלתי פוסקת. בלילה האחרון המדינה חוותה הסלמה אשר גבתה חיי אזרחים בערים שונות ותושביה מצאו את עצמם ללא שום הודעה מוקדמת תחת אש בתדירות גבוהה, אשר הדגישה את חשיבות הימצאות ממ"ד (מרחב מוגן דירתי), ממ"ק (מרחב מוגן קומתי), ממ"מ (מרחב מוגן מוסדי) או מקלט. על אף שכל הגורמים בענף הנדל"ן הן מבחינה מנהיגותית והן מבחינה יזמית ותפעולית יודעים את חשיבות הדבר – שיקולים כלכליים שונים מהווים חסם ממשי למיגון האוכלוסייה במדינת ישראל. מיגון בזמן מלחמה אבל לא פחות חשוב מכך מפני רעידות אדמה.

אם נשווה את מאמצי ההתחדשות העירונית (תמ"א 38 או פינוי בינוי) בערי המרכז אל מול ערי הפריפריה נראה כי עיקר המאמץ וההשקעה מתמקדים בערי המרכז – ובימים קשים אלו –תושבי הפריפריה אשר מתגוררים בבנייני רכבות ישנים משנות ה -60 נותרים עם השאלה – איפה הכי נכון להסתתר והאם יספיקו להגיע למרחב מוגן בזמן אפס. הם צריכים לקוות לנס שגם הפעם לא תנחת להם רקטה על הבית או בקרבת מקום מגוריהם. הסיבה העיקרית לכך היא שאין היתכנות כלכלית באזורים אלו ואף גורם לא רוצה להיכנס ל"הפסד ידוע מראש", גם לא במחיר של חיי אדם.  

המצב במרכז הארץ רחוק מלהיות מושלם וזאת חרף היתכנות כלכלית ברמת ודאות גבוהה למדי. בהרבה מאוד שכונות ותיקות במרכז הארץ ניתן למצוא תושבים רבים חשופים למפגעי מלחמה וטבע (כדוגמת רעידות אדמה שעשויות להגיע מפעם לפעם). על אף שמדובר על זמן ההתגוננות ארוך יותר מאשר בפריפריה, מניסיון אגיד כי ישנו קושי ממשי בכניסה למקלט תוך ירידה של ארבע קומות במיוחד אם מדובר במשפחה עם ילדים קטנים ובאמצע הלילה. 

אז מדוע בכל זאת עדיין אין ניצוץ להתחדשות עירונית מהירה מספיק במרכז הארץ? כאן יש קושי כלכלי מכיוון אחר – הרשויות המקומיות שמות ״ברקס״ על הרבה מאוד פרויקטים מחשש שלא יעמדו בהוצאות בגין פיתוח סביבתי ומוסדות ציבורים. רוב הרשויות המקומיות מעדיפות לקדם פרויקטים רחבים יותר של פינוי בינוי תוך שהם מחפשים את הכיס העמוק של משרד האוצר והשיכון.

קושי נוסף הוא כמובן התושבים עצמם. רבים לא מבינים את החשיבות של מרחב מוגן ואינם ערים לסכנות הרבות מעבר להיבט הבטחוני. מדינת ישראל השוכנת לאורך השבר הסורי אפריקאי חייבת לעשות הכל כדי לקדם מהלך של מיגון האוכלוסייה ויפה שעה אחת קודם. יתכן וכעת, אחרי המגיפה שהשביתה את החיים של כולנו, נבין את כוחו של הטבע ונשכיל להתגונן מפני רעידות האדמה שלבטח יפקדו את ישראל, מבעוד מועד. מה ניתן לעשות בכל זאת? ניתן להתחיל לעשות שימוש בתיקון לחוק המקרקעין אשר מאפשר רישום תלת מימדי של חלקה. אדם אחד יכול להיות הבעלים של כל מה שמתחת לקרקע ואדם אחר יכול להיות הבעלים של כל מה שמעל (מה שלא היה קיים קודם לכן). כיצד מהלך זה עשוי לספק פתרונות הולמים במצב הקיים? מעבר למאמץ ההגנתי על אזרחי המדינה באמצעות שיפור התשתיות, ישנה אפשרות אמיתית להוזלת מחירי הדירות המתאפשרת אודות למכירת חלקים תת קרקעיים למטרות ציבוריות וחלקים עליונים למטרות מסחריות. חלוקה שכזו של המקרקעין תאזן את חוסר השיוויון הקיים כיום בבעלות על מקרקעין בין ערי המרכז לפריפריה ותאפשר תכנון אג'ילי (גמיש ומהיר). מהלך שכזה יאפשר, ללא פרוצדורות מנהלתיות מיותרות, להעניק מחסה בדמות מרחב מוגן ליותר תושבים וכן תחילה של חלוקה הוגנת יותר של המשאבים הטבעיים של מדינת ישראל – הקרקעות הכל כך יקרות שלנו