זו החוויה שלי עם בני על הרצף בבית הקולנוע

חוסר הסובלנות וההכלה כלפי ילדים בעלי צרכים מיוחדים הוציא את אייל בן חור משלוותו.

לכן הוא החליט לעלות זאת למען הגברת המודעות כלפי ילדים בעלי צרכים מיוחדים -זו החוויה שלי עם בני על הרצף בבית הקולנוע-טור אישי מאת אייל בן חור

נמצא עם אריאל בקולנוע וצופים בסרט, מדי פעם שואל שאלות ,ממש בשקט ,אם מה שאמר הדמות בסרט היה רציני או שצחק, או ששאל על מנת להבין סיטואציה בסרט ושאל ממש בשקט.

כנראה שלהורה וילדיו מאחורינו הפריע שאריאל שאל כל כמה דקות וביקש שלא ידבר. אחרי כמה דקות שאל שוב ועניתי וההורה וילדיו שוב העירו בתקיפות ויותר בצורה פוגענית. ספגתי בשקט ואחרי כמה דקות שאל שוב ופה ההורה מאחורינו פשוט צעק שנסתום את הפה, ומכאן סבלנותי פקעה ,רק בגלל העלבון והאופן שפנה אלינו, קמתי ואמרתי להורה וגם לילדיו שהבן שלי אוטיסט ולא הכי מבין את הסיטואציות בין הדמויות, או אם היו דברים שנאמרו בציניות או ברצינות ופה אני תיווכתי לו את הנאמר בסרט ולכן תצטרך להבין וגם הוא ממש לחש לי באוזן את השאלות והרעש מהסרט די חזק כך שקולו של בני ספק אם היה. וישבתי, הוא היה המום מהתגובה וישב בשקט.
אחרי כמה דקות אריאל שואל שוב והילד מאחורינו אומר שלא צריך להביא אוטיסטים לקולנוע, ספגתי בשקט.
ואז הגיעה ההפתעה, אריאל השתעל והאבא אומר לנו בזלזול הבן שלך משתעל, אמרתי לו כן אתה יודע ישנם ילדים שמשתעלים ואז הגיע בעיטה בכיסא של אריאל וההורה של הילד מגחך מעין תמיכה במעשה.

התחלתי להבין שלאריאל לא נוח מהמצב הוא התחיל לשים ידיים על העיניים ואמר לי שהוא רוצה ללכת הביתה. הוא התחיל לנהום מעט והחשש היה שיצא משליטה כמו זעם, בכי, תסכול ועוד….
קמנו ועזבנו ואמרתי להורה שהוא אדם מסכן שזה החינוך הנותן לילדיו, שינאת האחר ואם הבן שלך בעט במושב של בני לא ירחק היום שיכה אדם עם מוגבלות כי כך אתה חינכת אותו.

פעמים בודדות אריאל הולך לקולנוע והפעם הוא השתדל וכאשר האורות מהמסך ריצדו מהר כיסה את עיניו, וכאשר הרעש היה חזק כיסה את אוזניו אך להתמודד מול משפחה שכזאת קושי לא פשוט ואין תרופה ומזור למשפחה הזאת.
הקושי והתמודדות היומיות להורה עם ילד עם צרכים מיוחדים לא פשוטה, אך ההתמודדות עם חוסר הכלה ואלימות כלפי בעלי מוגבלויות היא מטורפת.