תקציר הארועים :
תחילתו של הסיפור ,לדברי האם , הוא שביתה עברה את ההתעללות תחילה במריבות מילוליות בין הבת שלה לבין מספר בנות ,כשהעומדת בראשם דאגה לארגן חרם על הנערה, תוך שהיא כותבת בקבוצת ווטסאפ מילים קשות כמו "תגידו לבת…שזה לא נגמר יש עוד שלא תדאג"
האם של הנערה שלא יכלה לראות את ביתה סובלת פנתה להנהלת בית הספר וביקשה שיטפלו בנושא וזאת מכיוון שהיא חששה להגיע לבית הספר.
לאחר מספר ימים הודיעו לאם שהילדה שלה יכולה לחזור לבית הספר מכיוון שהילדה מושעית מבית הספר.
הילדה שחזרה לבית הספר ולכיתה הופתעה לגלות כי הילדה שארגנה את החרם עליה עדיין נמצאת בבית הספר והיא רק הועברה כיתה.
לאחר מספר שעות לדברי האם אותה נערה הגיעה לכיתה והכתה אותה עד זוב דם ,דבר שהצריך הזמנת אמבולנס
מבית הספר. ופינוי שלה לבית החולים, שם התברר כי היא סובלת מזעזוע מוח קל וחבלות בגוף.
המצב נכון להיום:
האם גרה בראשון לציון והנערה שהייתה אמורה להמשיך את לימודיה בחולון לדברי האם אינה לומדת מכיוון שלא נמצאה מסגרת מתאימה בחולון.
האם ניסתה לדבריה לרשום את ביתה ללימודים גם בראשון לציון אך שם לא נמצאה לה מסגרת מתאימה.
תגובת עיריית חולון:
התלמידה אגם טופלה ולוותה ע"י צוות ביה"ס וגורמים נוספים בקהילה, ואולם האימא ביקשה שיפסיקו להיות איתה בקשר מבית הספר.
לפני כ-8 חודשים עברה אגם להתגורר בראשון לציון והמשיכה ללמוד בחולון ואולם נכון להיום היא משובצת במערכת החינוך בראשון לציון.
מינהל החינוך בחולון נמצא בקשר עם אגף החינוך בעיר מגוריה כדי לסייע בשיבוצה באופן מיטבי בבית הספר ובכיתה המתאימה.
תגובת משרד החינוך:
הוצעו לאם מספר הצעות לשיבוץ שנדחו על ידה. משרד החינוך ממשיך לבדוק מסגרות אפשרויות נוספות המתאימות לצרכי התלמידה.
תגובת עיריית ראשון לציון:
התלמידה שובצה באופן מקצועי במסגרת החינוכית המתאימה לה. לדאבוננו, האם בחרה שלא לשלוח בתה ללימודים. נציין כי נקבעה לאם פגישה נוספת עם מפקחת משרד החינוך למציאת פתרון.
האם מורן אסייג מסרה לנו:
חייבת לדעת אם רק אני לא בסדר או שגם אתם חושבים כמוני !!!!
היום אני כבר חודש אחרי המקרה של אגם שלי נמצאת במלחמה לא פשוטה מול מעגל לא יציב בהערכת החינוך של מדינת ישראל .מדינה אשר גורמת לילדים עם צרכים מיוחדים להיות שונים.מדינה שמרחיקה את הילדים שלנו.ואני שואלת למה ?
הם צריכים להרגיש שונים ? למה הם צריכים להיות מרוחקים מחברה ולא כמו כל אחד אחר ?אז נכון לבת שלי לא חסר כלום, והיא ניראת נורמלית לחלוטין ,והיא גם כזו ,היא רק ילדה שצריכה יותר יחס, יותר עזרה, יותר אהבה ,יותר צומת לב, זה לא אומר שהיא שונה .זואת ילדה שצריכה מסגרת שתדע להכיל את הקושי שלה אבל אחרי הכל היא ילדה כמו כל ילד אחר .אבל במנהל החינוך לא חושבים ככה .
במנהל החינוך רוצים שאני יגיד אמן לכל מה שנותנים לי כי חסר תקציב, כי חסר כיתות, כי חסר משאבים ,וכי חסר עוד הרבה דברים. וכי היא "שונה" ולא כמו כל ילד אחר אז צריך להראות לה את זה .לי אומרים יש כיתות קטנות באיזור מגוריכם אבל הם לא מתאימות לאגם אבל זה מה שיש אז תחליטי .למה כי אתם רוצים שקט ?!למה כי אתם רוצים להגיד הינה "דאגנו לה "?!למה כי אתם רוצים להראות כמה כוח יש לכם וכמה קטנים אנחנו ?!אז לא !
בואו נעשה סדר הילדה שלי צריכה מסגרת מסויימת, והיא תקבל אותה, גם אם אתם צריכים לדאוג לזה כי כמו אגם יש עוד ילדים הזקוקים לזה ואני בטוחה שאתם עושים לכלום את מה שאתם עושים לי זה מה יש וזהו ואין לכם בררה. ואז מה עם הילדים האילו לאן מגיעים ?
!אז אני יגיד לכם :סף תיסכול נמוך .חוסר יכולת להתמודד עם בעיות .חוסר יכולת שליטה .חוסר יכולת לימודית .חוסר יכולת תקשורתית מול החברה .ובעתיד היותר רחוק חוסר יציבות בעבודה .חוסר יציבות בצבא. חוסר יציבות בהקמת משפחה. ואני יכולה לכתוב עוד הרבה ………וכנראה שאתם את זה לא מבינים .אף אחד ממכם לא חי את זה ביום יום שלו ,ואף אחד לא יכול לדמיין כמה עבודה קשה זה. ואף אחד לא יכול להבין את כמות העבודה שלנו כהורים לילדים האילו אבל את מי זה מעניין ?
!הכי חשוב תגובת מנהל החינוך: "אנחנו מלווים את המשפחה באופן מלא אנחנו נדאג לה במידת ואנחנו בקשר רציף עם המשפחה " אז לא ממש לא דאגו לה למסגרת במידי אגם בבית כבר חודש את כיתה ז' היא כנראה לא תסיים ונכנסים לחופש גדול של חודשיים ואז כיתה ח' וגם זה לא באופק אז אני אסכם 4 חודשים בבית ללא ידע מה יהיה איתה שנה הבאה נכון לעכשיו אין מסגרת באופק ואת מנהל החינוך זה כנראה לא מעניין ואני שואלת אותכם חברים האם אתם בתור הורים הייתם מוותרים על הזכויות של הילדים שלכם רק בשביל השקט של מנהל החינוך ????