אילנית סנדרוביץ, דיאטנית ילדים ומבוגרים במכבי שירותי בריאות בבת-ים, חולון וראשל"צ, מטפלת מידי שבוע בילדים הסובלים מאכילה בררנית ובהוריהם. בימים אלה יצא לאור ספרה הראשון "הילדה שאכלה רק שעועית", ספר ילדים שמספר על הנושא בגובה העיניים ובלשון הומוריסטית
מה קורה כשילדה שאוכלת רק שעועית מנסה לטעום דבש, כרובית וצנונית? לפעמים זה מגעיל, אין מה להגיד… זה דביק, מלכלך, ומדי פעם מצחיק… על חוויותיה של הילדה הזו בדיוק מסופר בספר הילדים "הילדה שאכלה רק שעועית", אותו כתבה אילנית סנדרוביץ, דיאטנית ילדים ומבוגרים במכבי בבת-ים וחולון, בבריאות האישה בראשל"צ ומנהלת מרכז מכבי אקטיבי בחולון, לטיפול במשפחות עם ילדים ונוער בעודף משקל.
אילנית, שזה עתה ילדה את בנה השלישי, הוציאה במקביל לאור את ספר הביכורים שלה, בו היא משתפת בדרך משעשעת וציורית חוויות של ילדים בהם היא מטפלת במסגרת עבודתה.
'אכילה בררנית' – מה זה בכלל?
"במסגרת עבודתי אני נתקלת במקרים רבים של פעוטות וילדים, שסובלים מאכילה בררנית", היא מספרת. "כשהתחלתי לכתוב את הספר היה לי ברור שזה הנושא שאעסוק בו, כשהדגש יהיה שיח בגובה העיניים ומנקודת המבט של הילדים. אכילה בררנית יכולה להיות מצב בו ילד (או מבוגר) נמנע מאכילת קבוצות שלמות של מאכלים (כגון מאכלים בעלי מרקם מסוים, הימנעות מאכילת פירות/ירקות/ מוצרי חלב וכו'), מצב בו המגוון התזונתי דל וכולל פחות מ- 20 מאכלים, חוסר מוכנות לטעום מאכלים חדשים והתקבעות על מזונות בעלי מרקם או טעם מסוים".
"יש כל מיני סיבות לתופעת הבררנות", היא מוסיפה. "החל מבעיות של ויסות חושי, רגישות יתר לטעמים, היעדר חשיפה ומאבקי כוח ואף טראומה שגרמה לכך שאוכל יתקשר אצל הילד לחוויה שלילית ופחד".
כשמתעורר חשש לבררנות או כשההורים חשים שהם נמצאים במאבק סביב האוכל מול הילד, אילנית ממליצה להגיע להתייעצות עם גורם מקצועי. "אנו נותנים להורים הדרכה החל מאיך להתחיל לתת לתינוק טעימות ראשונות של מזון מוצק, איך להפוך את שעת הארוחה לזמן איכות נעים ומשפחתי, ובעיקר איך לייצר יחסים טובים עם האוכל."
המסר- צעדים קטנים בדרך להצלחה
"בעת כתיבת הספר אספתי חוויות, תחושות ומשפטים ששמעתי מילדים בקליניקה וכן מקולגות, אספתי תחושות והתנהגויות של הורים, ואת הכל יצקתי לספר אחד כיפי, קליל וחוויתי" מחייכת אילנית. "הספר מתאר את החוויה של ילד בעת מפגש עם מאכלים חדשים, מה עובר על אותם הילדים- לפעמים החוויה היא משעשעת, לפעמים דביקה ולפעמים היא פשוט "איכס" בשפת הילדים, וגם זה לגיטימי. בסופו של דבר הספר מעודד את הילדים לעשות צעדים קטנים- רק להחזיק, רק להריח, רק ללקק, ואם הם רוצים- לקחת טעימה. זהו גם המסר המרכזי של הסיפור- מי שאמיץ הוא מי שמנסה, ההצלחה היא עצם הניסיון וזה בעצם גם מסר לחיים".