אמש (ראשון) עליזה הלכה לעולמה והשאירה אחריה מורשת של כבוד לאדם, צניעות ואהבת חינם.במשך שנים רבות, עליזה היתה אשת עדות וחינוך לשימור זכר השואה ומעמודי התווך של בית להיות-לטיפוח תודעת השואה ולקחיה.
עליזה בונצל 1932 – 2021 – יהי זכרה ברוך
חן שובל מנהל בית להיות בחולון מספר לנו על עליזה ז"ל
כשעליזה בת ה- 11 ירדה מרכבת המשא שהביאה אותה מצ'כיה לאושוויץ, היא נשלחה לצד שמאל ביחד עם סבתה ואמה, שהספיקה עוד קודם לחפור בור בחצר הבית ולהטמין בו את טבעת הנישואין שלה ואת טבעת האירוסין ועוד זוג עגילים משובץ ביהלומים וברעש המחריד של צווחות ונביחות כלבים, היא חיבקה את הילדה ודחפה אותה לשורה שבצד ימין -"לכי תהיי עם אחותך".חצי שנה אח"כ, באחת האקציות לבלוק הנשים, כשד"ר מנגלה שאל אותה "בת כמה את"? היא התמתחה וענתה לו "16".
היא אמנם היתה גבוהה לגילה, אבל בכל זאת ילדה והתשובה לא הניחה את דעתו של ה"רופא", אז הוא סימן אותה באיקס שצייר בגיר על גופה העירום כשבדיוק החלה מאחוריו מהומה שהסיטה את פניו מהילדה שמולו ועד שחזר אל עצמו ואליה, הסימון כבר נמחק ואחותה הגדולה נעמדה לפניה.כך שרדו האחיות את השואה, בניסים ומזלות.לאחר המלחמה שבו לביתן שנתפס בינתיים ע"י גויים ולמרות שאלה גרשו אותן משם בבושת פנים, הן חזרו בלילה מתגנבות לחצר, מחפשות ומוצאות את בור המטמון ובו תכשיטיה של האם שלא חזרה מאז היום בו ירדו מהרכבת ונשלחה לצד שמאל.
בתמונה: עליזה בונצל ז"ל וטבעת הנישואין של אמה
צילום: חן שובל
