אמש(ראשון )הוציאה עיריית חולון הודעה ועדכון על קריסת המבנה ברחוב סרלין בחולון.
הבוקר התחזקו חשדות המהנדסים כי הבניין שנפגע יקרוס ואכן בצהריים הבניין בחלקו האחורי קרס.עקב הזיהוי המקצועי ההנדסי ההקפדה על הפינוי והרחקת אנשים ללא פשרות – נמנע אסון כבד בנפש
יצויין כי לתושבים הוצע להתפנות למרכז קליטה שהוכן במרכז קהילתי עם כל הציוד ההכרחי או למלונית. כמו כן סוכם כי לתושבים שיזדקקו לכך יתאפשר להשתמש במקלחות מרכז בריזה.
העירייה פתחה חפ״ק בשיתוף גורמי ההצלה וכיבוי אש והמשטרה להמשך הטיפול באירוע עם כל אנשי המקצוע מההנדסה, פיקוח עירוני, ביטחון וחירום ורווחה.הבניינים ייבדקו שוב על ידי המהנדסים וכל המתחם יגודר הרמטית ויורחב שטח הגידור על פי הנחיות המהנדסים שבשטח.מאמץ ירוכז בשעות הקרובות בטיפול במבנים ובפינוי הריסות.
ראש העיר לקח כעת חלק בהערכת מצב של כל גורמי המקצוע שבוצעה בשטח.הגורמים העירוניים ממשיכים ומנהלים את האירוע וכחלק מכך עובדות הרווחה מקיימות מתחילת האירוע וגם כעת קשר עם המשפחות לסיוע ככל שנדרש.העירייה מבינה את הקושי הגדול בו מצויים התושבים ותעשה ככל שבסמכויותיה ובכל מה שניתן.
כמו כן העירייה תפעל כדי לסייע לדיירים בקידום ובזירוז תוכניות בינוי במקום במידה והתושבים יהיו מעוניינים בכך.
יצויין לאור תגובות שעלו כי עד אתמול, לא נעשתה כל פנייה לעירייה לגבי בניין המגורים המדובר. לא היתה כל יוזמה של בעלי הדירות לתמ"א 38 או לפינוי בינוי ולא הוגשה בקשה למידע אודותיו או להוצאת היתר בנייה בכתובת זו.
בעקבות הפוסט והארוע 2 ראשי ערים כבר הגיבו לארוע.
ראש עיריית גבעתיים רן קוניק כתב:
הנה הצעה למדינה מתוקנת בהקשר לבנין שקרס בחולון:
מחוקקים חוק שמחייב את ועד הבית להזמין כל x שנים ביקורת חובה. כמו טסט לרכב.
בנין שאין לו אישור ייקנס. בנין שלא יעבור טסט, יחויב לתקן.
פשוט, נכון ומעביר את האחריות לבעלי הדירות.
כאמור,במדינה מתוקנת.
אולי ננסה,לפני שיקרה האסון?
גם ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן כתב:
קריסת הבניין בחולון פחות מ-24 שעות מרגע פינוי הדיירים מעידה כמה נכון נהגנו ברמת גן שהעדפנו לשמור על חיי דיירי הבניין המסוכן שהרסנו ולהורסו מיידית באופן מסודר ומבוקר.
הבניין בחולון כמו זה ברמת גן מרגע שהוא מוגדר על ידי מהנדסים כסכנה מיידית הוא מסוכן הרבה יותר מבניין בוער כי הסכנה וקצב התקדמותה אינם נראים לעין.
בבניין בוער רואים את הלהבות, חשים את החום ונושמים את העשן מה שעוצר כל בר דעת מלנסות להכנס אליו על מנת להציל חפצים ולא חיים.
בבניין קורס הלהבות משתוללות בתוך היסודות, בעמודים ובקירות מבלי שניתן לראות, לשמוע ולחוש אותן ולכן קל לחשוב שניתן להכנס לכמה דקות בכדי להציל לפטופ עם חומרי עבודה או זכרונות.
מנהיגות נבחנת ברגעים האלה בהחלטות שלה מתוך אחריות תוך תשלום מחיר פוליטי אל מול הרגש הטבעי שיוצא אל הדיירים המסכנים ואל מול ביקורת צינית ופופוליסטית של עסקני האופוזיציה, שאף פעם לא בוחלים בכלום בכדי לנסות להכפיש ולקושש קולות.