בית משפט המחוזי מרכז בראשות כב' השופטת דנה מרשק-מרום הרשיע את מוחי אלדין עסאספה (62) מבת ים, בעבירות של הריגה, המתה בקלות דעת, נהיגה בשכרות וחבלה חמורה, זאת בעקבות תאונת הדרכים שנגרמה לאחר שחצה צומת באור אדום והתנגש עם רכבו ברכב פרטי כשהוא שיכור ובדמו מצויים חומרים אסורים. כתוצאה מן התאונה נגרם מותה של צעירה ונפצעו באורח קשה ובינוני ארבעת נוסעי הרכב הנוספים.
על פי כתב האישום, אשר הוגש בידי עו"ד דודי ענבר מפרקליטות מחוז מרכז, בחודש מרץ 2018 נהג הנאשם ברכב מסחרי בכביש בין עירוני כשהוא שיכור ובגופו שיירי סם. באותה העת, עמד בצומת רכב פרטי ובו חמישה צעירים בדרכם הביתה מבילוי. עת התחלף האור ברמזור לירוק, פנה הרכב הפרטי ונכנס אל הצומת, כאשר בה בעת חצה הנאשם את הצומת באור אדום, והתנגש בעוצמה ברכב הפרטי. כתוצאה מעוצמת ההתנגשות, נופר רווח, צעירה בת 23 אשר ישבה בספסל האחורי ברכב הפרטי נחבלה קשות בראשה, וכעבור זמן קצר נקבע מותה בבית החולים. יתר נוסעי הרכב הפרטי נפצעו באורח בינוני עד קשה, ונזקקו כולם לטיפול רפואי ולשיקום.
במהלך הדיונים, הציגה התביעה עדויות של נהגים נוספים שנכחו בצומת בעת התאונה וכן חוות דעת של מנהל מחלקת השירות בחברת הרמזורים המתחזקת את הרמזורים –"סולל בונה מנורה מערכות", בוחן תנועה בשלוחת בוחנים שרון, והממונה על אחזקת רמזורים בנתיבי ישראל, אשר שללו כולם אפשרות לתקלה במערכת הרמזורים ותמכו פה אחד בטענה כי הרכב הפרטי נכנס לצומת כשהרמזור התחלף לירוק ואילו הנאשם חצה אותו כאשר האור ברמזור מכיוונו אדום.
מנגד, טענה ההגנה כי עדי הראיה אינם דוברים אמת ועל מנת לתמוך בכך הוצגה חוות דעת מומחה ע"י מהנדס. בהתייחסותו של בית המשפט לחוות דעת המהנדס מטעם ההגנה נכתב: "גיבש חוות-דעת מאולצת, לטעמי, על-מנת שתהיה תואמת לגרסתו הלא אמינה של הנאשם. בסופו של יום, אני מעדיפה את עדותו המקיפה והיסודית של הבוחן …, אשר היה ער לכל פעולות החקירה, ניתח את העדויות באופן אובייקטיבי, הקדיש עשרות שעות עבודה לסרטון האבטחה – ואף יצא לזירה ותיעד אותה בשעות הרלבנטיות תוך שהוא מצלם נקודות עוגן מרכזיות מזווית הצילום של מצלמת האבטחה".
עוד נכתב כי: "התביעה עמדה בנטל להוכיח כי הרמזורים והגלאים היו תקינים בעת התאונה, וכל טענות ההגנה בדבר אפשרות לתקלה במערכת הרמזורים או הגלאים היא בבחינת ספקולציה חסרת בסיס, שאינה מתקרבת לרף של ספק סביר". (ע"מ 15 להכרעת הדין").
במהלך הדיונים, כפר הנאשם במיוחס לו, והחליף מספר גרסאות בעדותו. בית המשפט התייחס לכך באמרו: "…במהלך עדותו בבית–המשפט הנאשם הותיר רושם שלילי ביותר, של אדם שאינו מוסר עדות אמת. התרשמות זו עלתה בבירור מהאופן המוגזם שבו תיאר את התאונה – ובעיקר מתשובותיו המתפתלות והלא עקביות בכל הקשור לשתיית אלכוהול והשימוש בסמים… התרשמות זו עולה בקנה אחד עם בחינת תכני העדות והגרסאות שמסר במהלך חקירתו, המעלים כי טענותיו אינן מצויות בהלימה לחומר הראיות. כך למשל, ניסה הנאשם באופן לא אמין לייחס אשם לנהגת הרכב הפרטי בכך שטען, שרכב המנוחה הוא זה שפגע בו. טיעון זו אינו נכון בעליל, ואף לא הועמד במחלוקת על–ידי ההגנה במהלך המשפט…" (ע"מ 24 להכרעת הדין).
יצוין כי במועד הגשת כתב האישום הועמד הנאשם לדין בעבירת המתה אשר העונש הקבוע בצידה הינו 20 שנות מאסר. יחד עם זאת, הכרעת הדין ניתנה לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 137 לחוק העונשין (המוכר גם כרפורמה בעבירות המתה), לפיה אם היה מבצע את העבירה כיום, היה עומד לדין בעבירה של המתה בקלות דעת, אשר העונש המרבי בצידה הינו 12 שנות מאסר. .
בסיכום הדברים כתבה השופטת כי: "התביעה הצליחה להוכיח את כל האמור בכתב–האישום באמצעות מערך ראייתי סדור וקוהרנטי, הכולל עדויות ראייה, סרטון אבטחה שתיעד את התאונה, תכנית רמזורים המצויה בהלימה לראיות וכן עדות בוחן ומסקנותיו המבוססות כדבעי באמצעות עבודה יסודית ומקצועית שערך. לכל אלו יש להוסיף את שקרי הנאשם, ומתקבלת תמונה ברורה של נאשם, אשר נהג בשכרות – לאחר שנמצא בדמו סמים ואלכוהול, ועבר באור אדום 29 שניות (!!!) לאחר שהרמזור הפך לאדום. הנאשם גרם לתאונה טראגית, שבמהלכה נהרגה נופר רווח ז"ל, וארבעת חבריה סבלו מפציעות קשות… המדובר ביסוד נפשי שהוא למצער של קלות דעת, ועל כן עתירת המדינה להרשיע אותו בכל העבירות המיוחסות לו בכתב–האישום