בית המשפט המחוזי בת"א גזר שמונה שנות מאסר על שוקי קוסטיקה ושש שנות מאסר על בן משה צרוינסקי, שהורשעו בין היתר בסחיטה בכוח, הצתה וחבלה בכוונה מחמירה. זאת לאחר, שבשל חוב של 7,000 ₪ הציתו הנאשמים את דירתו של החייב הנמצאת ברחוב פנחס לבון שבחולון .
כל זאת בעוד שלושת אחיו הקטנים שהו בדירה לבדם. בנוסף, נגזרו על הנאשמים קנסות, מאסר על תנאי ופיצויים לשלושת הקטינים בסכום מצטבר של 135,000 ₪.
לפני כשנתיים הגיעו כוחות ההצלה והביטחון בעקבות קריאה על שרפה בדירה.
שהגיעו לדירה הבינו לוחמי האש שיש לכודים בדירה והחלו בפעולות החילוץ.
בדירה היו 3 קטינים שניצלו הודות לתושייה של אחותם הגדולה שהבריחה אותם לחדר הכביסה ומשם קפצו מחוץ לדירה.
במהלך החקירה התברר שהדירה הוצתה במכוון וזאת בשל חוב של 7000 שח .
בעזרת פעולות מאומצות של משטרת ישראל נמצאו המציתים והוגש נגדם כתב אישום .
בית המשפט גזר עלינם עונשי מאסר וקנס כספי.
אנו מביאים לכם את שנכתב בכתב האישום על המציתים:
על פי כתב האישום, בתקופה הרלבנטית לאירועים עסק קוסטיקה במתן הלוואות. במועד שאינו ידוע נטל החייב הלוואה ובגינה נותר חייב לקוסטיקה סכום של כ 7,000 ₪. במהלך פברואר 2019, לאחר שהחייב לא שילם את חובו, הגיע קוסיטקה לביתו של החייב מצויד בפטיש. באותה העת שהו בבית אמו של החייב ובן זוגה אשר טענו בפניו כי החייב לא בבית וביקשו ממנו לעזוב. למרות האמור, החל קוסטיקה להכות באמצעות פטיש את דלת הבית, זאת במטרה להניע את החייב לשלם את חובו ולהפסיק לדבר עליו סרה.
כיוון שגם לאחר האירוע המדובר לא שולם החוב, החליטו קוסטיקה וצרוינסקי להצית את הדירה בה התגורר החייב. במהלך מאי 2019 בעוד שלושת אחיו הקטינים של החייב (13,12,6) שוהים לבדם בדירה, הגיעו השניים עוטים קסדות לראשם והחלו לבעוט ולהלום בדלת בחוזקה. אחותו (13) של החייב ניגשה לדלת והבהירה להם כי החייב אינו מתגורר עימם וכי היא ילדה ואין ברשותה מפתח לדירה.
בתגובה לכך שפכו השניים בנזין על הדלת והשטיחון (כאשר חלקו בתוך הדירה) והבעירו את דלת הדירה. האש שאחזה בדלת חדרה אל תוך הדירה והציתה את נעליה של האחות. בעת שדלת הדירה עולה באש ברחו הקטינים לחדר הכביסה וקפצו מחלון הדירה (בעוד הקטינה בת ה 13 נושאת על גבה את אחיה בן ה 6).
במסגרת הטיעונים לעונש הדגישו עו"ד דיה בן אסא וגיא רוסו מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי) "כי העבירות בוצעו על רקע חוב של 7,000 ₪ או על רקע "לכלוכים" מצד נתנאל, והפגיעה בחייב לא הייתה בחייב עצמו או בקרוביו המבוגרים, אלא פגיעה מודעת בילדים קטנים לצורך גביית חוב. נטען כי הפגיעה בילדים מהווה חציית קו אדום, בפרט באמצעות אש, שהוא אחד מאמצעי הנשק האכזריים ביותר והקשה ביותר לשליטה. נטען כי הצתת גפרור ושפיכת נוזל בעירה הם תחילתו של האירוע אך לא ניתן לצפות מה יהיה סופו משום שלא ניתן לשלוט באש. נטען כי במקרה זה התפשטות האש לא עניינה את הנאשמים והם עזבו את זירת האירוע מבלי שעשו דבר על מנת לצמצם את הנזק בפרט לשים לב לכך שידעו שנמצאים בבית קטינים." (עמ' 9 לגזר הדין)
עוד טענו: "באשר לנזק שצפוי היה להיגרם ממעשה העבירה נטען כי מעשי הנאשמים יכולים היו להוביל למותם האכזרי של הילדים, וכי מדובר בתיק שהוא פסע מניסיון רצח…" ( עמ' 11 לגזר הדין)
בגזר הדין קבע בית המשפט כי: "…עבירת סחיטה בכוח, שלעיתים מלווה באיומים או בהיזק לרכוש, מאפיינת התנהגות של העולם תחתון, פוגעת באושיות סדרי החברה ומחייבת הטלת עונש ממש של מאסר בפועל, שיאפשר הרתעה ועידוד של קורבנות העבירה לשתף פעולה עם רשויות החוק… יש ביסודות ההתנהגות שבעבירה זו משום הטלת אימה ופגיעה בביטחון האישי של נפגע העבירה ושל הציבור בכללותו. ענישה מחמירה נדרשת גם בהתחשב בקושי הטמון בחשיפת עבירות דומות, נוכח שרק לעיתים רחוקות אוזר הקורבן אומץ להתלונן ולהסתייע ברשויות החוק כדי להיחלץ מהמצוקה אליה נקלע. על כן יש לייחד את הדגש לשלומו ולביטחונו של הזולת, להבדיל מתחושותיו של הנאשם עצמו. בבסיסו של כל מהלך סחיטה, עומד הרצון להשיג מאחרים דבר אשר בנסיבות רגילות, לא היו מוכנים לתתו. מידת הענישה הנדרשת, צריך לשלב בחובה אינטרסים של גמול שישקף את הסלידה שחשה החברה נוכח מעשים אלו וכן הרתעה כלפי הנאשם ועבריינים בכוח לבל יסחטו באמצעים פסולים. הפעלת כוח והפחדה לשם פתרון סכסוך או כדי להתעשר על חשבון האחר שלא כדין תוך נטרול מערכת החוק והמשפט והשלטת אימה והפחדה, הן דרכים שיש לסלוד מהם ולהוקיע אותם."
עוד הוסיף בית המשפט, "הוכח ונקבע כי הנאשמים היו מודעים לכך שבעת הגעתם למקום שהתה בדירה ילדה קטנה אחת לפחות, שהיו התקיים עמה דו שיח מעבר לדלת, והם אף לא מצאו לנכון לברר שמא שוהים בדירה ילדים נוספים. משנאמר להם כי נתנאל אינו בבית, ועל אף מודעותם לכך שבדירה נמצאה ילדה קטנה, שהפצירה בהם לעזוב, שילחו הנאשמים אש בדלת הדירה ונמלטו מהמקום.
שריפת דלת הכניסה לדירה, שהייתה גם דלת היציאה מהדירה, גרמה לכך ששלושת הקטינים נלכדו בדירה אפופת עשן, כאשר האש מלחשת בדלת ללא יכולת להימלט ממנה, למעט קפיצה מחלון חדר הכביסה, שלמרבה המזל היה זה החלון היחיד שלא הותקנו בו סורגים.
"יוזכר, הנאשמים שילחו אש בדלת ונסו מהמקום מבלי שמצאו לנכון לכבות את האש, או להזעיק את כוחות הכיבוי…הנאשמים מצדם עזבו את המקום, באופן חסר רחמים והותירו מאחוריהם ילדים קטנים, לגורל מר, כשהם כלואים בדירה לבדם, בעת שהאש עטפה את דלת הכניסה."
"אך לא די בכך; במכלול נסיבות הקשורות בביצוע העבירות, יש להביא בחשבון גם את התנהלות הנאשמים לאחר מעשה, עוד באותו הלילה, שלאחר אירוע ההצתה….היינו שעות אחדות לאחר אירוע ההצתה, נשלח לנאשם 1 (קוסטיקה) קישור לידיעה על ההצתה בחולון….עם קבלת הקישור לאותה הידיעה, פתח נאשם 1 ב"מסע יחצ"ני" ושיגר את הידיעה שפורסמה לאחרים, ככל הנראה לבעלי חוב שביקש להרתיע תוך כדי רמיזה ברורה ש"כך ייעשה לאיש" שאינו משלם את חובותיו או למי שיצא קצפו עליו, למען יראו וייראו. גם ההתכתבות בין הנאשמים , בינם לבין עצמם, כפי שצוין בהכרעת הדין, הצביעו על כך שהשניים כלל לא הופתעו לשמע הידיעה, ולא ניכר זעזוע או חרטה מצדם." (עמ' 40 לגזר הדין)
על קוסיטקה נגזר 8 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס בגובה 12,000 ₪ ופיצויים בגובה 25,000 ₪ לכל אחד משלושת הקטינים. על צרוינסקי נגזר 6 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס בגובה 10,000 ₪ ופיצוי בגובה 20,000 ₪ לכל אחד משלושת הקטינים.