ד"ר גיא סיאני – רופא מומחה ברפואת ילדים ב"מאוחדת", מנהל המרכז לבריאות והתפתחות הילד של מאוחדת בראשון לציון-"שפעת היא מחלה שיכולה להרוג ואף אחד אינו חסין ממנה"

"שפעת היא מחלה שיכולה להרוג ואף אחד אינו חסין ממנה"

ד"ר גיא סיאני – רופא מומחה ברפואת ילדים ב"מאוחדת", מנהל המרכז לבריאות והתפתחות הילד של מאוחדת בראשון לציון מציג עובדות על מחלת השפעת, ההשוואה מול נגיף הקורונה והחשיבות בחיסון דווקא עכשיו

בעבר היו מי שטענו כי הקורונה היא רק "שפעת עם יחסי ציבור", והתכוון לכך שמגפת הקורונה אינה נוראה כל כך ולא צריך להילחץ ממנה ובטח לא להטיל סגרים. אבל מה אתם יודעים על שפעת? השפעת ה"חביבה" והמוכרת – היא מחלה ויראלית עונתית מאוד מדבקת המתפשטת בעולם מסוף הסתיו עד תחילת האביב. (בדרך כלל בחודשים אוקטובר עד מרץ בשנה) הגורמת למחלת חום חולפת המלווה בכאבי שרירים, כאבי ראש, כאב גרון, נזלת, שיעול יבש, חולשה, הרגשה כללית רעה וחוסר תיאבון. בקרב ילדים יכולים אף להופיע כאבי בטן, שלשולים והקאות כחלק מסימני המחלה. לעיתים מופיעים סימנים נוספים כגון אדמומיות בעיניים והגדלה של בלוטות הלימפה בצוואר. המחלה שוככת מעצמה בתוך שבוע באנשים בריאים למרות שהשיעול עשוי להתמשך עוד מספר שבועות. האם סימפטומים אלה מזכירים לכם מחלה אחרת מוכרת וכלל לא חביבה? נכון! צודקים !! קורונה…

בין קורונה לשפעת – דומות אך שונות
הסימפטומים של הקורונה ושל מחלת השפעת דומים מאוד מאחר ושתיהן גורמות למחלה המערבת את מערכת הנשימה אך קיימים מספר הבדלים חשובים בין שתי המחלות:
-מחלת הקורונה עשויה לגרום לשינויים ממושכים בחוש הטעם והריח שעשויים להפוך לקבועים אך לעומתם שינויים אלה פחות שכיחים במחלת השפעת, נדיר שיהיו ממושכים והם אינם תמידיים.
-נגיף הקורונה הרבה יותר מדבק מווירוס השפעת.

• התמותה מקורונה גבוהה הרבה יותר (630 אלף מתים בארה"ב ב2020-2021) ביחס לתמותה מווירוס השפעת (22 אלף מתים ב2019-2020 בארה"ב) ובדומה לכך אחוז החולים קשה בקורונה גבוה משמעותית מזה של מחלת השפעת.
  -משך מחלת השפעת הינו בדרך כלל שבוע ימים לעומת מחלת הקורונה שעשויה להימשך מספר שבועות.
• מחלת השפעת מתפרצת, מגיעה לשיאה ושוככת במהלך השבוע הראשון למחלה. לעומתה מחלת הקורונה בדרך כלל מתחילה כמחלה נשימתית קלה שבחולים מסוימים הולכת ומחמירה במהלך השבוע השני למחלה.
  -השפעת היא עונתית ומתפרצת בחודשי החורף. לעומתה, לצערנו אנו למדים כי מחלת הקורונה מצליחה ללוות אותנו לאורך כל חודשי השנה.

כיצד נדבקים בשפעת?
ההדבקה בשפעת היא טיפתית, בדומה למחלת הקורונה, זאת אומרת מדבקת על ידי שאיפת טיפות זעירות המכילות את נגיף השפעת (INFLUENZA) הנפלטות לאוויר מדרכי האוויר של אדם חולה אחר בזמן עיטוש, שיעול או דיבור או נשימה. מגע עם הפרשות גוף מזוהמות (נזלת, ליחה) על אדם אחר או על משטח (שולחן, מקלדת, ידית וכדומה) עימו באים במגע ואז מגע באף, עיניים, פה – עשוי אף הוא לגרום להדבקה במחלה. תקופת ההדבקה העיקרית הינה מ-יומיים לפני הופעת סימני השפעת ועד לחמישה ימים, ואף יותר, מפרוץ המחלה. כל אלה מסבירים את שיעורי ההדבקה הגבוהים בקרב ילדים צעירים ובמקומות צפופים וסגורים כגון בתי ספר, בסיסי צבא, אוניברסיטאות וכדומה. בשונה מקורונה בה לא הוכח כי ילדים הינם נשאים וגורמי הדבקה משמעותיים של המחלה, ידוע כי ילדים הינם מקדמים עיקריים של ההדבקה במחלת השפעת בקהילה.

ההתייחסות אל שפעת כאל מחלה לא נעימה אך גם לא מסוכנת – מוכרת וידועה, אך האם זה נכון? הנה כמה עובדות על שפעת:
-בעונת השפעת הקשה ב2018-2019 בארה"ב חלו מעל ל-35 מיליון איש בשפעת מתוכם 16.5 מיליון נזקקו לטיפול רפואי, כחצי מיליון אושפזו ומעל 34 אלף איש נפטרו מהמחלה. בישראל – בעונת 2018-2019, חלו 221 ישראלים במחלת קשה ו-60 נפטרו משפעת, ובעונת 2019-2020 חלו 413 איש במחלה קשה ו-71 נפטרו.
-ארגון הבריאות העולמי מעריך שבין 290 ל650 אלף איש ימותו כל שנה במהלך עונת השפעת. מכאן ברור שההתייחסות אל שפעת כאל מחלה לא נעימה אך לא מזיקה אינו נכון! שפעת היא מחלה שיכולה להרוג ואף אחד אינו חסין ממנה.
נכון שברוב המקרים שפעת היא מחלה שחולפת מאליה ללא כל סיבוכים – אך לעיתים – ובייחוד בקרב אוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה לפתח את סיבוכי המחלה – שפעת עשויה לגרום למחלה קשה, לאשפוז ממושך, קריסת מערכות ואף למוות.

מי בסיכון גבוה לפתח מחלה קשה אם יידבק בשפעת?
הסיכון הגבוה ביותר לתמותה ולפיתוח צורה קשה של המחלה הינו בקרב תינוקות עד גיל חצי שנה, חולים במחלת ריאות כרונית ואנשים שמערכת החיסון שלהם לא מתפקדת היטב עקב מחלה (כגון: סרטן , איידס) או עקב קבלת טיפולים המדכאים את מערכת החיסון (כגון: הקרנות, כימותרפיה, טיפול כרוני בסטרואידים ובתרופות נוספות המדכאות את מערכת החיסון).

בנוסף נמצאים בסיכון גבוה ילדים עד גיל 5 שנים ובייחוד מתחת לגיל שנתיים; ילדים ובני נוער עד גיל 19 שנים המטופלים באופן כרוני באספירין; נשים בהריון ועד שבועיים לאחר הלידה; מבוגרים מגיל 65 שנים ומעלה; חולים במחלות כרוניות בכל גיל כגון מחלות לב, מחלות כבד, מחלות כליות, מחלות מערכת העצבים, אסטמה, סכרת ומחלות כרוניות נוספות; ילדים ומבוגרים הסובלים מהשמנה ועודף משקל.

מהם סיבוכי השפעת?
הסיבוך השכיח ביותר בקרב ילדים הינו דלקת אוזן תיכונה העשויה להופיע במחצית מהילדים עם שפעת. הסיבוך השכיח ביותר בקרב מבוגרים והמשמעותי ביותר הן בקרב ילדים והן בקרב מבוגרים הינו דלקת ריאות חיידקית שהינה הגורם העיקרי לתמותה עקב שפעת. דלקת ריאות חיידקית גורמת למחלה קשה ולתמותה לא רק בחולים בסיכון גבוה אלא אף בקרב ילדים ומבוגרים בריאים ללא כל מחלות רקע. לעומתה, דלקת ריאות וירלית (כזאת שנגרמת על ידי וירוס השפעת עצמו) , נדירה, מופיעה בעיקר בקרב חולים השייכים לקבוצות הסיכון אך גם היא גורמת לשיעור תמותה גבוה.

סיבוכים נדירים אך מסוכנים לא פחות כוללים: דלקת של המוח (אנצפליטיס), דלקת קרום המוח (מנינגיטיס), דלקת בחוט השדרה (TRANSVERSE MYELITIS – סכנת שיתוק שרירים קבוע), תסמונת על שם גיליאן ברה (שיתוק עולה של שרירי השלד וסכנת מוות), דלקת בשריר הלב (MYOCARDITIS), דלקת בקרום הלב (PERICARDITIS), דלקת בשרירי השלד (MYOSITIS) , החמרה במחלות כרוניות ומצבים נוספים מסכני חיים.

אפשר וצריך למנוע את מגפת השפעת – דווקא עכשיו
איך עושים זאת?
(1) שמירה על כללי הריחוק החברתי (שימוש במסכות במקומות סגורים ובהתקהלויות, שמירת מרחק של 2 מטר, התרחקות מאנשים חולים), שמירה על היגיינה אישית , כיסוי הפה והאף בזמן שיעול או עיטוש ושטיפת ידיים לעיתים תכופות ביחוד לאחר מגע עם משטחים, לפני אכילה ולאחר יציאה מהשירותים המפחיתה את הסיכון לתחלואה בקורונה מפחיתה אף את הסיכון להידבק בשפעת.
(2) הימנעות משליחת ילד חולה לגן או לבית הספר (לפחות 5 ימים מתחילת השפעת ועד שהילד היה ללא חום לפחות 24 שעות) והימנעות מהגעה חולים לעבודה תמנע הדבקה.
(3) חיסונים רבותיי, חיסונים!!! החיסון מונע הדבקה במחלת השפעת וכן מפחית משמעותית את הסיכון לפתח מחלה קשה, לסבול מסיבוכי שפעת ולמות מהמחלה.

למי מומלץ להתחסן לשפעת?
החיסון כנגד שפעת עונתית מומלץ לכולם החל מגיל חצי שנה ומעלה למעט אנשים שפיתחו תגובה אלרגית חמורה בעבר לחיסון ומקרים חריגים. על החיסון להינתן לפחות שבועיים לפני החשיפה למחלה על מנת שיהיה יעיל. החיסון במיוחד מומלץ לכל מי שנמצא בסיכון גבוה לפתח מחלה קשה וסיבוכי שפעת ו/או לבני משפחתו במידה ואינו יכול להתחסן (כגון: משפחות עם תינוקות מתחת גיל חצי שנה ואחרים). חשוב במיוחד לחסן ילדים מתחת גיל 5 שנים ובייחוד מתחת לגיל שנתיים, ילדים החולים במחלות כרוניות והילדים הסובלים מדיכוי של מערכת החיסון מאחר והם נמצאים בסיכון גבוה לתחלואה קשה ותמותה. ילדים עד גיל 19 שנים המטופלים כרונית באספירין נמצאים בסיכון גבוה לפתח את התסמונת על שם ריי במידה ויידבקו בשפעת (מחלה מסכנת חיים הגורמת פגיעה בכבד ובמוח) ועל כן קריטי שיתחסנו כנגד שפעת.

האם החיסון יעיל ומדוע צריך להתחסן כל שנה מחדש?
אנשים רבים מפקפקים ביעילות החיסון על סמך ניסיון העבר – "התחסנתי ובכל זאת נדבקתי – אז למה אני צריך להתחסן שוב השנה?". על מנת להתייחס ליעילות של החיסון לשפעת צריך קודם כל להבין את ההתנהגות העונתית של מגפת השפעת וכיצד קובעים את הרכב חיסון השפעת בכל שנה מחדש. בכל עונת שפעת קיימים 3-4 זנים אשר גורמים בו זמנית למחלת השפעת כאשר בדרך כלל אחד מהם הוא הדומיננטי ביותר בעונה מסוימת. המשימה הקשה של צוות ארגון הבריאות העולמי שמחליט אילו 3-4 זנים יכנסו לחיסון היא לנסות לחזות אילו זנים ישלטו בעונה הקרובה. יעילות החיסון בכל עונה נקבעת למעשה על פי מידת הקרבה וההתאמה בין הזנים שנכללו בחיסון לאלו ששלטו בפועל בעונת השפעת ובמידת ה"אלימות" של זני השפעת בעונה מסוימת. כאשר ההתאמה טובה יעילות החיסון במניעת מחלת השפעת יכולה להגיע עד ל-80% הגנה, אולם כאשר ההתאמה פחות קולעת יעילות זו יורדת. חשוב לציין בהקשר זה שאף כשההתאמה פחות טובה, קיימת הגנה מסוימת למתחסנים והסיכון שלהם לחלות ולפתח מחלה קשה ולתמותה הינו נמוך משמעותית בהשוואה למצבם אילו לא היו מתחסנים.

מסיבות אלה ניתן להבין מדוע קיים צורך להתחסן כל שנה מחדש, עקב השינוי בזנים מעונה לעונה. סיבה נוספת לצורך להתחסן כל שנה ושנה מחדש אפילו אם החיסון זהה לזה שהיה בשנה שעברה היא שהחיסוניות ורמת הנוגדנים כנגד וירוס השפעת מתחילה לרדת לאחר כחצי שנה מהחיסון.

7 סיבות מדוע חשוב להתחסן לשפעת דווקא עכשיו
(1) כי כל חום, שיעול וכד' שנראה כמו שפעת ישלח אתכם ההורים ואת ילדכם ישירות לבדיקת קורונה על כל המשתמע מכך (בידוד, בדיקה לא נעימה ועוד) כי לא ניתן להבחין בין 2 המחלות ללא בדיקה זו.
(2) כי אבדו לנו מספיק ימי לימודים, עבודה וגן עקב הקורונה ואיננו רוצים לאבד עוד ימים עקב השפעת.
(3) כי עומס על מערכת הבריאות עקב שפעת בזמן שזן הדלתא משתולל יפגע בטיפול בחולי הקורונה, בחולי השפעת ובחולים אחרים הפונים לקבלת סיוע רפואי וידחה שוב פרוצדורות לא דחופות לזמן לא ידוע.
(4) כי אפשר להיות חולה בקורונה ובשפעת בו זמנית , מצב המעלה משמעותית את הסיכון לסיבוכים נשימתיים ולאשפוז.
(5) כי יתכן והחיסון כנגד שפעת הינו בעל אפקט מגן אף כנגד פיתוח מחלה קשה של קורונה וחלק מסיבוכי הקורונה כפי שעולה ממחקר שפורסם לאחרונה בארה"ב. חשוב לציין כי החיסון לשפעת לא יכול להחליף את החיסון לקורונה ואלו הינם רק ממצאים ראשוניים.
(6) כי סכנה לקריסת מערכת הבריאות עקב תחלואה מקבילה של קורונה ושפעת עשויה לגרום לאילוץ של סגירת המשק מחדש, סגירת מוסדות חינוך, סגירת בתי עסק ולגרום לפגיעה אנושה במשק ובמשפחות הנמצאות במצוקה כלכלית ובקושי מצליחות להתמודד.
(7) כי אנחנו לא באמת יודעים איך תיראה עונת השפעת של 2020-2021 – התחלואה הקצרה והקלה של השפעת ווירוסים נשימתיים אחרים בחורף הקודם תחת הסגרים וכללי הריחוק החברתי התחלפה בתחלואה נשימתית קשה וחריגה בחודשיי הקיץ עם ההקלות ופתיחת המשק מחדש שהביאה לאשפוזים רבים ועומסים חריגים במיונים ובמרפאות האופייניים לחודשי החורף. הקורונה טרפה את כל הקלפים ועם פתיחת שנת הלימודים, פתיחת המשק תחת התווים הירוק והסגול ופתיחת שדות התעופה – נוצרו תנאים מתאימים להתפרצות של מגפת השפעת שלא ניתן לדעת את היקפה וחומרתה – לכן עדיף למנעה! המסקנה: צאו והתחסנו – לטובתכם ולטובת כולנו!