זמני הדלקת נרות ויציאת שבת לפרשת חקת.
בת ים
כניסת שבת-19:33
יציאת שבת-20:33
חולון
כניסת שבת-19:33
יציאת שבת-20:33
ראשון לציון
כניסת שבת-19:32
יציאת שבת-20:33
פרשת "חקת": חשיבות הכרת מידת הטוב שבאדם
כאשר אדם אינו מכיר בטובתו של חברו, בסופו של דבר גם כופר בטובתו של ריבונו של עולם. פרשת חוקת שמופיעה עם תחילת שנת הארבעים לצאתנו ממצרים, מכינה אותנו לכניסה לארץ ישראל. אט אט, סממנים של תקופת המדבר הולכים ונעלמים: ענני הכבוד בזכות אהרון הכהן, מסתלקים עם פטירתו. באר המים אשר מסתלקת עם לכתה של מרים, ומאוחר יותר עם פטירתו של משה רבינו נסתלק המן.
בפרשתנו אנו נפגשים עם הסתלקותה של מרים, וכתוצאה מכך נעלמת באר המים. מעניין לראות את הפסוקים המתארים את הסתלקות מרים, והתגובה של העם. "ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין, בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם. ולא היה מים לעדה, ויקהלו על משה ואהרון".
חסר במעבר בין הפסוק הראשון לשני, "ויבכו את מרים…". מרים הנביאה, שדרבנה עוד במצרים את אביה להחזיר את אשתו כדי להרבות בצאצאי בני ישראל, ובמשך שנות השעבוד עמדה והפיחה בעם רוח אופטימית וחיובית בדבר הגאולה, ובצאתנו ממצרים "ותקח מרים… את התוף בידה", ותצאנה בשירות ותשבחות לקדוש ברוך הוא על הגאולה ועל הישועה. במשך 40 שנה במדבר בזכותה זכינו לדבר הבסיסי ביותר בצרכיו של האדם – מים. והנה נפטרת מרים הנביאה, ועם ישראל לא מגלה שום ביטוי של אבלות צער, וחסרון על הסתלקותה.
מכאן אנו רואים את הדבר הבסיסי והיסודי שבתיקון מידות האדם – תיקון מידת הכרת הטוב, אשר חסרה לנו כל כך. כאשר אדם אינו מכיר בטובתו של חברו, בסופו של דבר גם כופר בטובתו של ריבונו של עולם. מתוך מצב קשה זה, עם ישראל נשאר בלא מים – "ויקהלו על משה ועל אהרון".
המתקהלים כאן הנם הדור שגדל במדבר, ולא הדור שיצא ממצרים למוד הסבל והייסורים. דור זה שגדל ברמה רוחנית מאד עליונה, בתוך ענני הכבוד, אולי היינו אומרים דור שלא הכיר את הייסורים אלא חי במדרגה של "אינקובטור רוחני" – דור שקיבל את צרכיו הגשמיים והרוחניים בהזנה ישירה מאת ריבונו של עולם. דור שלא נתנסה בקשיים, צריך להתמודד פעם ראשונה במקרא, עם בעיית מים. הקב"ה מצווה על משה, להקהיל את העדה ולדבר אל הסלע לעיניהם ומתוך כך הסלע ייתן מים. משה רבינו אינו מדבר אל הסלע, אלא מכה את הסלע. ללמדך, שדור שגדל בהנהגה רוחנית שונה מיוצאי מצרים, הדרך לדבר אתו אינה בהכאה בסלע אלא בדיבור אל הסלע. גם אנשים שהם בבחינת "מפונקים" צריך לדעת לדבר אל שורש נשמתם ולעורר בהם את הנקודה החיובית שבחייהם ומתוך כך להושיע אותם מצרתם.
משה רבנו, שהינו בעל הנהגה אחרת, אינו מצליח לדבר אל הסלע והכתוב אומר "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם". דור דור ודורשיו, דור דור ומנהיגיו, ללמדך שצריך להתאים בין מדרגת והנהגת הדור, למנהיג אשר עומד בראש העם.
▪️ הכותב הרב שלמה לוי ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון ונשיא הגרעין התורני ראשון לציון.
ברכת על הדלקת נרות שבת
לאחר הדלקת הנרות עוצמת האשה את עיניה או מכסה אותן בידיה, ומברכת
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי וְאֶת אִישִׁי וְאֶת כֹּל קְרוֹבַי, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וְתִזְכְּרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה, וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים אוֹהֲבֵי יְיָ, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּיְיָ דְּבֵקִים וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בְּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָנָּא, שְׁמַע אֶת תְּחִנָּתִי בִּזְכוּת שָׂרָה וְרִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה אִמּוֹתֵינוּ, וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. אָמֵן.