2 ערעורים עם נימוק הסיבה להעמדת הרכב (שגם לא גרם להפסקת התנועה השוטפת ברחוב) לא התקבלו.
הבוקר, לבשתי את האפוד הרשמי שלי שמיועד לאירועים מיוחדים והתייצבתי למשפט.
עוזרת התובעת שוחחה איתי בטרם הכניסה לאולם המשפט הקשיבה לטענותיי והציעה להפחית את התשלום ל100 או 150 ש"ח אך סירבתי להצעה זו בגלל הנסיבות.
נכנסתי לאולם, הצגתי לשופטת את דבריי והסברתי שאנחנו כמתנדבים באים לעזור ולסייע ולא פעם הגענו לרכבים שתקועים בנתיבי נסיעה וחוסמים את הדרך ופתחנו את ציר התנועה.
אנחנו כאן כדי לעשות טוב ולסייע לעירייה וכמובן לתושבים כמו תושב העיר שראה את רכבי הממותג וביקש סיוע.
אך בית המשפט לא קיבל את דבריי או שבעצם השופטת כן קיבלה ולכן החליטה על קנס המקור מבלי להוסיף קנס נוסף.
איני נוהג להתגאות במעשיי אך אחרוג ממנהגי בעת הזו ואציין כאן עובדה גמורה וגם שקר שאמרתי למתנדבים שלנו שיצאו לעזור בתקופת הקורונה והסגרים:
תושבים התקשרו למחלקות העירייה בבקשה לקניות/סלי מזון/תרופות שאינם יכולים לצאת ולרכוש בגלל המצב, המתנדבים והמתנדבות שלנו הזיעו טרחו ועזרו לכל תושב/ת שפנו לעירייה בבקשת סיוע ברכישת תרופות וחלוקות מזון כשהעירייה עצמה פתחה אצלנו את הקריאות.
המתנדבים קיבלו דוחות וקנסות בכניסות לקופות החולים ומתחת לבתי התושבים כשהמתנדבים עלו לבניינים לחלק את סלי המזון.
המתנדבים שלחו את צילום הדוח ואמרתי להם שהדוחות בוטלו למרות ששילמתי אותם מכיסי רק כדי שימשיכו לסייע לכם תושבי העיר חולון מבלי שירגישו מנוצלים.
תושבי חולון היקרים, נמשיך לסייע לכם גם אחרי המשפט הבוקר
אך לצד זה חוששני שלא נוכל להמשיך לתת לכם את הסיוע המקסימלי עד אשר עיריית חולון וגורמי האכיפה בעיר לא יכירו במתנדבים שלנו ובפעולות שנעשות על ידנו.
יצאתי מאולם המשפט כשהאפוד עליי ודמעה מבצבצת בעין, אך גאה במתנדבים והמתנדבות שלנו שעושים את התנדבותם בצורה מושלמת, בחורפים תחת גשם זלעפות ובקיץ, בשמש הקופחת להם על הראש בזמן החלפת גלגל.