מדובר בנמלה אדמדמה גדולה יחסית שמקורה בארגנטינה. משם התפשטה לאזורים נרחבים בעולם באמצעות מסחר בין-לאומי. בכל מקום שאליו פלש מין זה, הוא פגע במיני הנמלים המקומיות עד כדי הכחדתן, וגרם לאי יציבות ולשינויים במערכות האקולוגיות המקומיות. להשלכות הסביבתיות של פלישת הנמלה הארגנטינאית יש גם משמעות חקלאית, משום שהנמלה עשויה לפגוע במאביקים ואף בצומח המסתמך על נמלים אחרות להפצת זרעים. לנוכח העובדה כי נמלה זו עלולה לגרום לפגיעה סביבתית נרחבת, נוסף על איומים על החקלאות המקומית, לבקשת משרד החקלאות גיבש המשרד להגנת הסביבה חוות דעת לצורך טיפול משותף באירוע.
על פי חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה, הדברה והכחדה של מין זה קשות לביצוע, עד בלתי אפשריות. לנוכח זאת ולפי חוות הדעת, השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות ביצעו טיפול הדברה מניעתית בגז המונע אפשרות זליגה של מזיק זה ארצה וניתנה הוראה להחזיר את המכולה על כל תכולתה לסין.
ד"ר אריק שמאי, מנהל אגף הסגר צמחים בשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות: "מפקחי הגנת הצומח פרוסים בכל נמלי הכניסה לארץ, ולא בכדי. תפקידם לוודא כי כל משלוח, מסחרי או פרטי, של חומרים צמחיים נקי ממזיקים, מחלות ושאריות אדמה, ואינו מהווה מין פולש העלול לפגוע במגוון הביולוגי ובערכי טבע. אני גאה ושמח שיחד עם המשרד להגנת הסביבה הצלחנו למנוע שוב מקרה בעל פוטנציאל הרסני שכזה. בדרך זו אנו שומרים על ביטחון המזון הישראלי ופועלים להמשך שגשוג הטבע והנוף הישראלי".
ד"ר גל זגרון, מנהלת אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה: "בכל מצב מוטב להקדים רפואה למכה, גם בבריאות הסביבה. מניעת חדירתה של הנמלה הארגנטינאית הצילה את חייהן של מיליוני נמלים מקומיות. לצד משבר האקלים, אנו נמצאים בעיצומו של משבר אקולוגי – בעלי חיים נכחדים מבלי שנרגיש, במיוחד חרקים החשובים לבריאות אחת, שלנו ושל הסביבה. הנמלים תורמות לבריאות העולם שבו אנו חיים באופנים שרובנו כלל לא מכירים. כך למשל, לנמלי הקציר יש השפעה משמעותית על פוריות הקרקע ועל הצמחייה, והן כלי ממשק לשיקום שטחים פגועים. שיתוף הפעולה של המשרד עם השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות הובילו למניעת כניסתו של מין פולש זה ולשמירה על הסביבה. נמשיך לפעול למניעת כניסת מינים פולשים לישראל בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים".