כניסת שבת: זמני הדלקת נרות ויציאת שבת לפרשת תולדות

כניסת שבת: זמני הדלקת נרות ויציאת שבת לפרשת תולדות.

בת ים

כניסת שבת-16:19

יציאת שבת-17:16

חולון

כניסת שבת-16:19

יציאת שבת-17:16

ראשון לציון

כניסת שבת-16:19

יציאת שבת-17:16

ברכת על הדלקת נרות שבת

לאחר הדלקת הנרות עוצמת האשה את עיניה או מכסה אותן בידיה, ומברכת
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי וְאֶת אִישִׁי וְאֶת כֹּל קְרוֹבַי, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וְתִזְכְּרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה, וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים אוֹהֲבֵי יְיָ, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּיְיָ דְּבֵקִים וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בְּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָנָּא, שְׁמַע אֶת תְּחִנָּתִי בִּזְכוּת שָׂרָה וְרִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה אִמּוֹתֵינוּ, וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. אָמֵן.

פרשת השבוע: תולדות, הרב שלמה לוי
הברכה ליעקב מאחדת את עולם החומר והרוח – מה מסמל יעקב איש תם ומה מסמל עשיו איש הציד? ומדוע נחרד יצחק חרדה גדולה?
בשבת זו ניפגש עם שלושת אבות האומה בפרשה אחת: "אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". לאחר מכן תספר לנו התורה על ההריון של שני התאומים – אחד כולו אדמוני בעל אדרת שיער והשני איש תם יושב אוהלים. התורה מלמדת אותנו על שלשלת הדורות: מאברהם המשיך יצחק ומיצחק – ממשיכו יעקב. יצחק אוהב את עשיו, כי ציד בפיו ורחל אוהבת את יעקב, בנה הקטן. מצוירות בפנינו שתי דמויות השונות בתכלית זו מזו: עשיו מסמל את העשוי, את הגמור; הוא נולד כבר עם אדרת שיער ומתואר כאיש שדה, במובן של אדם שעסוק בענייני העולם. לעומתו, יעקב מתואר כאיש תם, שלם, יושב אוהלים. הוא ישב באוהלו של אברהם ולמד ממנו את תורת החסד, ישב באוהלו של יצחק ולמד ממנו את עולם הגבורה – ומתוך שני עולמות אלה בנה את האמת המוחלטת – "ייתן אמת ליעקב חסד לאברהם".

כאשר גדלו הנערים וביקש יצחק לברך אותם, הוא נותן ליעקב, הלבוש בבגדי עשיו, את הברכה: "וייתן לך האלוהים מטל השמים ומשמני ארץ ורוב דגן ותירוש". יצחק לתומו חושב שהוא מברך את עשיו ולכן מעניק לו ברכה שעוסקת בענייני העולם הזה – בגשמיות. לאחר מכן מגיע עשיו עם הציד, המטעמים שהכין לאביו ויצחק נחרד חרדה גדולה. מה משמעותה של החרדה של יצחק אבינו? יצחק חשב שיש מקום לפצל את הברכה הרוחנית מן הברכה הגשמית. לכן, כאשר נכנס יעקב בלבוש עשיו, נתן לו את הברכה הגשמית, בעוד שאת הברכה הרוחנית ייעד עבור יעקב.

אך לתדהמתו גלגלה ההשגחה האלוהית העליונה את הדברים כך שאת הברכה הגשמית העוסקת בטל השמים ובשמני ארץ קיבל יעקב, אותו איש תם יושב אוהלים. מתוך כך הבין יצחק אבינו שהקול קול יעקב והידיים ידי עשיו. כלומר, אין מדובר כאן בשתי דמויות, מצד אחד דמות אחת מאופיינת את קולו של יעקב ומצד שני דמות שמתארת את ידיו של עשיו. זוהי דמות אחת, דמות שלמה, דמות שמסמלת שלמות ותמימות, שכוללת גם את קול יעקב, קול התורה, וגם את היכולת לבנות את העולם על פי ערכי התורה וערכים של בניין עולם מתוקן ושלם. אמנם אלו הן ידי עשיו הבונות את העולם, אבל לפי קולו של יעקב אבינו. כאשר מתחוור דבר זה ליצחק נאמר: "ויחרד יצחק חרדה גדולה ומרה", כיון שכאן נתגלתה לו האחדות הגדולה שמתגלה בנשמתו של יעקב אבינו, המאחדת בין עולם החומר ובין עולם הרוח, בלי סתירה כלשהי ביניהם. עולם זה של יעקב מסמל עולם שלם, אמנם בנוי מרבדים שונים, אבל שלם בשלמות.

• הכותב הרב שלמה לוי, ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון ונשיא הגרעין התורני ראשון לציון.