מוסד חינוכי בחולון עלול להגיע לקריסה כלכלית

אם משרד החינוך לא יעמוד בהתחייבויות לעדכן את התקציב ב-56 מיליון ש"ח, כפרי נוער ובינהם כם מיקווה ישראל בחולון יגיעו בקרוב לקריסה כלכלית

מטה מאבק כפרי הנוער בפנייה למפלגות הקואליציה הבאה: מעבר לתת התקצוב מצד משרד החינוך – חוסר השיפוי על עליות המדדים, גל ההתייקרויות והסכמי השומרים והעובדים הסוציאליים מגדילים את הסכום בצורה משמעותית

אם בשנה שעברה הפער התקציבי עמד על כמיליון שקלים וחצי לכל כפר נוער, הרי שכעת מנהלי הכפרים נאלצים לספוג הרבה יותר ולקושש תרומות

במטה המאבק פנו למפלגות הממשלה הבאה הצפויה, פועלים בנמרצות על מנת להשלים את הפער התקציבי במסגרת המו"מ הקואליציוני ובראייה לקראת אישור תקציב המדינה 2023-24 בחודשים הקרובים

זה כבר שנים רבות שמנהלי כפרי הנוער מתמודדים עם מציאות כלכלית בלתי מתקבלת על דעת, כאשר המדינה (משרד החינוך) מחסירה מהם 56 מיליון שקלים מדי שנה, בזמן שגל ההתייקרויות גואה ומגדיל את הפער בין ההכנסות להוצאות הרבות שיש לכל אחד מ-46 מנהלי הכפרים ברחבי הארץ. ועתה, בעיצומה של שנת הלימודים, הפער רק הולך וגדל.

מעבר לתת התקצוב מצד משרד החינוך, חוסר השיפוי על עליות המדדים, גל ההתייקרויות והסכמי השומרים והעובדים הסוציאליים – מגדילים את הסכום הרבה מעבר ל-56 מיליון שקלים, כלומר הרבה יותר ממיליון שקלים וחצי בממוצע לכל כפר הנוער.

בעוד מדד המחירים לצרכן עלה מתחילת ינואר ב-5% ובתחום המזון ב10% – תקציבי הכפרים לא מוצמדים למדדים ואין שיפוי מצד המדינה על עליות המחירים. המלחמה באוקראינה הביאה בנוסף להתייקרויות חריגות בתחומי האנרגיה והמזון, בעיקר למשק החי בחקלאות, וגם על כך אין שום שיפוי. במקביל, נחתמו במשק הסכמי עדכון שכר לשומרים ולעובדים סוציאליים, כאשר הכפרים מחויבים לשלם 15% תוספת גם כן ללא שיפוי.

בימים אלה, יוצא "הפורום הציבורי" – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל בשותפות עם תא מנהלי כפרי הנוער ועם איגוד הבעלויות של כפרי הנוער – בפנייה לנבחרי הציבור, לקראת גיבוש הממשלה ה-37 של מדינת ישראל, בעזרת מספר מהלכים משולבים, במטרה להעלות לסדר היום הציבורי את המודעות לחשיבות תרומתם של כפרי הנוער לחברה הישראלית, ואת תת-התקצוב מצד המדינה, בפרט מצד משרד החינוך.

במטה מאבק כפרי הנוער פנו לאחרונה במכתבים רשמיים למפלגות הקואליציה הבאה – הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס, יהדות התורה – בבקשה להירתם עבור מאבקם ולהיפגש עמם בהקדם האפשרי נוכח המו"מ הקואליציוני ובעיקר לקראת אישור תקציב המדינה 2023-24 בחודשים הקרובים.

באופן אירוני ומהצד השני של המטבע תרתי משמע, במסגרת תוכנית "קליטת הצלה" שיזם המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער, נקלטו בכפרי הנוער בחינוך הפנימייתי כ-350 תלמידים (ז'-יב') שנמלטו מאזורי הקרבות באוקראינה. רבים מהם הגיעו ללא הורים, כך שכפרי הנוער מהווים עבורם לא רק מסגרת חינוך אלא גם בית חם ראשון ויחיד בארץ – דבר שלא יכול לקרות כעת בשל החלטת משרד החינוך לגבי המכסות, כאשר הקליטה כעת נעצרה.

לא ייתכן שבמדינת ישראל – שפונה כדרך קבע קודם כל לכפרי הנוער כשעולים חדשים נוחתים מחו"ל וכשפליטים מגיעים מאזורי מלחמה (ראה ערך אוקראינה לאחרונה), כפרי נוער שמהווים בית שני ואף ראשון לאלפי נערים ונערות בארץ, כפרי נוער שעוטפים ומכילים אותם והופכים אותם מנוער בסיכון לנוער בסיכוי, כפרי הנוער שהיו מוסדות החינוך היחידים שפעלו ללא הפסקה במשך כל תקופת הסגרים לאורך מגפת הקורונה– תקציב שכזה יישחק במשך שנים רבות, בזמן שיוקר המחייה רק עולה ועולה.

למעשה, החוזה שבין המדינה לכפרי הנוער הופר, בכל שנה צוברת המדינה חוב של 56 מיליון שקל לתקציב ההפעלה של 46 כפרי הנוער, מתוכם 14 כפרי נוער דתיים – תקנה בשם "מודרכות" אשר היה אמור לצמצם פער תקציבי קודם שהמדינה יצרה באמצעות כלי תקצוב ישן בשם "סל לאור".

במדינת ישראל מוגדרים כ-400,000 אלף ילדים ובני נוער במצבי סיכון, חלקם חיים בקהילה וחלקם שוהים במסגרות חוץ ביתיות (כפרי נוער, פנימיות רווחה ואומנה). תחת מינהל החינוך ההתיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער של משרד החינוך, מתחנכים כ-23,500 ילדים ובני נוער, מתוכם כ- 12,000 שוהים בכ-50 כפרי נוער 'מודרכים'.

מזה שנים כפרי הנוער פועלים בתת-תקצוב, דבר המוביל אותם לכדי פגיעה בטיב השירותים הניתנים לאלפי בני הנוער השוהים במסגרתם. ייעודם של כפרי הנוער מתבטא במסוגלותם לספק לבני נוער במצבי סיכון את המסגרת החינוכית המיטבית, המהווה משענת ועוגן בחייהם הסוערים, בבחינת אי של יציבות ומתן הזדמנות אמיתית להשתלבותם בחברה הישראלית.

"תקנת המודרכות", שנחקקה בשנת 1993 ואמורה הייתה להביא עימה את ההשלמה התקציבית החסרה לכפרי הנוער, הלכה ונשחקה בעשורים החולפים באמצעות מגבלת תקנה. בעשור האחרון (על-פי דו"ח שהוכן עבורנו מטעם משרד BDO) נשחקה התקנה בלמעלה מ-10%, והיא עומדת כיום על מגבלת תקנה של 67%, שמשמעותה פער תקציבי שנתי בסך 56 מיליון שקלים לכפרי הנוער.