חופשה של תרמילאים
יקר יקר יקר. זה מה ששומעים פה כל הזמן. הדלק? יקר. האוכל? יקר. בתי מלון? יקר לאללה. אז נכון, ישראל היא לא מדינה זולה. אבל כשאני מסתכל על הרכבים החדשים שנוסעים בכביש, על זה שכל דירה שיוצאת למכירה נחטפת ועל שדה התעופה המלא עד להתפוצץ, מרגיש לי שדווקא כן יש לנו כסף לחיות, אנחנו פשוט אוהבים להתלונן.
אבל בכל זאת, לא חוכמה לבלות בבתי מלון יוקרתיים ולהוציא לאנשים את העיניים. בשביל זה יש לכם אינסטגרם. אנחנו רוצים שהמדור הזה אשכרה יגרום לכם לקום, לארוז ולצאת לחופשה. קצרה או ארוכה, קרובה או רחוקה, זה לא ממש משנה. פשוט נצלו את מזג האוויר המצוין והזמן הפנוי שלכם וצאו לטייל. אנחנו פה לסיבוב קצר, אתם יודעים…
אז הפעם החלטתי להמליץ לכם על חופשת לואו קוסט. כזאת שלא תכאיב לכם בכיס, ובכל זאת תצאו ממנה מרוצים עם שלל חוויות.
כולכם מכירים את רשתות בתי המלון הגדולים ואת מה שהם מציעים, אין מה לחדש. אבל מה שעתכם לצאת מאזור הנוחות, או מהדבר הרגיל, ולעשות משהו קצת אחרת?
תכירו את רשת אברהם הוסטל. רשת של בתי הארחה, הוסטלים גסט האוסים למי שטייל במזרח ובדרום אמריקה, שמזמינה אתכם לחוות חופשה עם תוכן ועניין, ובהרבה פחות כסף.
אני התאהבתי בסגנון הזה בטיול אחרי צבא בהודו, אליו יצאתי לבד, ובזכות אווירת הגסט האוסים, הכרתי המון חברים חדשים. בכל ערב, בכל גסט האוס, יושבים חבורות של צעירים, צוחקים, שותים, מעשנים, ומתכננים את המשך החיים. עם חלק מהחבר'ה שהכרתי טיילתי ביחד, מה שגרם לכולנו להיות גמישים יותר בתוכניות שלנו ולשנות את מסלול הטיול על מנת להישאר יחד. עם חלק נשארתי בקשר עד היום, כשאנחנו נפגשים כבר כמשפחות עם ילדים, ועדיין מריצים צחוקים על הטיול ההוא ועל הקסם שנוצר.
אברהם הוסטל זיהו שבישראל אין את תרבות התרמילאים הזו, והחליטו ליצור אותה פשוט. ליצור סוג של קהילה, שכשתיכנס לאחד ההוסטלים, תרגיש הרבה יותר מחלל נדלנ"י.
בשנים הראשונות של הרשת בארץ היא פנתה בעיקר לקהל של תרמילאים שמגיע מחו"ל. אירופאים, אמריקאים או אסייתים – זה לא באמת משנה. צעירים סקרנים שרוצים לבלוע את העולם ולכתת רגליים, להכיר תרבויות חדשות ואנשים חדשים, ולא לקרוע את הכיס. אברהם הוסטל הפכו להצלחה ופתחו סניפים נוספים מחוץ לתל אביב – כמו ירושלים ואילת, ואז הגיעה הקורונה. השמים נסגרו, נסגרו גם בתל המלון, והכל נעצר. באברהם הוסטל השכילו להפוך את ההוסטלים לכאלה שיכולים גם לארח משפחות עם ילדים, והחלו לפנות גם לקהל ישראלי.
עכשיו, נכון שלא מדובר במלון מפואר עם בריכה וספא, אבל בהוסטלים של רשת אברהם אפשר למצוא חדרי דורם (חדרים משותפים, כאשר המטייל משלם על מיטה בחדש עם עוד אנשים אותם הוא לא מכיר) וחדרים פרטיים, בארים, פעילויות ומפגשים בלתי אמצעיים עם עולמות התרבות המקומיים. כל הוסטל נטוע במקום שבו הוא נמצא ופועל לפיתוח סביבתו והקהילות שבתוכו ובשכנות אליו. אברהם תל אביב זה לא רק מקום ללון בו בחופשה הבאה שלכם, אלא גם מקום לחוות בו את תל אביב דרך אומנות, יוצרים ויצירה, הרחובות והאווירה שכל כך מייחדת את העיר.
וזה מה שרצינו. מעבר למחיר הזול, רצינו את החוויה. כבר שהגענו בשישי בצהריים, היתה המולה. מסתבר שבמלון יש T מרקט. יריד אומנים עם מלא דוכני יצירות מקוריות בעבודת יד. מחולצות עם הדפסים משעשעים עד לגרביים עם ציורים מצחיקים, תכשיטים, בגדי יד שנייה ועבודות אומנות, והכל בשילוב של די ג'י ובר, מסיבת צהריים של ממש, במלון שלנו. עד שעשינו צ'ק אין נתנו לילדים להסתובב שם, והם נהנו לאללה.
קיבלנו את החדר, שלו מיטה זוגית באמצע ועוד 2 מיטות קומותיים בצדדים, ולמרות שהאסוציאציה הראשונה שעלתה לי בראש זה המיטות שישנתי עליהן בטירונות, אשתי שמחה מאוד מהחדר הגדול והמרווח וכמות המיטות שאפשר לחבר כדי שנישן כולנו יחד, והילדים בכלל התלהבו והתחילו לטפס על המיטות ולעשות מזה משחק.
התמקמנו בחדר ויצאנו לטיול של צהרי שישי. המלון ממוקם 3 דקות הליכה משדרות רוטשילד, ואנחנו התחלנו טיול מנומנם באמצע השדרה, מתפעלים מהמוני האנשים ששוטפים את הרחובות. אין עוד עיר כזאת בארץ. הגענו עד הבימה, וראינו את התארגנות ההפגנה שתתקיים בכיכר מחר בערב, במוצ"ש. אבל
זה לא טור פוליטי אז נספר לכם כמה נהנינו להתחרדן בכיכר, הקטנצ'יק נסע על האופניים שלו חופשי חופשי ברחבה הענקית, ואנחנו נתנו לרגליים לנו ברביצה של כאלה שיש להם את כל הזמן שבעולם. בלי להרגיש השמש כבר החלה לרדת – אוף עם הימים הקצרים האלה בחורף – והבטן החלה מקרקרת. באווירת ההוסטל והזיכרונות שלי כתרמילאי בהודו, הצעתי שנלך לארוחה הודית. להפתעתי כולם התלהבו מהרעיון, ואשתי רק ביקשה בלי חריף לילדים.
זכרתי שהמרחק 10 דקות הליכה מכיכר הבימה ישנה מסעדת אינדירה הותיקה, בה אכלתי בעבר, והלכנו אליה.
את אינדירה, שחוגגת השנה 31 שנים באותו המקום בתל אביב, אני מכיר כבר מעל 20 שנה, עת חזרתי מהטיול בהודו והורי, שראו כמה אני מתגעגע למזרח, לקחו אותי למסעדה ההודית כדי להחזיר אותי להודו לכמה שעות, לפחות מהבחינה הקולינרית.
במסעדת אינדירה, השוכנת לצד תיאטרון ״צוותא״ האגדי, מגוון תפריטים המכילים מנות צבעוניות וייחודיות כיאה למטבח ההודי. בין תפריטי האוכל ניתן למצוא: תפריט על טהרת הפניר (גבינה הודית מעשה יד השף), תפריט עוף צלוי המבוסס על הטנדורי (הברבקיו ההודי), תפריט נאן (לחמים הודיים עשויים בלישה ידנית ואפויים בגחלים) ועוד רבות.
יש שיגידו שזו המסעדה ההודית היחידה בתל אביב שמגישים בה את המאכלים האותנטיים של הודו, תוך שמירה על המסורת. אולי בגלל שמלוין מוריס, הבעלים ומייסד המסעדה הקים אותה בצעירותו בשנת 91׳, אחרי שעלה לארץ לבדו מקולקטה שבמזרח-צפון הודו.
מאז המסעדה עברה הרבה גלגולים וכיום מנהל אותה בנו יניב, יחד עם מלצרים, טבחים ועוזרי מטבח שכולם הודים, עם ותק של למעלה מעשר שנים במסעדה. למקום כזה קוראים מוסד, ואפשר להבין שמדובר במסעדה שונה בתרבות האוכל הישראלי והיא כאן כדי להישאר. במסעדת אינדירה ניתן למצוא מגוון מנות ענקיות בשריות, צמחוניות ואפילו טבעוניות שמתאימות ל-sharing.
פתחנו את הארוחה עם לחם נאן ומטבלים, כשלעיקרית היתה לי רק בקשה אחת: משהו מהטנדורי – אותו תנור חימר המיובא מהודו מלא גחלים לוחשות השומרות על חום גבוה מאוד לצלייה ועישון במקביל. הלכתי על עוף טיקה אפגני – נתחי חזה עוף ללא עצמות מתובלים בעדינות מרבית וצלויים על גחלים. 85₪, אתם יכולים לבחור גם שיש קבב – נתחי טלה טחונים עם שום, זנגביל, בצל בתבלון קל, צלויים על גחלים. 85₪. אשתי הלכה על אחד התבשילים המסורתיים של אינדירה: עוף ג‘לפרזי – נתחי פילה מבושלים עם בצל, פלפל ירוק, עגבניות ותבלינים מסורתײם. 85₪. גם אינדירה ספיישל מומלץ- נתחי פילה ללא עצמות עשויים על גחלים ומבושלים ברוטב אגוזי קשיו טחונים 85₪. שימו לב למחירים. מדובר במנות עיקריות, גדולות ומשביעות, שהמחיר שלהם קרוב מאוד למחירי מנות ראשונות בעיר.
למי שלא מתלהב מכל הבשר הזה, תפריט האוכל של אינדירה עשיר גם במגוון מנות צמחוניות (חלביות) ומנות טבעוניות. המנות הצמחוניות מבוססות גבינת הפניר ההודית מחלב עיזים, שהיא נעשית על ידי צוות המטבח של אינדירה בשיטות העתיקות. בין המנות ניתן למצוא: כופתאות הימליה – גבינה, ירקות ואגוזים טחונים. 75₪; פניר מסלה – גבינה ותרד מבושלים בתבלינים. 75₪. בין המנות הטבעוניות ניתן למצוא, מונגדאל פאקורי – הפלאפל ההודי המפורסם, כדורי ירקות מצופים בקמח חומוס, סומסום ותבלינים (8 יח’).29₪; קולצ‘ה בצל – לחם נאן במילוי בצל מגורד, תפוחי אדמה ותבלינים. 31₪. דאל מקאני – עדשים שחורים (יבוא מיוחד) שבושלו כל הלילה על גחלים בתוספת תבלינים מיוחדים. 49₪.
לקינוח, איך לא, הזמנו לאסי. שזה משקה יוגורט עיזים עם פרי – תות, בננה או מנגו, לבחירתכם, ונחשב בהודו לסוג של מילקשייק. פינוק מתוק ובריא הרבה יותר מהמילקשייק המוגזם ומלא הסוכר. יצאנו כבדים הרבה יותר מאיך שנכנסנו, וכל הדרך להוסטל סיפרתי למשפחה חוויות מהטיול הגדול.
אינדירה – חווה הודית אותנטית. שאול המלך 4 (מתחם לונדון מיניסטור), תל אביב.
א – ה 12:00 – 22:30, ו – שבת 13:00 – 23:00. ארוחות עסקיות: א – ו 12:00-17:00
כבר היה חשוך בחוץ והתחיל להיות קריר. חזרנו לחדר במלון לסשן מקלחות, הרדמנו את הילדים, ואשתי חשבה שנכנס מתחת לשמיכה מכורבלים וניתן לטלוויזיה להרדים אותנו, אבל ביקשתי ממנה פס לערב אחד כדי לרדת ולחוות את אווירת הגסט האוס עם הצעירים, הרעש, הצחוקים והשטויות שכל צעיר בן 20+ מורגל אליהם ביום יום, ואנחנו, בעלי המשפחות שהתברגנו, מתגעגעים לקסם הנעורים הזה. אשתי
פרגנה לי, נשארה לשמור על הילדים, ואני ירדתי למטה, לחצר שממוקמת בסמוך ללובי, התיישבתי עם מטיילים אנגלים, שתיתי איתם בירה ודיברנו על כדורגל אנגלי, המלכה אליזבת ומקומות מומלצים לטייל בהם, באנגליה ובישראל.
קמנו למחרת לארוחת בוקר שונה ממה שהתרגלתם אליה. כן, יש בופה כמו בכל מלון בישראל, יש קפה טוב, לחמים, גבינות, ביצים וירקות. אבל את הכלים שלכם אתם מתבקשים לשטוף בסוף הארוחה והכל כאן מדבר קיימות ולהיות יותר חברתיים. לא יעשו לכם כלום אם תחליטו לא לשטוף או לפנות את הכלים – אתם עדיין אורחים במקום הזה, אבל האווירה סוחפת ותגרום גם לכם להידבק בפשטות ובערבות ההדדית.
סיימנו את ארוחת הבוקר ויצאנו לטיול. הפעם, על שדרות רוטשילד, במקום מזרחה לכיכר הבימה, מערבה לנווה צדק ולים. זרמנו עם הטיול והגענו לטיילת, נהנים להיות תיירים בתל אביב, כל כך קרובה לבית וכל כך שונה באווירה. הגיעה שעת הצהריים, זמן לעשות צ'ק אאוט ולחזור הביתה מהחופשה הקצרה. עוד כמה שעות עשרות אלפי אנשים יגיעו להפגין לא רחוק מהמלון שלנו ואנחנו כבר לא נהיה פה. רצינו לסיים את 24 השעות האלה במשהו מתוק, ועצרנו בנחלת בנימין לגלידה. לגלידרייה קוראים ארטה, אומנות באיטלקית, ומסתבר שזוג איטלקים, סיסו ומרקו, הקימו את הגלידרייה לאחר שעלו לארץ מאיטליה, שם למדו לייצר גלידה ג'לטו, הגלידה האיטלקית הכה מצוינת.
הילדים הלכו על הקלאסיקות – גלידת שוקולד וגלידת תות, ואנחנו הגדולים בחרנו בהמלצות של מרקו. הטעם הראשון היה 'העוגה של מרקו' – טעם שהומצא על ידי מרקו וזכה בפרס הראשון בפסטיבל הגלידה האיטלקית Viareggio ב-2014. עם גבינת שמנת, פירות יער וקרמבל שקדים תוצרת בית (ללא גלוטן).
המליצו לנו גם על קרם פיסטוק – גלידת שמנת עם מחית תוצרת בית של פיסטוק מובחר קלוי ותוספת של פיסטוק מקורמל (הכי טבעי שיש) והטעם השלישי (אל תשתכלו עלי ככה, אכלנו ביחד 2 מבוגרים…) הוא לחם וחמאה, טעם ייחודי לארטה- חלב, שמנת, חמאה ובגט צרפתי קלוי. מעניין ומקורי ממש. גם הקפה היה מצוין, וכל הסוכר הזה בבטן עשה לנו מצב רוח טוב כל הדרך הביתה.
מחירים: מנת ילדים 14, קטן 19, בינוני 24, גדול 28, חצי קילו 55, קילו 99. וופל בלגי בלי גלידה 10, עם כדור גלידה 18, עם 2 כדורי גלידה 25.
נחלת בנימין 11, תל אביב.
קרדיט תמונות:מיטל סלומון,דניאלה קונטיני,מייק יודין