המכתב של גלי הסעיר את הרשתות החברתיות בחולון

המכתב של גלי הסעיר את הרשתות החברתיות בחולון

גלי כתבה כך:

אני בת 17 בכיתה יא ולומדת באורט חולון. אני פונה אליכם כמדריכה בצופים בשבט ארנון. כמו שאתם יודעים, מידי שנה חל מחנה הקיץ של תנועת הצופים. בתור חניכה בשבט מכיתה ד הזיכרונות הכי טובים שלי הם מטיולים, מפעלים ומעל הכל מחנה הקיץ. התחושה של החזרה מהמחנה היא התחושה הכי מספקת בעולם, החברים שהפכו למשפחה תוך ימים בודדים, כמות הצחוק הלא נגמרת, המקלחות המשותפות שאף פעם לא נותנות לאף אחד הרגשה רעה, המפקדי בוקר שפותחים את היום באווירה טובה, המורלים לאורך כל המחנה והחזרה הביתה צרודים בלי יכולת לדבר, הבכי במפקד השמיניסטים על העזיבה של דמויות ככ משמעותיות בשבט וככ ככ הרבה זיכרונות וחוויות משמעותיות וטובות. אני באמת ובתמים מאמינה שהצופים עיצבו את מי שאני היום והקנו לי ערכים שלא הייתי יכולה לקבל בשום מקום אחר. זה לא סתם ססמא כשאנחנו אומרים שהשבט הוא הבית השני שלנו, אנחנו מרגישים שהשבט הוא המקום בו אנחנו יכולים להיות מי שאנחנו בלי שישפטו אותנו. שיקבלו את הדעות שלנו וירצו תמיד לשמוע גם אם הצד השני לא באותה הדעה. היכולת לפתח דיון מכבד על כל נושא. היכולת לראות בבן אדם את הטוב קודם כל. הרצון להכיר אנשים חדשים ולאהוב אותם כמשפחה.

מטרת המכתב שלי היא לבקש מכם לעזור לנו במימון מחנה הקיץ השנה. המחירים עלו מאוד בשנה האחרונה וזה משפיע גם על התנועה שלנו. גם כשיש סבסוד לחניכים או שכבגיסטים שצריכים עזרה כלכלית, הוא בדרך כלל לא ככ עוזר עם הסכום הכללי והוא גם מגיע רק אחרי שאלות חודרניות ומביכות. בתור מדריכת ז בשבט אני מפחדת שחניכים שלי לא יצאו למחנה הקיץ בגלל שיקול כלכלי, שהוא מאוד מובן. הורים רבים יכולים להחליט שהם לא מוכנים לשלם סכום ככ גבוה- במקרה הזה 855₪ לארבעה ימים ביער לחניכי כיתה ז, ובמקום זה לרשום אותם לאיזו קייטנה. אני פונה אל הלב שלכם, אל תתנו לילדים לא לצאת למחנה הקיץ בגלל שאין להם יכולת לממן את זה. זה ככ הרבה מעבר לסתם ימים ביער. התחושה שלי בתקופה האחרונה היא שתנועת הצופים הפכה לתנועה של ילדים מבית במצב כלכלי טוב בלבד, וזו בכלל לא המטרה.
אחרי כל הרגישות שלנו כלפי האחר אנחנו לא מסכימים לעמוד מהצד כשיהיו חניכים או שכבגיסטים שלא יצאו למחנה בגלל הכסף.

אמש(שלישי) ענה לה מוטי ששון ראש עיריית חולון בדף הפייסבוק שלו

ביום ראשון קיבלתי מכתב מרגש באמצעות הדוא"ל.

המכתב התקבל מגלי שלום, בת ה-17, תלמידת כיתה י"א באורט חולון ומדריכה בצופים בשבט ארנון.

במכתבה גלי סיפרה לי על מחנה הקיץ בו השתתפה כחניכה צעירה בכיתה ד'. על ההתרגשות, הזיכרונות והחוויות. באותה נשימה גלי גם סיפרה לי על החשש שלה ושל שאר חבריה המדריכים מכך שהשנה, בגלל יוקר המחיה והמצב הכלכלי בארץ, יהיו ילדים שלא ירשמו לפעילות במחנות הקיץ.

המכתב של גלי נגע לליבי. היא הטיבה לתאר את משמעות תנועת הנוער עבורה, עבור חבריה המדריכים והכי חשוב- עבור החניכים.

אני מאמין שפעילות בכל תנועות הנוער, היא חשובה ומבורכת ומעניקה לילדים ערכים חינוכיים, חווייתיים וערכיים.

בכל שנה אני מבקר במחנות הקיץ של תנועות הנוער ולא יכולתי להישאר אדיש לכך שיהיו ילדים שלא יוכלו להשתתף במחנות הקיץ ובמקום זאת הם יסתובבו ברחובות או יישבו ללא מעש בבית בעוד חבריהם נהנים במחנה.

אני מנהל את חולון בתקציב מאוזן ואחראי ובזכות כך העירייה איתנה ויציבה כלכלית!

התנהלות שקולה ואחראית זאת מאפשרת לי להעביר סבסוד מיוחד בסכום של 600,000 ₪ לכל תנועות הנוער בעיר לטובת פעילות הקיץ, וביום ראשון בערב אביא זאת לאישור במועצת העיר.

ילדות וילדים, צאו וטיילו בארץ הנהדרת שלנו, היו חלק מתנועות נוער ותגדלו להיות מבוגרים ערכיים ותורמים לחברה.