זמני כניסה ויציאת צום יום הכיפורים 2023
כניסת הצום יום כיפור
ירושלים – 17:58
תל אביב – 18:15
חיפה – 18:07
באר שבע – 18:16
צאת הצום
ירושלים – 19:08
תל אביב – 19:10
חיפה – 19:09
באר שבע – 19:10
יום כיפור מוזכר בתורה כיום צום ועינוי הנפש. “וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה’. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם” (ויקרא, כג)
הרמב”ם בספרו מורה הנבוכים מסביר את עניינו של יום כיפור: “טעמו של הציווי על צום כפור ברור גם כן: לתת את דעת התשובה. והוא היום שבו הוריד אדון הנביאים את הלוחות השניות ובישׂר להם שנסלח חטאם הגדול. ואותו יום נעשׂה לנצח יום תשובה ועבודת ה’ צרופה. לכן הורחק ממנו כל עונג גופני (מצוות העינוי) וכל מאמץ להשׂיג תועלת גופנית (איסור המלאכה), כוונתי לעשׂיית מלאכות, ומצטמצמים בו באמירת הוִידוּיים, כלומר, בהודאה בחטאים ובתשובה מהם”.
בזמן שבית המקדש היה קיים, הונהג סדר עבודה מיוחד בבית המקדש, במהלכו היה הכהן הגדול נכנס באופן נדיר לקודש הקודשים, מקום אליו אסור היה להיכנס במהלך השנה. וכן היה לובש בגדים מיוחדים ועוד. במהלך יום זה היה הכהן מקריב מספר קורבנות: פר לחטאת ואיל לעולה, וכן שני שעירים שעליהם נערך גורל – שעיר אחד משולח לעזאזל ושעיר אחד מוקרב בבית המקדש. במהלך טקס הקרבת הקורבנות היה הכהן הגדול מתוודה על עוונותיו, על עוונות אחיו הכהנים, ועל עוונות עם ישראל.
איסורים ביום כיפור
איסור אכילה ושתיה
איסור סיכה (סיכת הגוף בשמן)
איסור רחצה
איסור נעילת הסנדל (נעילת נעל עור)
אישור תשמיש המיטה (קיום יחסי מין)
הלכות יום כיפור
למה אומרים חתימה טובה ביום כיפור?
בין ראש השנה ליום הכיפורים נהוג לברך אחד את השני בברכת “חתימה טובה”, שגם ביום זה אנו נחתמים בבית דין של מעלה כיצד תראה השנה הקרובה. בין יום הכיפורים להושענא רבה (היום השביעי של סוכות) נוהגים לברך “גמר חתימה טובה”, ביום הושענא רבה נחתם סופית הדין על העולם ואז נקבע מה יהיה עתידו של האדם.
מדוע עושים את מנהג הכפרות ביום הכיפורים?
בערב יום כיפור נהגו לקחת תרנגול ולסובבו מעל ראשו של כל אחד מבני הבית ולבקש שהתרנגול ילך למיתה, ותמורתו ילך האדם לחיים טובים ולשלום. לאחר מכן נמסר התרנגול לשחיטה, וניתן לרוב כצדקה לעניים, או נפדה בכסף הנמסר לעניים, ונקרא “פדיון כפרות”. כיום המנהג הוא לערוך את הכפרות בכסף ולתת אותו לצדקה.
פדיון כפרות עם חב”ד-לחצו כאן – זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה, וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם