מקדמים חדשנות כחול-לבן בשוק הפסולת: משרד האנרגיה והתשתיות והמשרד להגנת הסביבה יעניקו זו השנה השנייה ברציפות תמיכה בסך של כ-15 מיליון שקל להקמת מתקני חלוץ לטיפול בפסולת והשבת אנרגיה; תמיכות אלה הן בהתאם לאסטרטגיה הממשלתית לטיפול בפסולת, לקידום אנרגיות מתחדשות ולצמצום פליטות שאותן מקדמים המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה והתשתיות
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "המשרד להגנת הסביבה משקיע משאבים משמעותיים בקידום של פתרונות קצה לטיפול בפסולת. המתקנים שהוקמו ואשר מוקמים בימים אלו ברחבי הארץ בתמיכת המשרד, מתבססים על טכנולוגיות מוכחות ומוכרות מהעולם. החדשנות הישראלית יודעת לייצר הזדמנויות מצוינות בכל תחומי החיים, והמשרד להגנת הסביבה רואה ערך רב בתמיכה בטכנולוגיות וביוזמות מקומיות אשר נועדו לבחון בארץ טכנולוגיות ומיזמי חדשנות כחול לבן. המיזמים שיזכו בתמיכה המשותפת עם משרד האנרגיה והתשתיות יצטרכו להוכיח היתכנות טכנית וכלכלית, באופן אשר יקדם את משק הפסולת הישראלי".
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "קידום מתקני השבת פסולת לאנרגיה בכלל ומתקני השבת פסולת ניידים הם צו השעה. משרד האנרגיה והתשתיות והמשרד להגנת הסביבה חברו יחדיו להילחם בבעיית הפסולת, על ידי תמיכה בפתרונות קצה חדשניים להשבת אנרגיה וטיפול בפסולת. הפסולות שלנו הן בטריות עצומות. אנחנו כבר רואים היום, שמכל קילו של פסולת עירונית אפשר להפיק כ-1 קוט"ש חשמל".
שילוב הכוחות בין המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה והתשתיות ממשיך בשוק הפסולת: המשרדים יעניקו במשותף תמיכה בסכום של כ-15 מיליון שקל בחלקים שווים בתוכניות הרצה חדשניות (פיילוטים) לטיפול ולהשבת אנרגיה מפסולת. שיתוף הפעולה מתקיים במסגרת קול קורא חלוץ והדגמה שפרסם משרד האנרגיה והתשתיות בחודש יוני 2023, והוא אפשר את הגדלת התקציב ואת היקף המיזמים שיזכו למימון בהשוואה לתמיכה בשנה שעברה.
שימוש בפסולת להשבת אנרגיה נותן שני מענים מאוד חשובים בדרך להפחתת פליטות: מקור אנרגיה מתחדשת יציב ואמין וכן אפשרות לטיפול בפסולת בכלל ובפסולת שאינה ניתנת למחזור בפרט, תוך חיסכון בשטחי הטמנה, וצמצום שינוע פסולת, ופליטות פחמן דו חמצני.
רשימת הפרויקטים שיזכו למימון במסגרת התמיכה המשותפת:
נקי ונצרס: החברה פיתחה תהליך להפיכת פסולות מתעשיית המזון לשמן שיכול לשמש כבסיס לביו-דיזל או לדלק סילון בר קיימה (SAF). החברה מבקשת להקים קו מעבדה בכמויות של 5-10 ליטר ביום, המכיל את כל התהליכים – מענק הזנק של 750 אלף שקל.
רדיוס אקולוג'י: החברה מציעה לטפל ברפש רפתות באמצעות רימת זבוב החייל השחור ברמת נגב. האנרגיה תשמש לייצור חום, חלבון וחשמל במתקן הביוגז – מענק הזנק של 630 אלף שקל.
חברת OGIN off grid solutions: צמיג הופך לחשמל. החברה תפתח מערכת לטיפול בצמיגים שתפיק דלק באיכות גבוהה – מענק הזנק של 600 אלף שקל.
שחר תשלובות: מתקן גזיפיקציה לאריזות פלסטיק שאינן בנות מיחזור. המתקן יאפשר בחינת השפעת השימוש בזרמי פסולת פלסטיים, על האנרגיה המופקת באמצעותם – מענק חלוץ של 2.66 מיליון שקל.
סנסווירה: בית זיקוק לפסולת. החברה קיבלה תמיכה בשנה שעברה ממשרד האנרגיה והגנת הסביבה בשלב הזנק להוכחת התכנות מתקן הטיפול בפסולת שלה. פרויקט ההמשך יקיים מתקן מסחרי קטן להפקת דלקים תקניים משאריות פלסטיק – מענק חלוץ של 2.6 מיליון שקל.
מטמנת עברון: גזיפיקציה של גזם עירוני וחקלאי תוך אספקה של חשמל למתקן במתחם מטמנת עברון – מענק חלוץ של 3 מיליון שקל.
עדן: החברה הכלכלית של עיריית ירושלים: תוביל פרויקט לייצור מימן סופר ירוק וקוגנרציה של אנרגיה מגזם מוניציפלי. החברה מציעה תהליך חדשני שבו מיחזור של תחמוצת של מתכת (אבץ, מגנזיום) נעשה בסיוע של ביומסה, כך שהתוצר הוא גז סינתזה (סינגז) – מענק חלוץ של מיליון שקל.
זוהר טכנולוגיות: מערכת להשבת אנרגיה מפסולת מעורבת עירונית ניידת בחצר תפעולית – מענק חלוץ של 1.485 מיליון שקל.
מטמנת נמרה: ייצור מימן ירוק מגזיפיקציה של פסולת, אינטגרציה של טכנולוגיות קיימות באתר מרוחק, תוך מתן מענה לזרמי פסולת שאינם מקבלים מענה ראוי, וזאת במקביל לקידום של תכנית אב לאנרגיה ירוקה במרחב. באתר יהיה שימוש בגזם תמרים וכן בגזם מוניציפלי – מענק חלוץ של 3 מיליון שקל.
הרחבה ומידע נוסף:
מיזמים אלו צפויים להדגים את הפוטנציאל המסחרי אשר גלום ביכולת להפוך פסולת לאנרגיה. בהתאם למדיניות המשרד להגנת הסביבה, יוקמו 3 מתקני השבת אנרגיה מפסולת בטכנולוגיה של גזיפקציה בסמוך למרכזי איסוף, טיפול, והטמנת פסולת קיימים, בהם: אתר מטמנת נמרה; מתקן מיון הפסולת החדש בעברון, ובעיר כפר סבא. חברת שחר תשלובות זכתה במימון אשר יאפשר לחברה לנצל שאריות פסולת ואריזות אשר כיום משונעים ומוטמנים, לצורך הפעלת מתקן גזיפיקציה. השבת האנרגיה מהפסולת במתקן הגזיפיקציה תשמש לייצור של חשמל וחום אשר ינוצלו לטובת תהליך הגידול של זחלי זבוב החייל השחור לייצור חלבון.
הצעה זוכה נוספת, של סנסווירה מאפשרת לזוכי השנה שעברה, אשר הוכיחו היתכנות טכנולוגית, להקים מתקן חלוץ להפקת דלק סולר משאריות פלסטיק שאינן בנות מחזור. המתקן יוקם באתר בז"א שבאשדוד.
אסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנת הסביבה קובעת היררכיה לטיפול בפסולת הנוצרת ברחבי ישראל. מרבית הפסולת שאינה ניתנת למִיחזור בשל הרכבה, רמת הניקיון שלה או בשל היעדר פתרונות מִיחזור מתאימים בארץ, מועברת להטמנה, על שלל השלכותיה הסביבתיות.
פסולת מסוג זה יכולה להיות מנוצלת להפקת אנרגיה, ואף לסינתזה של חומרי דלק. על אף שתחום השבת אנרגיה מפסולת אינו מפותח כיום בישראל, יש מגוון יוזמות בשוק הישראלי לקידום הנושא. שיתוף הפעולה בין המשרדים אשר קודם בהובלת המדענים הראשיים של שני המשרדים – ד"ר גדעון פרידמן, המדען הראשי לשעבר במשרד האנרגיה והתשתיות ופרופ' נגה קרונפלד שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה – מאפשר לבחון את היתכנותן הטכנולוגית, הסביבתית, והכלכלית של מיזמים אלו לפני שמוקמים מתקנים רבים בעלויות משמעותיות. זהו צעד נוסף שמקדם המשרד להגנת הסביבה במטרה להפוך את הפסולת למשאב.
הפרויקטים שנבחרו למימון יציגו טיפול במגוון טכנולוגיות, כאשר חלקן אף ניידות ויתאימו לטפל במגוון רחב של פסולות. המשרדים מקווים כי המתקנים ידגימו כמות פליטות נמוכה מאוד ואיכות תוצרים אנרגטיים גבוהים, באופן שיגדיל את הכדאיות הכלכלית לטיפול בשאריות פסולת.
מבחינה סביבתית, הפרויקטים נועדו לבחון השפעותיהן הסביבתיות של מתקנים מסוג זה, ובחינת האפשרות לשימוש בטכנולוגיות אלה כחלופה להטמנה. הודות לכמות הפליטות הנמוכה הצפויה ממתקנים, ומשום שמתקנים אלה קטנים יחסית, ולעתים אף ניתנים לניוד, ניתן יהיה להקים את המתקנים גם בסמוך למוקדי ייצור פסולת קבועים, ואף לספק מענה למוקדים חדשים וזמניים, דוגמת מרכזים לפינוי אוכלוסייה, או שטחי כינוס של חיילי צה"ל.
קרדיט תמונות:
תזקיקים שיוצרו מפסולת פלסטיק המשמשים כחומר גלם לתעשייה הפטרוכימית ליצירת מוצרים חדשים וכלכלה מעגלית מלאה. קרדיט צילום: סנסיווריה.
מערכת מקומית לטיפול בפסולת והמרתה לאנרגיה של חברת "זוהר טכנולוגיות ירוקות". קרדיט (הדמייה): זוהר טכנולוגיות ירוקות.
רוצים לקבל עדכונים וחדשות בווטסאפ או בטלגרם?-לחצו כאן