הציבור מוזמן לבקר במקווה ישראל

הציבור מוזמן לבקר במקווה ישראל.

*מקווה ישראל – העובדות מדברות בעד עצמן

שטחו של מקווה ישראל משתרע על פני כשלושת אלפים דונם, רובו המכריע שטחים חקלאיים וחינוכיים.

הסיפור מתחיל לפני 154 שנים, עת פעל קארל נטר, מזכירה של אליאנס – חברת כל ישראל חברים, חברת הצלה יהודית שמקורה בצרפת, לקבל את השטח מהאימפריה העותמנית בכדי להקים בית ספר חקלאי. חזונו של נטר היה ללמד את יהודי הארץ את עבודת האדמה, בכדי שיוכלו להתפרנס ממנה.

החזון של קארל נטר התגשם ועלה על כל הציפיות. בית הספר החקלאי מקווה ישראל לא רק חינך לעבודת האדמה – מוריו ותלמידיו אחראים במהלך שנות קיומו לפיתוחים בתחומי החקלאות, הבינוי, הביטחון אשר שינו את מדינת ישראל וסייעו בפיתוחה בתחומים אלה. תלמידיו ומוריו הקימו למעלה מחמישים יישובים ברחבי הארץ – מצפונה ועד דרומה. למעשה, מקווה ישראל היה היישוב העברי החקלאי הראשון בתקופה המודרנית, והיווה את התשתית החקלאית שנדרשה להקמת ההתיישבות החקלאית למדינת ישראל הצעירה.

לאחר הקמת המדינה, חתמה המדינה הסכם עם ארגון אליאנס, במסגרתו הועברה קרקע מקווה ישראל למדינה תמורת השתתפותה של המדינה, בהשקעת משאבים לצורך קיומו ופיתוחו של בית הספר החקלאי מקווה ישראל לתקופה של למעלה ממאה שנה. בהמשך להסכם זה הוקמה חברה ממשלתית משותפת לאליאנס -כי"ח והמדינה, ומאז מנוהל השטח על ידי החברה שזו תכליתה וייעודה. ברבות השנים בית הספר גדל והתפתח לקמפוס חינוכי-חקלאי ובו שתי פנימיות, שלושה בתי ספר שש שנתיים, משק חקלאי ענף שאותו מתפעלים תלמידי הכפר ועובדיו. בתי הספר שלנו הם מצטיינים בכל קנה מידה, החל מתוצאות בחינות הבגרות, מעורבות חברתית, גיוס לצה"ל קליטת עלייה ועוד. בנוסף מהווה מקווה ישראל אכסניה לבתי ספר יסודיים וגנים המשרתים גם הם את הציבור.

על התרומה של מקווה ישראל במהלך שלוש היובלות של קיומו להתפתחות ההתיישבות והמדינה קצרה היריעה מלספר, והציבור מוזמן ללמוד על כך בביקור במקום. כן חשוב לציין, שתרומתו של מקווה ישראל לא נעלמה מעין המדינה והמחוקק ובכדי לעגן את ההתחייבות לשמר את בית הספר ואת פועלו, נחקק חוק, שמטרתו שמירה על המקום, פועלו ומורשתו.

במהלך מלחמת חרבות ברזל אנו משמשים כבית לתלמידי בית ספר יסודי מחולון, אשר נדרשים למקום לימודים ממוגן, ושמחים לראות בכל בוקר את תלמידי כיתות ה' ו- ו' נהנים מכיתות לימוד ממוגנות, אבל גם מהאווירה והסביבה הירוקה של הכפר. אנו בטוחים שההורים של תלמידי מקווה ישראל ואורחיו, מרגישים טוב יותר שילדיהם יכולים ללמוד בסביבה ירוקה, טבעית ומעל הכל – מוגנת.

מקווה ישראל מבקש לפתוח את שעריו לציבור הרחב ולהעמיק את היכרותו עם מורשתו, אך עליו לעשות זאת לפי כללי משרד החינוך, תוך שמירה על מוגנות תלמידי בתי הספר והפנימיות. בעיקר מסיבה זו אנחנו שמחים לארח את הציבור לביקור בתיאום מראש במסגרת פעילות מרכז המבקרים שלנו, המופעל בשיתוף המועצה לשימור אתרים. רק לאחרונה פורסם קול קורא מטעמנו, הקורא לספקים מתחומים שונים, להציע פעילויות ותכנים במטרה להעשיר ולגוון את חוויית הביקור ולהפוך אותה רלוונטית לקהלים מגוונים יותר.

בסוכות האחרון, ממש לפני מלחמת חרבות ברזל, נפתח מקווה ישראל לציבור הרחב וביקרו בו מעל ל 20,000 איש ביומיים, במסגרת שת"פ עם משרד הנגב והגליל כהוקרה לעשייה החקלאית בפריפריה.

מקווה ישראל נענתה לא פעם לבקשת עיריית חולון לקיים אירועים משותפים לטובת תושבי העיר ובעיקר שכונת אגרובנק הסמוכה, האחרונים שבהם בקיץ האחרון וצפויים עוד אירועים ושיתופי פעולה מעניינים עם העירייה ועם גורמים נוספים בעתיד הקרוב מאד……

יש אתגרים רבים בפיתוח של אתר מורשת משמעותי לציבור, לצד פעילות של קמפוס חינוכי. מקווה ישראל עושה ככל יכולתה בכדי לגשר על הפערים הללו ולפעול על מנת לאפשר כניסה של הציבור לביקור ולמידה, תוך שמירה על התלמידות והתלמידים – שהם הנכס המשמעותי והחשוב ביותר של מקווה ישראל.

חשוב להבדיל – לא כל אתר מורשת הוא פארק, יש מאות גנים לאומיים ואתרי מורשת הפזורים ברחבי הארץ. הכניסה למרבית האתרים שחלקם מגודרים, היא בתשלום. לרשות מרחבים אלה עומדים משאבים יעודיים וכוח אדם המיועדים לשמור על בטחון הציבור, נגישות האתר ואחזקתו השוטפת. זו מדיניות שמירה על נכסי ציבור הנהוגה ברחבי העולם כולו.

במקווה ישראל גם מתגוררים אנשים, רובם הם עובדי הכפר שנדרשים לעבודה סביב השעון במשק, ובמוסדות החינוך. ישנו מיעוט קטן של בעלי בתים, אשר רכשו את הקרקע ובנו עליה את ביתם בכספם הפרטי עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת. בעלי בתים אלה היו מורים במקווה ישראל, ומתוקף כך ניתנה להם אפשרות זו, בדומה להליכים דומים שנעשו בכפרי נוער אחרים. מורים אלה היו מבוני הארץ . וחלקם היו פעילים בסניף ארגון ההגנה, שפעל אז משטח מקווה ישראל. מורים אלה היו בין מובילי החדשנות החקלאית במדינת ישראל הצעירה – בייצור יין, פרדסנות, ייצור דבש ועוד. הנהלת הכפר דאז, בגיבוי הגורמים המוסמכים לכך במדינה, ביקשה לעודד אותם להישאר ולהמשיך לחנך את ילדי הארץ ועולים חדשים לחקלאות והתיישבות, והציעה להם תמריץ בדמות האפשרות לרכוש קרקע ולבנות בית במקום. כיום, יורשיהם החוקיים גרים בבתים אלה, שהם קניינם הפרטי.

מי שירצה להעמיק וללמוד עוד….מוזמן ליצור קשר עם מרכז המבקרים, ולבקר-03-5030489

קרדיט צילום :מרכז מבקרים מיקווה ישראל

קרדיט כיתוב:מתוך הפייסבוק של מיקווה ישראל