למה יש כל כך הרבה נעדרים?

למה יש כל כך הרבה נעדרים?

רבים ממכם הפנו למערכת את השאלה המסקרנת הזו על רקע הפרסומים שפרסמנו לאחרונה.

גורמים המעורבים בחיפוש הנעדרים חילקו את הנעדרים למספר סוגים:

1.סיבות אישיות-אנשים שמאסו באורח החיים שלהם והחליטו לקחת פסק זמן מהסובבים אותם.

2.סיבות כספיות-ריב עם בן משפחה או שותף שבעקבותיו מחליט אדם להיעלם

3.רקע פלילי-אנשים המסובכים עם גורמים עבריינים מעדיפים לקחת פסק זמן ולהעלם

4.בעיות רפואיות ונפשיות-חלק מהנעדרים סובלים מבעיות נפשיות או רפואיות ולכן נעלמים ולרוב גם נמצאים

הוועדה לביטחון לאומי קיימה דיון בנושא היערכות וטיפול משטרת ישראל לאיתור נעדרים.

יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל: "איתור נעדרים זה מקצוע – הוא לא תחביב ולא נוסף על תפקיד. נמליץ בין היתר להקים יחידות נוספות המוכשרות לכך".

המשטרה: "כ 25 אלף פניות על נעדרים למשטרה מידי שנה. בחמישית מהן נפתח תיק נעדר. 

 בין 6 ל 12 נעדרים בשנה אינם מאותרים".

*יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל* אמר, כי יש הצעת חוק המונחת על השולחן בנושא הנעדרים של ח"כ נעמה לזימי להסדרת זכויות משפחותיהם.  "כמפקד יחידת חילוץ גולן עסקתי לא מעט באיתור נעדרים ולאחרונה נפגשתי עם משפחות של נעדרים. יש נעדרים מרצון ויש כאלה שלא מרצון ואין לנו מידע מה קורה איתם. יש כ -600 נעדרים מאז קום המדינה שנעלמו ולא נודעו עקבותיהם. תכלית הדיון לקיים תהליך למידה עם המשטרה ולסייע למשפחות שנמצאות במצוקה ובחרדה".

ח"כ נעמה לזימי: "הצעת החוק מקורה בח"כ לשעבר, אלוף אייל בן ראובן ולאחר מכן ח"כ לשעבר נירה שפק שקימה אותה בקריאה ראשונה וניתן להחיל עליה דין רציפות. הופתעתי שלא נוצרה מסגרת חוקית המכירה בנעדרים האזרחים בישראל. יש כאן הסדרה חוקתית מחייבת לסוגיה כאובה וחשובה מבחינה הומאנית ואני מקווה שנצליח".  

רפ"ק אריאל גד סער, ראש חוליית נעדרים, משטרת ישראל, סיפר כי יש כ- 25 אלף פניות על נעדרים למשטרה מידי שנה. 20 אלף מהן עוברות לטיפול ניידות הסיור  בחמישית מהן נפתח תיק נעדר (כ- 5,000 ).  בין 6 ל 12 נעדרים בשנה אינם מאותרים. המשטרה משקיעה את מירב המאמצים לאיתור הנעדר וזה אומר גיוס כל התחנה לנושא. "יש לנו סמכויות להפעיל סמכויות ב 24 שעות הראשונות. הטיפול מבוצע בתחנה הטריטוריאלית ולא הארצית בגלל סיבות מקצועיות והכרת השטח. הקמנו יחידות מתנדבים שלנו מצוידות לאיתור נעדרים בשש מחוזות והן פועלות יחד עם ארגוני מתנדבים בהם: יחידת הכלבנים, יחידות ג'יפים , רחפנים וכל מה שניתן להיעזר באיתור".  הוא הוסיף כי כל תיק מטופל במשך 5 שנים בתחנה כדי לאפשר למשפחה להגיע ולהתעדכן עם החוקר ולאחר מכן נעשות הערכות מצב ומידע מודיעיני והתיק עובר לחוליית נעדרים. "באתר אנו מפרסמים מקרים שהמשפחה מסכימה לפרסם". לדבריו כל מה שמוגדר חוסה תחת צו לא מוגדר כהיעדרות. המשטרה מסייעת במקרים הללו כקבלני חיפוש ופחות הגוף המטפל. עוד ציין כי בחוליה יש פרופילאי המטפל בתיקים מורכבים של אנשים שנעלמו ולא נמצאו. "יש סיבות שונות ומגוונות של היעדרות אנשים. בסופו של דבר זה לא עבירה פלילית להיעדר".

לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, האם לדעתו אנחנו עושים הכל כדי להשיב למשפחה את יקיריהם? השיב כי "אנחנו נמצאים תחת לחץ עבודה גדול ומחסור בכוח אדם ועושים הכל כדי לאתר וברוב המקרים אנחנו מצליחים. יש חשיבות עליונה לזמן הדיווח על ההיעדרות. יש צורך בחיבור מערכות המידע יחד עם משרד הבריאות וזכייני רב קו. המערכות לא בנויות כיום לתת לנו את המידע שהוא מוטיב קריטי באיתור נעדרים".

רון יצחק אביה של נוגה יצחק הנעדרת מעל חמש שנים, אמר כי אתמול ציינו את העדרם וחטיפתם של השבויים וראינו את ההירתמות של כל המדינה בשביל למצוא אותם ולהבין מה מצבם. "נוגה נעדרת ועוד מעט התיק שלה יעבור לרשות הנעדרים שמונה כמדומני שלושה אנשים שלא יתעסקו עם זה יום יומית והוא יונח בצד כמו עוד 600 נעדרים. המחשבה על נגה ועל היעדרות שלה אינה פוסקת והיא יום יומית ועד היום יש הרבה שאלות שנשאלו במשטרה שלא קיבלו מענה. זה היה יומיים לפני יום הולדתה לא ייתכן שהיא נעדרת מרצון". רחלי, שבתה שהתה במוסדות רווחה סיפרה כי היתה בורחת מידי פעם והיה לה קשר עם בני מיעוטים וגורמים עבריינים. "באחד המקרים היא יצאה לחופשה ומאז מספר שבועות היא נעדרת ועד היום אני לא יודעת היכן היא. אין לי עם מי לדבר והאי וודאות משפיעה על כל המשפחה וזו תקופה קשה מאד. אולי ניתן להצמיד להם אזיק אלקטרוני". *ד"ר משה ווילר , מלווה משפחות של נעדרים, ציין כי באתר משטרת ישראל נכון להיום יש  340 נעדרים אבל בפועל מדובר על כ- 600 נעדרים. "כאשר מגישים תלונה על היעדרות זה באיזור מגורי הנעדר והחשיבה היא מיושנת. מה שמכריע הם המיומנות והכלים המופעלים. לא לכל תחנה יש קשב להפעיל את הכלים והכוחות וצריך לשנות את הנוהל". נועה אנוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי טענה כי מעורבות גורמי הרווחה גבוהה גם אם לא על פי הנהלים, המסגרות מכירים את הנערות והנערים כמו דרכי התקשרות חדשים בהם: רשתות חברתיות וחברים ולכן נעשים מאמצי איתור על ידי הצוות וכל אינפורמציה נמסרת למשטרה. יש אפשרות לפנות לבית המשפט לחייב את המשטרה לאתר את הנעדרת או הנעדר". לשאלת יו"ר הוועדה פוגל, מה לגבי איזוק אלקטרוני? השיבה: "אני לא בטוחה שאמצעים בסוג הזה הם רלוונטיים כאשר מדובר בקטינים שאינם מואשמים, אבל זה לפתחו של הייעוץ המשפטי." רינת יופה, ממשרד הבריאות, בהתייחסה לנושא הגישה למאגרים של בריאות הנפש. "מדובר על שירות שאנו מעניקים ואנחנו מסייעים עד כמה שאנו יכולים גם מול בתי חולים. יש דיונים לגבי יצירת ממשק וגם בנושא מעצרים עם פוטנציאל סיכון, אך אין עדיין החלטה והם נבחנים".

ד"ר נורית יכימוביץ – כהן, ממרכז המחקר והמידע הכנסת (מ.מ.מ), הסבירה לגבי פעילות המשטרה כי מאז 2015  התרבו הנהלים של גורמים שונים ובחלקם יש חפיפה. אחד הדברים שמצאנו בנוהל של הגדרת נעדרים בסיכון מתייחס לקטינים עד גיל 12 וקשישים מעל גיל 70, מאושפזי בריאות נפש ואנשי כוחות הביטחון ומי שנקבע לגביו כי יש סיכון לחייו לפי הנסיבות האישיות שלו. יש מעורבות של ארגוני מתנדבים המסייעים באיתור וחיפוש. לגבי אמצעים טכנולוגיים לא נתקלתי ברעיון של איזוק אבל כן יש אמצעים שמשתמשים אצל קשישים עם דמנציה כמו שעוני איתור. עו"ד אפרת פילזר, המועצה שלום הילד: צריך להבחין בין שני סוגי נעדרים אלה לתקופה ארוכה ואלה שניפתח תיק והם נעדרים לתקופה קצרה ובהם מדובר במעל לאלף כל שנה. אחוז גבוה הם בני נוער קטינים 12- 18 עם כל המשמעות של גיל ההתבגרות ושידור מצוקה, בעיקר בתקופה זו על רקע המלחמה. רוב בני הנוער שבורחים מאותרים ויש צורך ברגישות הספציפית במפגש עם המשטרה". צבי חסיד, ארגון זק"א: יש לנו יחידה לאיתור נעדרים ואנו פועלים בשיתוף פעולה עם המשטרה. בשגרה אנו פועלים למשימות שיטור נוספות כמתנדבים.  אנחנו עוברים הדרכות מאנשי מקצוע בנושא של נעדרים ומצוידים עם רכבי שטח". ענת גופשטיין, ארגון להבה:" אלינו מגיעים מאות מקרים של נערות נעדרות ואנו פונים למשטרה ולרווחה. הילדות הללו נפגעות ואף אחד לא לוקח אחריות ונותן מענה, ואני אומרת את זה בכאב גדול. הרבה מהן מנוצלות על ידי ערבים ובשטחי יו"ש ויש צורך שמישהו ייכנס ויוציא אותן. הן צריכות מענה".

יו"ר הוועדה, פוגל, אמר לסיכום כי אין לו ספק שאיתור נעדרים זה מקצוע והוא לא תחביב ולא נוסף על תפקיד. "אנחנו ממליצים להקים יחידות נוספות המוכשרים לכך גם ביו"ש. לגבי נעדרים בפיקוח או בסיכון אלה אנשים שיש חשש לחייהם והם במצוקה וייתכן שנכון יהיה כדי למצוא אותם, להפעיל אמצעים כאלה ואחרים. נקיים דיון נוסף בהמלצות אותן נגבש. בנוסף ננסה להעביר את הצעת החוק כדי להקל ולתת מענה למשפחות".

להצטרפות לקבוצות הווטסאפ של חדשות מחולון , בת ים ,ראשון לציון, אזור, נס ציונה, באר יעקב-לחצו כאן

להצטרפות וקבלת עדכונים בווטסאפ בנושאי: בריאות, בטחון, פלילים, נדל"ן, פנאי וטיולים ועוד..-לחצו כאן

להצטרפות וקבלה של כל קבוצות הווטסאפ של חולון-לחצו כאן

להצטרפות לקבוצות הפייסבוק של חולון, בת ים וראשון לציון-לחצו כאן

להצטרפות לכל החדשות החמות בטלגראם –לחצו כאן

להורדת אפליקציית goitem למכשירי אנדרואיד- לחצו כאן

להורדת אפליקציית goitem למכשירי אפל- לחצו כאן

להצטרפות לכל החדשות החמות בטלגראם –לחצו כאן

להצטרפות לערוץ היוטיוב goitem-tv-לחצו כאן

להצטרפות לערוץ החדשות המקומיות – ערוץ החדשות המקומיות של חולון,בת ים,ראשון לציון וערי הסביבה ב-WhatsApp:‏לחצו כאן וסמנו עוקב