15 שנים בלעדי ליז טרובישי מחולון שנרצחה בבר נוער
היום 15.8.24 בשעה 18:00 תתקיים אזכרה לליז טרובישי ז״ל, בבית העלמין חולון.
כל מוקירי זכרה מוזמנים.
ליז, שהייתה תלמידת כתה י"א בבית הספר, נרצחה בבר נוער לפני חמש עשרה שנה.
כך ספדה לה מורתה רותי ביום הלוויה
"לכל איש יש שם
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו.
לכל איש יש שם
שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו…"
ולך, ליז, היה חיוך מאיר פנים, עיני תכלת, שאת השתקפות השמיים ראינו בהן, ילדה מתוקה עם פנים של בובה. היית ילדה שלא עשתה רע לאיש, לב של זהב, שכל חבריך וחברותיך אהבו. כל מוריך העריכו את חריצותך ושקדנותך. היית שקטה, מנומסת וממושמעת, אך יותר מהכול אזכור את החיוך הענק, שהיה שפוך על פנייך ואת העיניים הכחולות שלך, עיניים של מים, עיניים של שמיים, ששיקפו פנימיות נקייה וטהורה, של אמון בבני אדם, של רצון להתחבר לסבלו של האחר. כשבקרתי היום בביתך, רבץ לו כלבך על הרצפה, ודומה, שגם עיניו היו עצובות ומיוסרות.
אתמול בלילה, כשהמטורף ההוא ירה, הכדורים שלקחו אותך, פגעו גם בנשמתנו.
מותך, שבא כל כך בחטף, מצא אותנו לא מוכנים, לא יכולים להבין, לא רוצים להשלים, כי אין זו דרכו של הטבע, שהצעירים הולכים מעמנו. הכשרנו את עצמנו להיות מורים ומחנכים, אך אף אחד לא הכין אותנו לפרידה כל כך כואבת. אף אחד לא לימד אותנו איך מתמודדים עם הצלקת שנותרת בלב. כמה מתוקות נראות עכשיו "המלחמות" על התלבושת האחידה ועל ההגעה בזמן, כמה טובה השגרה של הלימודים וחיי החברה, אפילו של לחץ המבחנים. כמה מתגמדים קשיי היום יום אל מול התובנה, שיותר לא נראה אותך ולא נהנה מזיו פנייך הטובות! תוכניות וחלומות של בת-עשרה נגדעו באחת!
כל האנשים הרבים שהתאספו כאן הערב, באו לחלוק לך כבוד אחרון, באו מאהבה. אם אפשר לומר עליך הכול במילה אחת, אז נאמר שהיית פשוט מתוקה, ורק מה שלא בסדר במשפט הזה, הוא "שהיית" ושוב אינך בינינו, כי אין אסון גדול יותר ממעמד זה, שבו הורים קוברים את ילדתם. משפחת טרובישי – אנו אתכם היום באבלכם כי רב ונעמוד לצידכם בכל צורך שיעלה.
ליז חביבתי, את יוצאת למסעך האחרון, מוקפת בבני משפחתך, בחברייך ובמורייך השבורים. אנו מקווים שהרוצח המתועב, שונא האדם ישלם על מעשהו הנפשע.
אנו מייחלים ששמך הוא האחרון שיתווסף לרשימת תלמידינו שאינם, כי מותך המיותר מכאיב כל כך בנשמה.
קמפוס "קריית שרת השש-שנתי, כולל חטיבת הביניים "אלון" שבה למדת, נפרד ממך בכאב רב. ינעמו לך רגבי האדמה, שמהר כל-כך אוספת אותך אל קרבה.
היי שלום, ילדה!
תמונה מתוך הפייסבוק