החרם על הילד הביא ככל הנראה למותו

החרם על הילד הביא ככל הנראה למותו-פוסט קורע לב של האב אמור להדליק נורה אדומה אצל כל הורה

ישראל בולטון האב כתב ברשתות החברתיות

עבר יום מאז שאתה לא איתי.

24 שעות שבהם נשמתך הזכה והטהורה עלתה השמיימה.

ועברו ארבעה וחצי ימים בערך מאז שלבך הטוב והרגיש הפסיק לעבוד.

עשרות אלפי אנשים פנו אליי והודיעו על מעשים טובים ותפילות. עשינו הכל כדי להציל אותך, אבל השליחות שלך בעולם החיים הסתיימה, עכשיו התור שלנו.

אני רואה המון אנשים שמשתפים את המקרה שלך במטרה לקדם טיפול בנושא החרמות בכיתות, זה מבורך.

יש אנשים שמיהרו לשתף כל מני פרטים שהוציאו מבין המילים של הפוסט הקודם שלי, וגם זה בסדר, כך טבע האדם.

אבל אני חייב למנדי שלי את הפוסט הזה, אז בפוסט הזה אבהיר מה ידוע לנו עד כה, זה לא מדוייק כי עדיין קיימים פרטים מסויימים שחסרים, במידה ואדע אשתדל לעדכן.

נתחיל עם השנים שעברו על מנדי.

ונתחיל עם כיתה ד'.

בכיתה ד' התנהל נגד מנדי חרם כיתתי שהונהג בידי ילד ספציפי.

הילד הספציפי הזה היה גם מבין הילדים שהיו אלימים כלפי מנדי.

פנינו למחנך, למנהל, להורים. ללא הצלחה גדולה.

הייתה רגיעה של כמה ימים ואז שוב.

בו זמנים לקחנו את מנדי על חשבנונו לכמה טיפולים שיעניקו לו תמיכה ובטחון עצמי גבוה יותר ולאט לאט נראה שהמצב מסתדר.

זה היה שהכל היה טוב אלא פשוט שהרע ירד.

כבר בהתקלות הזו למדתי שאסור לי לסמוך על המערכת.

בתור מי שגם כילד עבר חרם והתעלולות ודווקא בגלל זה הצלחתי להתתח לאדם שאני היום, התמדתי לתמוך במנדי ולתת לו להתקדם על אף ובגלל החוויות הללו, נתתי לו למצוא תחביבים והשקענו בהם ואכןצלאט לאט הילד מצא חברים עם נושאי שיחה משותפים.

עדיין מדי פעם היה צץ ילד או קבוצה שהייתה פוגעת בו, למודי ניסיון היינו פונים למחנך או לצוות אבל לא באמת מצפים למשהו מהצד הזה..

ואני ואמא של מנדי, שלא הייתי יכול להתפלל למא טובה יותר לבן שלי, היינו עוטפים אותו ותומכים בו והוא אכן היה יוצא חזק יותר.

ואפילו הצליח להתחבר עם אותו הילד שניהל נגדו חרם בכיתה ד'.

ביום שני האחרון הוא ישן אצלי.

הרגשי שמשהו עובר עליו אז הזמנתי אותו להתרבל איתי במיטה.

הוא נכנס למיטה אמנו לילה טוב אחד לשני ואז הוא החל לבכות, בכי כואב, היסטרי.

כששאלתי מה קרה אמר שכל הילדים בכיתה צחקו על משהו במראה שלו וכשאמר למחנך, המחנך התעלם.

חיבקתי אותו הרגעתי אותו ועודדתי אותו.

ניסיתי לפנות לצוות, ללא מענה.

אבל עקבתי אחריו ולמחרת ביום שלישי צלצלתי אחרי הלימודים והוא עידכו אותי היום היה בסדר.

ביום רביעי הנורא הוא בא אליי אחרי הלימודים כשהוא שמח ואמר לי "אבא היום היה הרבה יותר טוב".

הוא ממש התרגש ושמח ללכת לבר מצווה.

ביום רביעי בשעה 19:45 הורדתי אותו ליד בית הספר לחכות להסעה שאמורה לקחת אותם לבר המצווה שהתרחשה בישוב סמוך הנקרא כפר חב"ד ב'.

רגע לפני שירד הבטחנו שנמשיך את נושא השיחה שהיה לנו בנסיעה הקצרה הזו ביום שישי כשהוא שוב יהיה איתי.

מכאן מה שאכתוב מתבסס על מה ששמעתי מאחרים, על צילומי האבטחה ועל אבחנת הרופאים.

מנדי נכנס שמח לבר מצווה, הצטלם עם נער הבר מצווה כשהוא מחייך באמת (אני יודע לזהות) ישב עם מה חברים שלו והצטלם גם איתם.

מפה יש לי חוסר מסוים אבל לפי מה שהבנתי הוא נגע לצלם בעמוד הצלם צעק עליו הוא נפגע והבנתי שהיה גם איזה שהוא מעגל מאולתר של חברים שרקדו (הלהקה עדיין לא התחילה) וכניה להצטרף לא נתנו לו, לא יודע מי היו החברים האם זה אכן היה או אם זה קרה לפני או אחרי הצלם.

למעשה אחרי התקרי/ות האלה מנדי יצא כשהוא פגוע, בוכה ונסער.

הוא ישב על ספסל ובכה, בזמן הזה חברים שלו יצאו להרגיע אותו ללא הצלחה, באיזשהו שלב הוא גם צעד על הדשא נפל ובהתחלה (על סמך הצילומים שקיבלנו) חשבנו דמרגע הנפילה עד שמצאו אותו הוא היה ללא דופק.

אבל בתיעודים חדשים רואים שחבר שלו ניגש אליו ואז ניגש אליו הזמר של הלהקה ואז עוד מישהו.

זאת אומרת היה סמן שהוא היה על הדשא ועדיין בכה בהכרה.

באיזהשהוא שלב השאירו אותו כנראה להירגע, ואז קרתה הפרעת הקצב ודקה או שניים לאחר מכן המורה שלו משנה שעברה בא מהחניה ומצא אותו לא נושם וללא דופק.

הוא מיד צלצל למדא שהנחו אותו לבצע החיאה ו2-4 דקות אחרי כבר הגיעו כוננים שניסו להחיות אותו כעשרים דקות.

אז העלו אותו לנט"נ ושם הצליחו להחזיר לו דופק מה שעזר להם להחליט להעביר אותו לשיבא ולא לאסף הרופא.

כאן המקום להודות לכל מי שהיה שליח להיות עם מנדי ולנסות להציל אותו ולצוות טיפול נמרץ לב ילדים בשיבא שבאמת עשו כל מה שהם יכולים לנסות להחזיר אותו.

אבל וזה הדבר הקריטי, כתוצאה מהפרעת הקצב לא זרם דם למוח המוח פיתח בצקת ולמעשה הפסיק לעבוד.

חשוב להבהיר, הפרעת הקצב היא מום מולד, היא לא נוצרה כתוצאה ממשהו, אבל השם בחר שהיא תקרה בדיוק בזמן ובמקום שהיא קרתה.

אני לא מאשים את הילדים בפטירה של מנדי, אם יש להם על מה לבקש סליחה שיבקשו אבל העיקר זה שילמדו מזה ויבדקו אם יש ילד שלא מבין שזה בצחוק או רגעי.

אני לא מצפה מהצוות כי למדתי דהוא טוב בלדבר ואלוף בלטאטא אז הבעיה הזאת היא הקטנה בכל המערכת הזאת.

אני כן פונה להורים!

זה הילד שלכם, אל תקומו בוקר אחד ותגידו לא ידענו שהוא כזה, שבו איתו דברו איתו תשאלו אם יש ילד שהוא פחות אוהב? איך זה מתבטא? מה הוא עושה בנידון? או ילד שאחרים מציקים לו? תבדקו גם את עצמכם האם בבית אתם מדברים רעה באנשים אחרים? מזלזלים בהם, מחשיבים אותם פחות? הילד שלכם רואה ועושה.

או אטלי היל שלכם הוא מהצד הנפגע והוא מחפש את התמיכה והעידוד אצלכם!

אל תשאירו את האחריות אצל אחרים.

מדוברות משרד החינוך נמסר:

בנוגע ללכתו בטרם עת של מנדי בולטון ז"ל:

משרד החינוך מביע צער כבד ועמוק על לכתו בטרם עת של מנדי בולטון ז"ל ושולח את תנחומיו הכנים למשפחה.

האירוע, שהתרחש מחוץ לכותלי בית הספר, נבדק בימים אלה ביסודיות וברגישות על ידי המשרד שנמצא בקשר ישיר ורציף עם הנהלת בית הספר, הצוותים החינוכיים, ההורים, תלמידי בית הספר ותלמידי כיתתו של מנדי ז"ל.

בנוסף יצוין כי התלמידים כולם מלווים על ידי השירות הייעוצי פסיכולוגי של משרד החינוך באופן צמוד.

בו בזמן ועל רקע המורכבות, המשרד מגבש בימים אלו תכנית התערבות ייעודית וארוכת טווח לבית הספר.

המשרד יעדכן בכל התפתחות בנושא, תוך שמירה מתבקשת ואחראית על צנעת הפרט ושלמותם הרגשית והחינוכית של התלמידים.