כל מה שמעניין וחשוב לדעת באזור

מקומון חדשות חולון ראשון לציון ובת ים

‏‏עמדת היועצת המשפטית לממשלה בנושא אוברולינג של הדירקטוריון על החלטת האסיפה בעניין שכר מנכ"ל

חוק החברות קובע כי תנאי כהונה והעסקה של מנכ"ל בחברה ציבורית טעונים אישור ועדת התגמול, לאחריו אישור הדירקטוריון ולאחר מכן אישור האסיפה הכללית


הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה

היועצת המשפטית לממשלה הגישה את עמדתה במסגרת מספר בקשות לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת שאוחד הדיון בהן, בנושא ביצוע overruling בידי ועדת התגמול והדירקטוריון על החלטת האסיפה שלא לאשר את תגמול המנכ"ל.

חוק החברות קובע כי תנאי כהונה והעסקה של מנכ"ל בחברה ציבורית טעונים אישור ועדת התגמול, לאחריו אישור הדירקטוריון ולאחר מכן אישור האסיפה הכללית, ברוב הכולל גם רוב מקרב בעלי מניות המיעוט. לצד זאת, החוק מקנה סמכות לוועדת התגמול ולדירקטוריון, במקרים מיוחדים, לאשר עסקה כאמור עם המנכ"ל גם אם האסיפה לא אישרה אותה (overruling ), וזאת על יסוד נימוקים מפורטים; ולאחר שדנו מחדש בעסקה ובדיון כאמור נבחנה, בין השאר, התנגדות האסיפה הכללית

בבקשות לגילוי מסמכים נטען כי המקרים בהם אושר תגמול המנכ"ל בניגוד לעמדת האסיפה בכל אחת מהחברות נגדן הוגשו הבקשות – לא התקיימו התנאים שמתווה החוק, כלומר – אין מדובר במקרה מיוחד שמצדיק לגבור על עמדת האסיפה; לא ניתנו לכך נימוקים מפורטים; ולא נערך דיון מחודש אמיתי שהביא בחשבון את התנגדות האסיפה. בהתאם, נטען כי הדירקטורים שאישרו את תגמול המנכ"ל ללא התקיימות התנאים בחוק הפרו, לכאורה, את חובותיהם כלפי החברה.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה על ידי עורך הדין ליאב וינבאום מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה משפט כלכלי.


בעמדתה, ביקשה היועצת המשפטית לממשלה לצקת תוכן לתנאים שהחוק מונה לקבלת החלטה בדבר  overrulingלשם הגברת הבהירות והוודאות המשפטית. כך, ביחס לתנאי של אישור במקרים מיוחדים בלבד, עמדה היועצת המשפטית לממשלה  על רשימת מקרים שעשויים, בין היתר, להיחשב למקרים מיוחדים שיצדיקו סטייה מעמדת האסיפה – נסיבות הקשורות לזהות המנכ"ל וכישורים ייחודיים שהוא מביא עימו; נסיבות הקשורות לחברה כגון משבר שהחברה מצויה בו בנקודת הזמן הזו; מקרים בהם קיים יתרון יחסי לדירקטוריון בשל מידע שטרם נחשף לציבור.

ביחס למרכיב של קיום דיון מחדש, עמדה היועצת המשפטית לממשלה על אופי הדיון מחדש, במסגרתו יש להביא בחשבון את הטעמים בגינם התנגדה האסיפה לאישור התגמול ועל המשמעות של בחינת עמדת האסיפה הכללית במסגרת הדיון. כך, כדי להבין מה עמד בבסיס התנגדותה, יש מקום לבחון מה שיעור המתנגדים מקרב בעלי המניות מהציבור; לקיים שיח עם בעלי מניות משמעותיים שהתנגדו; בפרט, אם יש גופים מוסדיים או גופי ייעוץ שהמליצו להתנגד –  לעמוד על הסיבות לכך; לבחון אם הוגשו הודעות עמדה בידי בעלי מניות; ולנסות לברר האם יכולים להיות שיקולים חיצוניים לטובת החברה שהביאו את בעלי המניות להצביע כפי שהצביעו. כמו כן, עמדה היועצת המשפטית לממשלה על כך שיש מקום להביא בחשבון אם כבר התבצע overruling בחברה לאחרונה באישור מדיניות התגמול או באישור שכר של נושאי משרה אחרים.

אשר למרכיב של נימוקים מפורטים, היועצת המשפטית לממשלה ביקשה להבהיר כי ככלל, לאור הוראות החוק, יידרשו נימוקים שיש בהם לחדש ביחס לנימוקים שעמדו בבסיס החלטת האסיפה.

נוסף על כך, עמדה היועצת המשפטית לממשלה בעמדתה על סטנדרט הביקורת השיפוטית המתאים לבחינת החלטת הדירקטוריון להתגבר על החלטת האסיפה – overruling. לשיטתה, סטנדרט הביקורת השיפוטית שיחול על החלטה עסקית דוגמת אישור תגמול מנכ"ל הוא כלל שיקול הדעת העסקי (בהתקיים התנאים לתחולתו), בהיותה החלטה עסקית מובהקת, ואילו על החלטת ועדת התגמול והדירקטוריון לגבור על החלטת האסיפה הכללית יש להחיל את סטנדרט הביניים (בחינה מוגברת). זאת, כאשר לב הבחינה השיפוטית יהיה בבחינת סבירות הקביעה כי מדובר ב"מקרה מיוחד", המצדיק overruling. זאת, לאור הפסיקה שקבעה כי "כאשר הדירקטוריון בוחר לדחות את עמדת האסיפה, יש להתייחס לכך בזהירות ובחשדנות ולבחון היטב כי החלטתו אכן נעשתה מטעמים עניינים", לאחר שהמבקש הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו בהתאם לשלב הרלוונטי בהליך ונטע ספקות ממשיים בהיות המקרה מיוחד. כך, החלתו של סטנדרט הביניים על החלטה כאמור, מחד גיסא לא תביא להיפוך אוטומטי של נטל ההוכחה, ומאידך גיסא לא תעניק לה הגנה מלאה אף אם ההחלטה התקבלה באופן מיודע וללא ניגוד עניינים קונקרטי.

עוד ציינה היועצת המשפטית לממשלה, כי ביחס לרכיבי התגמול לגופם יש להחיל את כלל שיקול הדעת העסקי כברירת מחדל. זאת, מכיוון שמדובר בהחלטה הנמצאת בליבת ההתנהלות העסקית של החברה, ומומחיות הדירקטורים בעניין מעניקה להם יתרון משמעותי בקבלת החלטה זו על פני בית המשפט.

בנוסף, עמדה היועצת המשפטית לממשלה על כך שקביעות אלה יפות, בשינויים המחוייבים, גם ביחס לביצוע אוברולינג על החלטת האסיפה הכללית לא לאשר תגמול לנושאי משרה הכפופים למנכ"ל. עם זאת, ובהתאם ללשון החוק, סטנדרט הביקורת השיפוטית ביחס להחלטה זו יוותר כלל שיקול הדעת העסקי.

לקבלת עדכוני חדשות מחולון , בת ים וראשון לציון, אזור, באר יעקב, ואירועים חריגים בארץ-לחצו כאן

להצטרפות לקבוצת עדכוני חדשות של חולון- לחצו כאן

להצטרפות לקבוצת עדכוני חדשות של בת ים-לחצו כאן

להצטרפות לקבוצת עדכוני החדשות של ראשון לציון- לחצו כאן

להצטרפות לקבוצת עדכוני החדשות של אזור-לחצו כאן

להצטרפות וקבלת כל החדשות של באר יעקב לנייד שלך –לחצו כאן

להצטרפות וקבלת כל החדשות של נס ציונה לנייד שלך לחצו כאן

להצטרפות וקבלה על תאונות ואירועים חריגים בארץ-לחצו כאן

קבלת עדכונים בנושאים שונים

להצטרפות וקבלת כל העדכונים מתחום הבריאות והריקולים לנייד שלך –לחצו כאן

להצטרפות וקבלת עדכונים ביטחוניים ופלילים לנייד שלך –לחצו כאן

להצטרפות וקבלת עדכונים בכל מה שמעניין בתחום הנדל"ן-לחצו כאן

לקבלת המלצות ועידכונים בתחום הפנאי והטיולים – לחצו כאן

לקבלת עדכונים בנושאי ביטחון-לחצו כאן

אחר ניסיונות איתור בעל זכויות היוצרים של התמונות ו/או הסרטון שפורסמו והופצו ברבים באתרנו, בעל הזכויות בהם אינו ידוע ועל כן לא ניתן כל קרדיט בצידם. בעל הזכויות במדיה הנ"ל רשאי לפנות למערכת להוספת קרדיט ו/או לבקש כי הפרסום יוסר.

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של goitem

דילוג לתוכן