כמה שהתגעגענו לצפון. יותר משנה שאי אפשר היה פשוט להיכנס לאוטו, לנסוע צפונה ולטייל בחבל הארץ היפהפייה שנקרא רמת הגולן, הכי חו"ל שיש לנו בארץ.
והנה הצפון מתעורר, והנה אפשר סוף סוף לנשום. ואני לא מדבר עלינו, תושבי המרכז, שלמרות שסבלנו מהמלחמה יום יום עם לא מעט אזעקות, לא נחשפנו אליה כמו תושבי הצפון שנעקרו מבתיהם, סגרו את העסק, ולעיתים נאלצו לצפות בטבע המרהיב שהם קוראים לו בית פשוט עולה באש בשרפות הרבות.
לאורך כל חודשי המלחמה ידענו שברגע שיהיה אפשר נחזור לבקר ברמת הגולן, בשמורות הטבע האהובות, במפלים השוצפים, מאגרי המים המרעננים, והכי חשוב: לתת חיבוק לאנשים המקסימים שעושים את המקום הזה למה שהוא.
הדבר הראשון ששימח אותנו היה לשמוע שמתחם האירוח בוטיק אל-רום חזר לפעילות לאחר פתיחה מחודשת וקליטת אורחים. ידענו שזה הזמן לפרגן לתיירות ולהתיישבות הצפונית, ולצוות המלון שבזמן המלחמה גויס למילואים ולכיתת הכוננות.
עלינו לגולן ביום חמישי בצהריים, ולמרות שהחורף הנוכחי מאכזב מבחינת כמות המשקעים, החורף הגיע לצפון הגולן, העצים נצבעו אדום וכתום של שלכת, מזג האוויר כבר קר והרי הגולן נצבעו ירוק.
המנהלים החרוצים של בוטיק אל-רום ניצלו את חודשי המלחמה כדי לשפץ ולהוסיף אגף חדש, והמתחם חזר לפעילות לפני שלושה שבועות. מתחם האירוח תפור למידותיהם של חובבי הטיולים המשפחתיים שהתגעגעו לצפון וכבר מצפים לרגע שיוכלו לנסוע בחברותא, עם המשפחה, או קבוצת חברים. הנופים המרהיבים של צפון הגולן והגליל כולו מרגשים ביופיים על אף סימני השריפות שנותרו בשטח כתוצאה מירי רקטות.
סיידר תפוחים חם חימם את ליבנו בזמן קבלת הפנים, והקטנטנים שלנו כבר רצו למועדון המשחקים והג'ימבורי החדשים שנבנו במיוחד לאורחים הקטנים. לאחר שהתמקמנו בחדר והתפעלנו מנוף הטורבינות שנגלה מחלונות החדר וזרק אותנו מיד להולנד, הרגשנו את הבטן מקרקרת לאחר שלוש שנות נסיעה, ולא התחשק לנו לחפש מסעדה באזור – רצינו ליהנות מהמלון. בבוטיק אל-רום יש ארוחות בוקר בלבד, והחלטנו לנצל את המטבח המאובזר שנבנה עבור אורחי המלון. קפצנו לכולבו של הקיבוץ, קנינו ביצים, לחמניות ושניצלים של עוף טוב. יחד כמה ירקות ואבוקדו סידרנו לנו ארוחת ערב משפחתית עם נוף לחרמון המושלג. טיגנו את הביצים במחבת על הגז, את השניצלים הכנסנו לתנור, נתנו לילדים לחמם את הלחמניות בטוסטר, ובסיום הארוחה הקטנטנים סיכמו שהיה להם כיף יותר מכל ארוחה שאכלנו במסעדה.
התיישבנו לנוח במועדון שמציע מכונת קפה בכל שעות היממה לאורחי המלון, הילדים כבר מצאו להם חברים במשחקיה הצמודה, ותכננו לאן נטייל מחר בבוקר.
לאחר ארוחת הבוקר המצוינת (אכלתי חביתה, ביצה קשה ושקשוקה, אבל שיישאר בנינו..) עלינו לאוטו ונסענו לאחת משמורות הטבע היפות בישראל, אם לא היפה ביותר: מפל הבניאס. הבניאס הוא המפל בעל עוצמת הזרימה החזקה ביותר בישראל – הוא צונח בעוצמה וברעש אדירים מגובה של כ-10 מטר לברכה יפהפייה מוקפת בצמחייה. אפשר להשקיף על המפל (ולהירטב מן המים הניתזים) ממרפסת העץ המסודרת. שאון המים הזורמים והמראה המרהיב הופכים את החוויה למהנה במיוחד. עד שמגיעים למפל הולכים בשביל התלוי שאורכו כ-100 מ', ומאפשר לנוע בסמוך למים השוצפים. למרות מיעוט הגשמים צפינו בזרימת מים חזקה באפיק קניון הבזלת התלול של נחל הבניאס, בקניון אשדות ומפלים שוצפים, ובכללם מפל הבניאס שזרם בעוצמה. שוב עמדנו מתפעלים מיופיו של הטבע, ששום אטרקציה מעשה ידי אדם לא יכולה להשתוות אליו.
למרות המסלול המאתגר, הקטנטנים שלנו נשארו עם כוח לעוד טיול, והמשכנו עם הרכב לשמורת תל דן, מרחק של פחות מ- 10 דקות נסיעה מהבניאס.
מיד עם הכניסה לשמורה תחושו בשילוב המופלא הזה של צמיחה ירוקה ושאון המים החזק, היוצר אשליה שהגענו בטעות לארץ אחרת ולא לשמורת טבע במזרח התיכון. במסלול הטיול הקליל המוליך למעיינות דן, אורכו כשעה וחלק ניכר ממנו מתאים לטיול בעגלות, תוכלו לראות מגוון בעלי חיים, כמו גם מיני עצים וצמחיית נחלים, ואם יתמזל מזלכם, אפילו סלמנדרה המתגוררת במקום.
נחל דן הוא הגדול והחשוב במקורות הירדן ויש בו שפע מים, שמקורם בשלגי החרמון. בנוסף, תל דן, השוכן בתחומי השמורה, מזוהה עם העיר המקראית דן, נקודת ציון חשובה בגבולה הצפוני של ארץ ישראל הקדומה. מדובר באחד מתלי העתיקות הגדולים בארץ, המשמר את שרידיה של העיר בת 5,000 השנים. בין הממצאים במקום: מתחם פולחני, המזכיר את סיפורי המקרא על עגלי הזהב, וטחנת קמח עתיקה שנשמרה בשלמותה.
הטבע המרהיב נכנס לנו לגוף. האוויר הצלול והקריר, ציוץ הציפורים, פכפוך המים בכל מקום. זה עושה טוב לנפש. ונראה שזה משפיע על כל תושבי האזור. טיילנו חצי יום ולא שמענו צפצפה אחת של מכונית. הכל מתנהל על מי מנוחות.
טיולים כאלה פותחים את התיאבון גם לגרגרן שאכל 6 ביצים לארוחת בוקר, והחלטנו שניסע חזרה לכיוון המלון באל-רום, ונמצא מסעדה טובה על הדרך. ככה גילינו את נורדן.
נורדן היא מסעדת אוכל רחוב על טהרת הבירה והנקניקייה בייצור עצמי. בנורדן האווירה קלילה ולא מחייבת, כמו שרק הצפון הרחוק יודע להציע. בצמוד למסעדה יש מבשלת בירה שאביב, בעל המקום, מתפעל. ומה יכול להיות בבירה טרייה שמגיעה אליך היישר מהמבשלה, ובנקניקייה טרייה שאביב טוחן במקום? הכי טרי שיש.
אז הרמנו לחיים עם כוס בירה גולנית קרה, התפנקנו על נקניקייה בלחמניית בריוש רכה ועל המבורגר טוב והתענגנו על נוף הררי שכאילו לא מכאן: נורדן היא מסעדת אוכל רחוב ישראלית בניחוח של חו"ל. "את הנקניקיות והבירה התחלנו לייצר כבר לפני כ 4 שנים באופן מקצועי", סיפר לנו אביב, "כשאת הבירה עוד כ 3 שנים לפני כן כתחביב. את הפעילות שלנו כעסק התחלנו בתחום האירועים והפסטיבלים, ומהאירועים הראשונים שיצאנו אליהם מיד הבנו שזה זה. אנחנו מתעסקים במה שאנחנו אוהבים, עושים טוב, טעים ונעים לאנשים, ומה יותר טוב מזה?"
תוכלו למצוא בנורדן נקניקיות ממגוון סוגים, בירות תוצרת המקום (כ 3-4 סוגים) חלקן קבועות וחלקן מתחלפות, המבורגרים, כריכי בשר מעושן, עופות מעושנים, סלטים ועוד. אני למשל חובב כרעיים של עוף, אבל כרע כמו שטעמתי בנורדן עדיין לא אכלתי: לאחר צליה איטית במעשנה העוף קיבל טעם מעושן חזק והבשר היה כ"כ רך שאי אפשר היה להפסיק לאכול, גם שהבטן כבר היתה מלאה.
מסעדת נורדן נפתחה להרצה ביוני 2023 ולמעשה עבדה באופן מלא כ 3 חודשים לפני המלחמה, ואז הגיע חודש אוקטובר 2023. "מה 7.10 סגרנו את המסעדה למשך כמעט כחודש ולא ראינו סיבה הגיונית לפתוח אותה שוב. מטיילי היום והאורחים באתרי התיירות ובמלונות שבגולן נעלמו כלא היו, האווירה הייתה קשה ומתוחה ובאמת שלא היה שום חשק לפתוח את המסעדה. כשבועיים שלושה אחרי ה 7.10 התחילו המקומיים ממרום גולן ומיישובים שכנים לשלוח לנו הודעות: ״יאללה תפתחו קצת אנחנו צריכים להתאוורר״. ״מתי אתם פותחים?, אנחנו חייבים איזו כוס בירה כדי להתנתק רגע מכל מה שקורה״. הרגשנו שאין לנו ברירה, שגם אם אין לנו שום חשק או רצון אנחנו חייבים לתת לאנשים את המקום הזה כדי לנקות את הראש. ומזל שהם גרמו לנו לפתוח את דלתות המסעדה מחדש כי בהמשך התברר לנו – כשנרקמה התכנית לתמיכת העסקים בקו העימות – שאנחנו לא זכאים לפיצויים – כי לא היה לנו מחזור להציג מהשנה החולפת, אנחנו עסק חדש. אמנם לא הייתה הרבה עבודה במהלך המלחמה אבל לפחות זה עזר לנו לשמור על שגרה, לשמר את צוות העובדים ולדאוג להם לפרנסה וכמובן להישאר בתודעה".
שבעים ומעודדים מהרוח הישראלית חזרנו למלון, מתחם הכולל – 44 חדרים לזוגות ולמשפחות, ועדיין יותר שקט מהבית שלנו. כחוויה משלימה במהלך הביקור באלרום מומלץ לבקר במיצג עמק הבכא (עז77), מיצג שמעלה את סיפור הגבורה המרגש של חטיבה 7 במלחמת יום כיפור, מוקרן באיכות באולם הקולנוע של קיבוץ אל-רום. המיצג מהווה נקודת עצירה ערכית חשובה לכל משפחה אשר מגיעה לרמת הגולן. תבקשו בקבלה במלון וידאגו לכם להקרנה. משך הפעילות: 30-40 דקות, בתחילת הסרט תינתן סקירה קצרה, ובסופו יהיה זמן לשאול שאלות. לאורחי המלון המיצג ללא תשלום.
קמנו למחרת לשבת שמשית ואביבית, והחלטנו לקפוץ לקיבוץ מרום גולן הסמוך כדי לרכב על סוסים. בעוד השמש מחממת את האוויר הקפוא ומפזרת את שאריות הערפל מהלילה, תתגלה לפניכם תמונה פסטורלית של עדר סוסים גדול רועה בשלווה על מורדותיו הירוקים של הר בנטל. הסוסים המטופחים והיפים האלו שייכים לחוות הבוקרים שנוסדה בקיבוץ בשנת 2002 ומאז ועד היום היא משמשת את תושבי האזור ואת המטיילים המגיעים לכאן. החווה מציעה מגוון טיולי רכיבה על סוסים המתאימים לכל המשפחה ואינם דורשים ניסיון קודם ברכיבה. הילדים הקטנים יכולים להתנסות ברכיבה קצרה בתוך החווה או לצאת לטיול רגוע לתצפית מאגר בנטל, והגדולים והאמיצים יותר יעלו ברכיבה אל חצי הגובה של הר בנטל ויזכו לתצפית מרהיבה על החרמון, אל צפון רמת הגולן ואף אל קונייטרה והגבול הסורי. הסוסים השקטים והמנוסים והמדריכים המקומיים יתנו חוויה מלמדת ומרגשת לכל רוכב.
סיימנו את הרכיבה ורצינו לבקר במבצר נמרוד המרהיב. בדרך לשם, ליד מאגר בנטל, נתקלנו בעשרות מכוניות בצד הדרך, והבנו שמשהו קורה כאן. ירדנו מהרכב וראינו צינור ענק שמזרים למאגר מים חמים שמגיעים מבטן האדמה – גילו את המעיין הזה כאשר קדחו לעומק האדמה כדי לבצע עבודות, ופתאום פרצו מים חמים החוצה. כדי שהמים לא יתבזבזו מוליכים אותם למאגר בנטל, וכל המטיילים באזור זוכים לבריכת מים חמים באמצע החורף. שימו לב שהקרקע הבוצית סביב מקשה על ההליכה וכי במקום פרושים שלטים רבים המזהירים מפני כניסה למים, בשל סכנת טביעה, לכן הרחצה על אחריותכם בלבד.
לא באנו עם בגדי ים כמובן, אבל הורדנו את הבגדים, נשארנו עם תחתונים וקפצנו למים, נהנים יחד עם עוד עשרות מטיילים מאמבטיה חמה קו ראשון לחרמון. הצינורות אינם פתוחים באופן קבוע. ולכן צריך לקחת בחשבון שיתכן שהגעתם ולא יהיו מים חמים בבריכה. הפסטורליה מסביב שכוללת את הנוף המשכר של רמת הגולן בעל אופי בזלתי ואם הגעתם באביב זו בכלל חגיגת פריחה של תורמוסים כחולים סביונים ועוד פריחה בשלל צבעים. לא סתם קיבל המקום את השם "ג'קוזי בטבע".
משם המשכנו כמתוכנן למבצר נמרוד השוכן למרגלות החרמון. זהו המבצר הגדול ביותר שנותר בישראל מימי הביניים. מיקומו של המבצר הבנוי בגובה של כ-760 מטר, כשהוא מוקף במצוקים תלולים, חלש על אחת הנקודות האסטרטגיות ביותר בדרך שהובילה מעמק החולה והגולן לעבר סוריה. נופי הצפון הנפלאים נשקפים מכל מגדל במבצר.
תצפית מערבה מראשו של המגדל המערבי – תצפית מרשימה אל הגליל, עמק החולה והיישובים הצפוניים של העמק: שניר, דן ודפנה, חלק מדרום לבנון ומבצר הבופור. מעבר לעמק החולה ניתן להבחין ברכס הרי נפתלי. בחלקו הצפוני של הרכס, על מורדותיו המזרחיים, נמצאת העיר קריית שמונה ובקצהו הצפוני נמצאים היישובים מנרה, מרגליות ומשגב עם. בתצפית לכיוון צפון וצפון מזרח מתגלה החרמון על שלוחותיו: כתף חרמון, שלוחת שריון וכתף שיאון.
שעת אחר הצהריים הגיעה, ואיתה הגיעה העת לעזוב את המלון ולהתחיל חזרה הביתה. מצד אחד שמחים שיצאנו לחופשה כה מיוחדת, מצד שני עצובים שכבר נגמר. עשינו צ'ק אאוט והתחלנו להתגלגל. אבל רגע לפני שעוזבים את רמת הגולן רצינו לטעום עוד קצת מהאזור המקסים, האנשים המיוחדים והאווירה שכל כך חסרה לנו בעיר הגדולה.
עצרנו במסעדת חוות הג'ילבון כדי לסיים את החופשה עם טעם טוב בפה. חוות הג'ילבון היא מסעדה משפחתית שהקים אברהם ללוש בשנת 1993, היום מנהל אותה הבן שלו ניר, שהצטרף בשנת 2005 לאחר שירותו הצבאי. "אט אט בנינו והפרחנו את השממה", מספר ניר. המסעדה מתבססת על בשר מקומי משובח, המבורגרים המיוצרים במקום במבחר תוספות, סלטים טריים ולחמים הנאפים בטאבון. במקום בירות ואלכוהול ובקיץ יש הופעות בחוץ. כשמגיעים למקום ההרגשה היא ביקור בטקסס ראנץ', עם חווה ענקית, עצים עבותים ותאורה צבעונית, כאילו שהגעתם לגן אירועים.
לאבא אברהם היה חזון להמשיך את אבא שלו, שהיה מסעדן בטוניס. החיים גלגלו אותו למחנה ברק בעקבות שירותו הצבאי בשריון, והמשפחה התמקמה בקצרין.
הופתענו שלמרות הגודל של המקום לא היה שולחן פנוי. מזל שיש חוץ כזה יפה שאפשר להעביר בו את הזמן עד ששולחן התפנה. יש כאן תפריט מגוון ועשיר, כולל מנות ראשונות מקוריות, מנות ילדים, סלט ירקות שגדלים בחווה ועיסקיות, אבל לחובבי הבשר יש כאן מנות שלא תוכלו למצוא בשום מקום אחר כמו מנת הראמפ סטייק – נתח אחורי משוק העגלה, רך בעל סיבים קצרים וטעם עז, סטייק קצבים מעגלה מקומית – נתח מאזור הסרעפת ללא שומן, בעל טעמים ומיצים, או ארוחת חוואים זוגית שמכילה 900 גרם בשר אנטריקוט עגלה, שיפוד שייטל, סטייק פרגית, נקניקיות מרגז וקקבונים. המסעדה היתה מלאה, האווירה היתה שמחה, האוכל היה מצוין והפרידה היתה קשה.
ירדנו מרמת הגולן בחושך שגרם לנו להצטער שאנחנו לא סופגים עוד קצת מהנוף הפראי שסביבנו, הקטנטנים נרדמו במושב האחורי ואנחנו זחלנו בפקק ארוך של מוצאי שבת בכביש החוף, פקק שהחזיר אותנו למציאות. חוזרים הביתה.
צילומים: יואב פלמה, שמעון מיכאל, יניב כהן, חגית ניצני, יניב כהן, שמעון מיכאל
קבלת עדכוני חדשות מחולון , בת ים וראשון לציון, אזור, באר יעקב, ואירועים חריגים בארץ-לחצו כאן
להצטרפות לקבוצת עדכוני חדשות של חולון- לחצו כאן
להצטרפות לקבוצת עדכוני חדשות של בת ים-לחצו כאן
להצטרפות לקבוצת עדכוני החדשות של ראשון לציון- לחצו כאן
קבלת עדכוני חדשות מחולון , בת ים וראשון לציון, אזור, באר יעקב, ואירועים חריגים בארץ-לחצו כאן
להצטרפות לקבוצת עדכוני חדשות של חולון- לחצו כאן
להצטרפות לקבוצת עדכוני חדשות של בת ים-לחצו כאן
להצטרפות לקבוצת עדכוני החדשות של ראשון לציון- לחצו
להצטרפות לקבוצת עדכוני החדשות של אזור-לחצו כאן
להצטרפות וקבלת כל החדשות של באר יעקב לנייד שלך –לחצו כאן
להצטרפות וקבלת כל החדשות של נס ציונה לנייד שלך לחצו כאן
להצטרפות וקבלה על תאונות ואירועים חריגים בארץ-לחצו כאן
קבלת עדכונים בנושאים שונים
להצטרפות וקבלת כל העדכונים מתחום הבריאות והריקולים לנייד שלך ––לחצו כאן
להצטרפות וקבלת עדכונים ביטחוניים ופלילים לנייד שלך –לחצו כאן
להצטרפות וקבלת עדכונים בכל מה שמעניין בתחום הנדל"ן-לחצו כאן
לקבלת עדכונים בנושאי ביטחון-לחצו כאן
לקבלת המלצות ועידכונים בתחום הפנאי והטיולים – לחצו כאן