האם חולון מתחרדת? הכול בעיניו המתבונן-חלק ראשון
טור אישי של יורם לוי שסבור שיש מקום לכולם – גם לחרדים וגם לרפורמים.
בשבועות האחרונים ישנו ניסיון להפוך את חולון, עיר של סטטוס קוו, לעיר של מלחמת דת. הכול החל בשלהי כהונתו של ששון – שם הובטח לקהילה הרפורמית בית חדש.
הבית לקהילה היה אמור להיבנות מזמן, ולאחר מאבקים הוחלט על הקרקע בו ייבנה הבית לו חיכו בני הקהילה. אלא שלפתע העירייה נסוגה מההחלטה הקודמת של מועצת העיר ובניית הבית לקהילה הושהתה.
אני סבור שבחולון יש מקום לכולם ואסור להפלות בין מגזרים; כמו שלקהילה החרדית מגיע בית כנסת – כך גם לקהילה הרפורמית. חולון תמיד הייתה עיר של סטטוס קוו ואני מקווה שכך תישאר.
כל הדיבורים על כך שנסגרים או ייסגרו מקומות בשבת התגלו כסתם שמועות. גם הניסיון להכתים את תנועת ש"ס וחיים זברלו הוא ניסיון מכוער.
תנועת ש"ס ישבה גם בתקופת ששון וכשהיה נוח לאופוזיציה, היא ידעה יפה מאוד לשתף איתו פעולה.
מהיכרות אישית עם תנועת ש"ס ומר זברלו אני יכול להעיד שהם אינם מפלים בין אוכלוסיות כמו שרבים חושבים, אלא דואגים לכלל אוכלוסיות העיר.
כולי תקווה שרבה של הקהילה הרפורמית, גלית קדם, וראש העיר, שי קינן, ימצאו את הדרך לשבת ביחד ולפתור את הסוגייה.