תיירות: ביקור באתר החרמון

ריחות של אביב בצפון 

אחרי שנה וחצי שאתר החרמון היה סגור למבקרים בגלל המלחמה, הוא חזר לפעילות ברביעי למרץ, ממש לקראת סוף עונת השלג. הפתיחה המחודשת מוגבלת בשלב זה לכניסת מבקרים בלבד, ללא אפשרות לגלישת סקי, זאת עקב נזקים משמעותיים שנגרמו לתשתיות האתר במהלך המלחמה, כתוצאה מפגיעה ישירה בשני רכבלי גולשים. אבל אנחנו פחות מקצועני סקי, ויותר הורים לילדים קטנים שכבר הרבה זמן מבקשים לראות שלג במציאות. להבין איך זה מרגיש כשמחזיקים אותו ביד, לבנות בובת שלג וליהנות מיום קר במיוחד במדינה שמזיעה את עצמה למוות רוב השנה. 

לפני כמה שבועות שמחנו ששמענו שמערכת קרה במיוחד בשם קורל מגיעה לאזורינו, וכנראה שירד שלג בירושלים. הכנו את הקטנטנים שהנה, השלג מגיע סוף סוף, ואנחנו ניסע לראות. רק שהשלג לא הגיע בסוף, והקטנטנים היו מאוכזבים. אז איך ששמענו שאתר החרמון נפתח החלטנו לצאת ללילה ספונטני ברמת הגולן ולבקר בהר הכי גבוה בישראל. 

תכננו לישון כמה שיותר קרוב לחרמון, כדי שנקום בשבת בבוקר וניסע ישר לאתר, עוד לפני התורים והפקקים. בחיפוש באינטרנט אחר מקומות לינה תפס את עינינו צימר מפואר בכפר הדרוזי בוקעתה, והחלטנו לשריין לילה. יצאנו מהבית בראשון לציון ביום שישי בשעה 12:00 בצהריים, ולאחר שלוש שעות נשמנו אוויר פסגות בבוקתעה, בגובה של מעל 1000 מטר. 

ענאן, המארח שלנו, חיכה לנו מחוץ לצימר והסביר לנו כל מה שאנחנו צריכים לדעת. נכנסו לצימר וגל חום מהאח הבוערת קיבל את פנינו, והכניס אותנו ישר לאווירה רומנטית כמו באיזו בקתה מרוחקת בהרים מושלגים. הצימר עצמו ממוקם מחוץ לכפר, בין מטעי דובדבנים, ככה שיש לאורחים המון מרחב ופרטיות. ענאן הסביר לנו מאיפה לקחת עצים לאח, איך מחממים את המים בג'קוזי, איפה מדליקים את התאורה בחוץ, ועוד כמה פרטים טכניים, ונסע לביתו. 

לאחר שהתמקמנו בחדר וזרקנו עוד כמה עצים לאח, מיהרנו להדליק את החימום בג'קוזי כדי שנוכל לקפוץ כולנו למים, בזמן שבחוץ קר כמו שרק ברמת הגולן יכול להיות. שמענו על מרכז מבקרים מיוחד בשם ורד שנמצא לא רחוק מהצימר, והחלטנו לקפוץ לשעה קלה, בזמן שהג'קוזי מתחמם. באופן אישי, התאהבתי בדרוזים במהלך השירות הצבאי שלי. הייתי לוחם בגדוד 202 בחטיבת הצנחנים ויצא לי להכיר לא מעט דרוזים שהשאירו אצלי רושם של אנשים מיוחדים, אדיבים, רחבי לב, חכמים וישרים. קהילה שלווה ונאמנה למדינה שמבקשת לה חיים שקטים ופשוטים, חיי שלום. בכיתי ביחד איתם כשבזמן המלחמה טיל של חיזבאללה פגע במגרש כדורגל במג'דל שמס והרג 12 ילדים ששיחקו שם. 

מרכז המבקרים ורד הוא פינה קסומה על שם סבתא ורד ולזכרה. סיפור של אישה דרוזית אמיצה, גיבורה ופורצת דרך. היא הגיעה לבוקתעה ראשונה עם קבוצת גולים ממג’דל שמס בגלל סכסוך בין חמולות, ראתה שהמקום פנוי והחליטה להתיישב כאן. מרכז המבקרים הוא גם הבית הראשון שנבנה בכפר, כאן הכול התחיל. במרכז המבקרים תוכלו ללמוד על מורכבות החיים בכפרים ועל התקופות המהפכניות שדרוזים בגולן עבר, על תחילת הקשר שלהם עם היהודים ועל נאמנותם למדינה. במקום חנות מזכרות ועתיקות, ואם אתם מתאמים מראש יש אפשרות לאירוח דרוזי, גם לקבוצות גדולות. מקום מיוחד שמלמד אותנו קצת על התרבות הדרוזית, שעליה רובנו יודעים מעט מדי.  

כשיצאנו משם הקטנטנים התחילו לקטר שהם רעבים, והחלטנו לעצור במסעדה מקומית לפני שחוזרים לצימר. מקומי שעבר ברחוב ושמע אותנו מתלבטים איפה לאכול המליץ על מסעדת לבנט, ואמר שיש לנו מזל, כי בדיוק אתמול היא נפתחה מחדש, אחרי שהיתה סגורה שנה וחצי בגלל המלחמה. בכלל, נראה שרק בשבועות האחרונים חזרו בבוקעתה לשגרה לאחר תקופה ארוכה בה איש לא ביקר בכפר ולא היו תיירים בכלל. הצימרים והמלונות לא עבדו, המסעדות היו סגורות וכל מי שמתפרנס מתיירות סבל מאבטלה. החלטנו לנסוע לשם, נסיעה של שלוש דקות. יש יתרון בחופשה בכפר דרוזי: הכל קרוב, ולכל מקום מגיעים בכמה דקות נסיעה. 

לבנט-LEVANT, הממוקמת בפינה קסומה בכפר, היא מה שאנחנו קוראים מסעדת פיוז’ן. בבוקר היא פתוחה כבית קפה, עם ארוחות בוקר מיוחדות, מאפים שנעשים בטאבון חמר וקפה משובח. ובצהריים המסעדה מציעה מנות המשלבות אוכל איטלקי קלאסי ואוכל מזרחי מלא טעמים. פירוש המילה LEVANT בצרפתית הוא "מזרח" (המקום שממנו זורחת השמש), או בערבית "משריק". בימינו מתארים את כל האזור של מזרח ים התיכון כ"לבנט". 

אוכל איטלקי יש בהרבה מסעדות, אבל אוכל דרוזי מקומי זה מה שרצינו לאכול כאן. הזמנו קובות, סלט פאטוש, פוקאצ’ה, עלי גפן ממולאים וחומוס עם גרגירים. והכל כל כך טעים, עם תבלינים כה מדויקים, וביסים שמוציאים ממך קולות של עונג. לעיקריות הזמנו סטייק אנטרקוט וצלעות כבש והתחלקנו בהכל עם הרבה צ’יפס, כי אם כבר חוגגים אז עד הסוף. הכי כיף היה לקבל חשבון בסוף הארוחה ולראות איך אפשר לאכול טוב במחירים שפויים ובלי לקרוע את הכיס. 

חזרנו לצימר כבדים הרבה יותר מאיך שיצאנו, ונשבע ששמעתי את המנוע של המכונית בוכה קצת בעליות. היתה כבר שעת ערב ובחוץ היה קפוא, קור כזה שמי שגר במרכז לא מכיר. נכנסנו לצימר החמים, זרקנו עוד כמה עצים לאח כדי שתמשיך לחמם אותנו כל הערב, הורדנו את הבגדים וקפצנו כולנו ערומים לג'קוזי. על פרטיות כזאת לא חלמנו. תוך כדי שאנחנו משתובבים במים החמים התחיל לרדת גשם, מה שהוסיף לחוויה המיוחדת כל כך. לשבת בג'קוזי תחת כיפת השמים כשעל הראש יורדות טיפות מים. במתחם הצימר יש גם בריכה לאורחים, מושלמת לימי הקיץ, עמדת מנגל, חצר מאובזרת בריהוט גינה ונדנדות לילדים, וגם שולחן ביליארד מקצועי. אחרי שעה בג'קוזי נכנסנו לצימר וניצלנו את 2 המקלחות כדי להתקלח כולנו יחד. אני והילד הגדול במקלחת אחת, אשתי והקטן בשנייה. זה היתרון של צימר גדול ומרווח, שבו גם 2 חדרי שינה: לבקשת הילדים, כל הורה ישן במיטה זוגית עם ילד אחד. ככה שלכולנו היה מרווח והצלחנו לישון היטב ללא צפיפות או הפרעות מהקטנטנים. 

קמנו מוקדם בבוקר ויצאנו היישר לאתר החרמון, מתכננים להקדים את הפקקים. ואכן, לא היו פקקים. אבל לא רק בגלל שהגענו מוקדם, אלא כי האתר היה פתוח רק ימים ספורים לאחר כשנה וחצי של מלחמה במהלכה היה סגור ומסוגר, וגם כי מבחינה כרונולוגית תחילת חודש מרץ נחשב כבר לסוף העונה. אז נכון שאי אפשר לעשות סקי, אבל הילדים ייהנו מערמות השלג, מהרכבל הארוך וממתקני האקסטרים. 

למזלנו, למרות חורף שחון בצפון, השלג תזמן את הגעתו לכבוד פתיחת האתר, עם המערכת הקפואה "קורל" שעברה אותנו 10 ימים לפני הפתיחה. חוץ מלזרוק שלג אחד על השני מומלץ על נסיעה ברכבל המבקרים שתביא אתכם לפסגת ההר, שם קר הרבה יותר והרוח חזקה, אבל כמויות שלג מפוארות יפצו על הכל, ויש גם מזלחות שלג שהילדים יכולים להשתמש בהם חופשי ולהחליק של השלג בישיבה.  לא ויתרנו גם על בניה של איש שלג, כולל גזר שהבאנו מהבית ופקקים של בקבוקי שתיה בתור עיניים וכפתורים. לאחר שירדנו בחזרה למפלס התחתון הקטנטנים לא ויתרו לנו על גלישה במתקן מזחלות האקסטרים, וה'סקייריידר' שמשולב במציאות מדומה. 

ומילה אחת גם על האנשים שמפעילים את האתר: החבר’ה כאן לא ישבו בחיבוק ידיים וחיכו שהחרמון יפתח. אפילו מנכ"ל אתר החרמון, רפאל נוה, גויס בעצמו למילואים והשתתף בפעילות צה"ל בעזה, בלבנון ובכתר החרמון.

מחירי הכניסה לאתר נשארו ללא שינוי, החל מ-36 ₪ לילד ו-42 ₪ למבוגר (בפיקוח). עליה ברכבל – 60 ₪, כרטיס לאטרקציה – 45 ₪. קיימות חבילות משולבות הכוללות כניסה ורכבל במחיר של 93 ₪ וחבילה הכוללת גם אטרקציה ב-126 ₪, בנוסף, חבילה משפחתית חדשה הכוללת: 2 כרטיסי כניסה, 2 כרטיסים לרכבל ועוד 2 כרטיסים לאטרקציות – 235 ₪ (ברכישה מוקדמת באינטרנט).

האתר מציע שירותי הסעדה במחירים נוחים, כולל משקאות חמים החל מ-9 ₪, מרק חם ב-17 ₪, כריך – 30 ₪ , סלט – 40 ₪, פיתה דרוזית – 23 ₪, ארוחת שניצלונים 61 ₪ וארוחת המבורגר – 73 ₪.

שימו לב: הכניסה לאתר החרמון בהזמנה ורכישת כרטיסים מראש בלבד. יש להתעדכן באתר לגבי תנאי מזג האוויר ועדכונים שוטפים. 

חזרנו מהחרמון רעבים והחלטנו לעצור שוב בבוקעתה, לעוד ארוחה דרוזית אחת, לאוכל שממחר נתחיל להתגעגע אליו. בנסיעה בכביש ראינו פתאום שלט שכתוב עליו merci. נימוסין תמיד עושים לנו את זה והחלטנו לעצור ולראות במה מדובר. בכניסה ראינו שכתוב ‘ברוכים הבאים למסעדת מרסי, מקום שבו המסורת הדרוזית פוגשת אווירה ביתית חמה’. התיישבנו, והבעלים, שהוא גם השף, הגיע אלינו בכבודו ובעצמו. אני אוהב את זה אצל הדרוזים. אפילו שיש לו במסעדה מלצרים, הוא יגיע לכל שולחן כדי לברך לשלום. "כאן", אמר לנו, "כל מנה היא חגיגה של טעמים אותנטיים, המביאה אליכם את הקסם והעושר של המטבח הדרוזי המסורתי. המסע הקולינרי שלנו מתחיל במתכונים עתיקים שעוברים מדור לדור במשפחה. כל מנה מוכנה בקפידה, תוך שימוש בחומרי גלם איכותיים ומתובלת באהבה ומסורת”. לכמה שעות ביום, סיפר לנו, אמא שלו מגיעה למטבח המסעדה ומכינה כמה מנות כמו שרק היא יודעת, כמו חצילים קטנים ממולאים בקובנייה וכבושים בשמן זית, או מקלובה אלוהית שהופעים לכם לצלחת. “בקיצור”, אמרנו לו, “עזוב תפריטים, תוציא לנו את המנות הכי טובות שלך מהמטבח הדרוזי”. לשולחן זרמו פיתות עם זעתר וסומאק, גדורי לבנה טרייה, אותם חצילים ממולאים וכבושים, קובות וסמבוסק בשרי או חלבי, ממולא גבינה וזיתים, עלי גפן קטנטנים ממולאים שאי אפשר להפסיק לאכול, מקלובה מפוצצת תפוחי אדמה, חצילים, חתיכות פרגית ושקדים קלויים, וגם מנת מג’דרה שהזכירה לי את סבתא אופירה העיראקית זיכרונה לברכה. אין על אוכל מזרחי. במרסי מגישים גם ארוחת בוקר דרוזית מסורתית, ופתוחים עד חצות. 

קפצנו לחופשה קצרה של 24 שעות ולא הספקנו לראות מספיק מהכפר עצמו, אבל אם אתם חובבי טיולים והיסטוריה, ומגיעים לבוקעתה, הנה כמה אתרים ששווים ביקור: 

חצר אלשיך: חצר ובה עומד זקוף גבוה הפסל  של השייחעלי פרחאת, השייח הראשון של הכפר ומראשון המתיישבים בכפר. 

אנדרטת חללי הדרוזים מהכפרים של צפון הגולן, שהשתתפו במלחמה נגד הצרפתים, אשר הנהיג אותה סולטאן באשא אלאטרש בשנת 1925. אותה מלחמה תרמה רבות לעצמאותה של סוריה בשנת 1947. 

פסל סולטן באשא אלאטרש – אחד המנהיגים הדרוזים החשובים בהיסטוריה של העדה הדרוזית. 

הבית המכושף- אלמרסוד. במקום זה נבנו הבתים הראשונים של התושבים. האגדה מספרת שהבית  בנוי על אוצר השייך למלך שלמה. באזור נמצאה אבן ובתוכה כְּתַב יָד שמצביע שהמקום מכושף, והזהיר שלא להתקרב למקום. משפחה שגרה במקום נשארה בלי ילדים, עד שעברה לגור בבית אחר. 

תמונות ארכיון צילום אתר החרמון

קבלת עדכוני חדשות מחולון , בת ים וראשון לציון, אזור, באר יעקב, ואירועים חריגים בארץ-לחצו כאן

להצטרפות לקבוצת עדכוני חדשות של חולון- לחצו כאן

להצטרפות לקבוצת עדכוני חדשות של בת ים-לחצו כאן

להצטרפות לקבוצת עדכוני החדשות של ראשון לציון- לחצו

להצטרפות לקבוצת עדכוני החדשות של אזור-לחצו כאן

להצטרפות וקבלת כל החדשות של באר יעקב לנייד שלך –לחצו כאן

להצטרפות וקבלת כל החדשות של נס ציונה לנייד שלך לחצו כאן

להצטרפות וקבלה על תאונות ואירועים חריגים בארץ-לחצו כאן

קבלת עדכונים בנושאים שונים

להצטרפות וקבלת כל העדכונים מתחום הבריאות והריקולים לנייד שלך ––לחצו כאן

להצטרפות וקבלת עדכונים ביטחוניים ופלילים לנייד שלך –לחצו כאן

להצטרפות וקבלת עדכונים בכל מה שמעניין בתחום הנדל"ן-לחצו כאן

לקבלת עדכונים בנושאי ביטחון-לחצו כאן

לקבלת המלצות ועידכונים בתחום הפנאי והטיולים – לחצו כאן