"זו זכות גדולה בשבילי להיות שם עבורם וללוות אותם"
לרגל יום העו״ס הבינלאומי שחל בחודש מרץ, עינב שלומייב (38) תושבת שכונת קריית שרת שבחולון, מספרת על עבודתה המאתגרת כעוס״ית בביה״ח וולפסון : ״היה לי חשוב לבחור במקצוע עם שליחות. זה המקום שהוביל אותי ללמוד עבודה סוציאלית. התעניינתי במקצועות טיפוליים שבהם אוכל לעזור לאנשים" היא מספרת.
על אופי העבודה עינב מספרת :"מדובר בעבודה שכוללת מגוון של התערבויות ודורשת ידע רחב ועבודה עם אוכלוסיות מגוונות. אני נחשפת לאנשים ברגעים הכי קשים וקריטיים שלהם וברגעים האלו זה התפקיד שלי לתת להם תקווה והכוונה".
אחד מהרגעים הקשים בעבודתה של עינב הוא כאשר היא מלווה מטופלים שיקיריהם נפטרו באופן פתאומי :"מדובר במשפחות שמקבלות בשורה מרה ועולמם חרב עליהם. זו זכות גדולה בשבילי להיות שם עבורם וללוות אותם. בכלל, במקצוע הזה, ה"אני מאמין שלי" הוא שגם אם יש לך השכלה, הדבר החשוב ביותר הוא הרצון הטוב והאמפתיה משום שאלו הכלים שמאפשרים להגיע לליבו של המטופל".
על ההתמודדות עם הקושי הרגשי בעבודה הסוציאלית, היא מספרת :"דווקא בגלל שאני עובדת בביה"ח ומבינה כמה החיים קצרים, אני אוהבת להכניס צחוק, הומור, משחקיות ושמחה ולפזר את אבקת הקסמים שלי בכל מקום. בנוסף לעבודתי כעו"ס, אני גם קריינית מקצועית, לומדת ערבית ואוהבת את כל מה שקשור לאמנויות הבמה".
מאז ה-07.10, עינב מספרת כי יש ביקוש ודרישה גוברת לתחום העבודה הסוציאלית יותר מאי פעם, למרות שמדובר בעבודה מאוד דורשנית :"אני חושבת שהיום אנשים מבינים באופן אוטומטי עד כמה המקצוע הזה חשוב ומשמעותי, ועד כמה הצורך בעו"סים הוא אדיר. אני אופטימית ורוצה להאמין שיהיו תקנים ומענים".
ואיפה נראה את עינב בעוד 10 שנים ? "מנטורית, מאמנת אישית ומרצה בכל הקשור ל-NLP מוטיבציה והתמדה. רואה את עצמי נותנת ערך מוסף לאנשים. מסייעת להם להציב מטרות, לעבוד עם הפחדים, להאמין בעצמם וללמוד איך הם יכולים להגשים את עצמם ע"י הכישורים שלהם.