יותר הכנסות ארנונה בראשון לציון, חולון, בת ים ונס ציונה?

יותר הכנסות ארנונה בראשון לציון, חולון, בת ים ונס ציונה-מה עיריית ראשון לציון ביקשה ממשרד הפנים?

עיריית ראשון לציון מבקשת ממשרד הפנים לשנות את שטח השפד״ן משטח ״ללא שיפוט״, המכונה ״שטח גלילי״, לשטח שיפוט של ראשון לציון, על מנת לאפשר רישוי ופיקוח על ידי העירייה וכן חלוקת הכנסות ארנונה מהשטח בין עיריית ראשון לציון, המועצה האזורית גן רווה, עיריית נס ציונה, עיריית בת ים, עיריית חולון ועיריית יבנה – הנפגעות העיקריות מהמפעל.

עיריית ראשון לציון טוענת לגבי פעילות השפד״ן ,אין לה כל פיקוח על המפעל למרות שהוא נמצא בשטחה. לכן, דורשת העירייה לשנות את שיוך השטח כך שתוכל להפעיל פיקוח על המפעל, בנוסף לפיקוח המתנהל על ידי המשרד להגנת הסביבה, לחייבו למסור תוצאות זיהום אוויר בשקיפות מלאה ולהפחית מטרדים – זאת, במטרה לשמור על בריאותם ואיכות חייהם של תושבי האזור.

מפעל השפד"ן ממוקם במערב העיר ראשון לציון על שטח של כ-2,500 דונם, והינו מכון טיהור השפכים הגדול ביותר בישראל המשרת כיום 23 רשויות מקומיות, כולל ראשון לציון. מאז הקמתו לפני כ-55 שנה, הוא נחשב לשטח גלילי ללא שייכות מוניציפלית המפוקח ישירות על ידי המחוז ולא על ידי העיר, ולטענת עיריית ראשון לציון הוא גורם מטרדים קשים שניתנים להפחתה על ידי הגברת ניטור ופיקוח ובהשקעה התקציבית הנדרשת לקירוי מתקנים ותוספות ממירים קטליטיים ועוד.

בסוף 2024 מינה משרד הפנים ועדה לבחינת שינוי גבולות, שמטרתה לחקור ולהמליץ לגבי שיוכו של השפד"ן לעיריית ראשון לציון. אתמול, כאמור, התנהל דיון ראשון בנושא, שבו הציגה עיריית ראשון לציון את טענותיה.

בבסיס הטענות עומדת הדרישה לתקן עיוות היסטורי ולהגדיר את שטחו של השפד"ן כשטח מוניציפלי של ראשון לציון, וכן לקבוע את חלוקת הארנונה באופן הוגן בין מי שנפגע מהשפד"ן – הרשויות הסובבות אותו.

הטענה היא שלמרות שהשפד"ן ממוקם בשטחה של העיר ומשתמש בשירותיה על בסיס יומיומי – החל מהעברת צינורות הולכה בשטחי העיר, מתקני החדרה, סיפונים, תאי בקרה ואף משפיע עליה כמעט יותר מכל גורם אחר באזור – אין הוא משלם לה ארנונה על שירותים שהוא מקבל מהעיר. זאת, לעומת משרד הביטחון והצבא, תעשיות ממשלתיות, משרדי ממשלה, בתי חולים ועוד הנמצאים בשטחה של העיר ומשלמים ארנונה ללא יוצא מן הכלל.