שנת 2025 עדיין לא הסתיימה, אך כבר עתה מסתמנת כשנה הקטלנית ביותר בעשור האחרון בתאונות דרכים שבהן מעורבים אוטובוסים ואוטובוסים זעירים.
לפי נתוני עמותת אור ירוק על בסיס נתוני הרלב"ד, מתחילת השנה נהרגו 33 בני אדם, לעומת 23 הרוגים בלבד במהלך כל שנת 2024 – עלייה חדה של 43%.
עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, התייחס לנתונים הקשים ואמר:
"תחום התחבורה הציבורית הוא פספוס ענק של כל ממשלות ישראל, החמצה לאומית שהייתה יכולה לשנות את פני התחבורה מהקצה אל הקצה ובתוך כך גם למנוע אובדן חיי אדם.
אוטובוסים הם כלי רכב בסיכון גבוה בשל הגודל, המהירות ומספר הנוסעים הרב. נהגים רבים עובדים שעות רבות מעל המותר בחוק, בעייפות ובתשישות גדולה – וזה עלול לעלות בחיי אדם."
לדבריו, יש להוביל רפורמה מקיפה בתחום הסעת ההמונים, לחייב התקנת טכוגרף דיגיטלי בכל אוטובוס, ולהגביר את הפיקוח על שעות העבודה וההכשרה של הנהגים.
חולון ובת-ים – תמונת מצב מדאיגה
מניתוח נתוני העשור האחרון עולה תמונה עגומה במיוחד גם בערים חולון ובת-ים, שנמצאות בעשירייה הראשונה בארץ במספר התאונות הקטלניות שבהן מעורבים אוטובוסים:
- בחולון: בשנת 2024 התרחשו 11 תאונות שבהן היו מעורבים אוטובוסים או אוטובוסים זעירים – אחת מהן קטלנית ואחת קשה. בעשור האחרון נרשמו בעיר 168 תאונות דרכים מסוג זה, מהן 7 קטלניות ו-39 קשות.
- בבת-ים: בשנה שעברה נרשמו 11 תאונות דרכים, מהן 6 תאונות קשות. בעשור האחרון – 194 תאונות דרכים, מהן 7 קטלניות ו-65 קשות.
נתונים אלה ממחישים כי הערים הצפופות בגוש דן נמצאות בחזית תאונות התחבורה הציבורית, בין היתר בשל עומסי התנועה, צפיפות התחבורה הציבורית והיעדר תשתיות בטוחות.
עלות הגודש בדרכים: 25 מיליארד ש"ח בשנה
לפי נתוני משרד האוצר, עלות הגודש בדרכים בישראל נאמדת בכ־25 מיליארד שקל בשנה.
בתל אביב, נסיעה של 10 ק"מ אורכת בשעת שיא 56 דקות לעומת 25 דקות בלבד בשעת שפל – פער של 31 דקות.
בירושלים, פער הזמנים עומד על 21 דקות.
למרות השקעות עתק של המדינה בתחבורה הציבורית – פי ארבעה תקציב סובסידיות בעשור האחרון – הציבור עדיין מעדיף את הרכב הפרטי.
על פי נתוני משרד האוצר:
"למרות השקעות אדירות בתוספות שירות, הגידול במספר הנוסעים נמוך מהגידול באוכלוסייה."
רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן