כלכלית בראשון: סופרפוזיציה – הפסקת אש ומלחמה גם יחד

הנתונים שפורסמו עד כה לרבעון השלישי של השנה מצביעים על צמיחה מהירה.

תרומת המדיניות הפיסקלית (fiscal drag) לצמיחה בשנת 2026 תהיה שלילית ואפילו ניכרת.

ישראל היא בין המדינות המפותחות הבודדות בהן הריבית לא הופחתה בשנה האחרונה. התאמת הריבית למגמה העולמית תהיה מהירה, וגם בישראל נראה את הריבית יורדת פעמיים לרמה של 4% בהחלטות הקרובות.

ישראל

לא בדיוק הפסקת אש ולא בדיוק מלחמה. בעידן המחשב הקוונטי נקרא לזה אולי סופרפוזיציה. זה לא מספיק בכדי שנראה פה שיפור מידי בדירוג האשראי של המדינה, אבל זה מספיק כדי להחזיר לפה חברות תעופה זרות, להזניק את מחירי המניות והאג"ח בבורסה, וזה כנראה גם יספיק בכדי להפחית את הריבית לקראת סוף החודש.

הנתונים שפורסמו עד כה לרבעון השלישי של השנה מצביעים על צמיחה גבוהה בייצור, וביצוא, לצד התייצבות של הצריכה הפרטית. היצוא התעשייתי שינה כיוון ועלה בשיעור דולרי (רבעוני) של 1.2%, כנראה הרבה הודות ליצוא בטחוני, יבוא הסחורות גדל ב- 8.5% ומספר המשרות הפנויות שב אף הוא לגדול והגיע לכ- 146 אלף איש. מנגד, נתוני הפדיון בענפי הכלכלה הראו ירידה בחודש אוגוסט וחזרה לרמות של תחילת השנה.

עד כמה המדיניות הפיסקאלית תפעל למיתון הצמיחה בשנה הבאה. ההוצאה לצריכה ציבורית עומדת על כרבע מהתוצר. הצריכה הציבורית גדלה בשנתיים האחרונות בשיעור ריאלי של כ- 18%, בעיקר בשל הוצאות המלחמה. הצריכה הציבורית היא חלק מהתוצר, ובנוסף זו הוצאה שבחלקה הגדול פועלת להגדלת ההכנסה של משקי הבית, אם זה בתשלומים למשרתי המילואים, כספים קואליציוניים וכדומה, ואלו תורמים לתוצר דרך הגדלת הצריכה. מנגד יש לציין שהגידול בהוצאה הציבורית הביא את הממשלה להחלטה להגדיל את המסים, וזו פעלה לצמצום הצריכה. תקציב הממשלה לשנת 2026 לא הוגש לכנסת עד כה (אמור היה בתחילת נובמבר), וסביר להניח שהממשלה תנסה לקצץ בתקציב הביטחון, ואולי נראה ירידה בצריכה הציבורית בשנה הבאה. בד בבד גם חלק ממשקי הבית ירגישו את הירידה בהכנסות כתוצאה מסיום המלחמה. בצד המסים, סביר להניח שלא נראה הפחתות מסים משמעותיות. גם אם מדרגות המס יוצמדו בשנה הבאה לאינפלציה בסופו של דבר, לא מדובר בהפחתת של ממש במסים, או תוספת ריאלית להכנסה הפנויה. בנסיבות אלו סביר להניח שתרומת המדיניות הפיסקלית (fiscal drag) לצמיחה בשנת 2026 תהיה שלילית ואפילו ניכרת.

הלחץ על בנק ישראל להפחית ריבית גובר. ישראל היא בין המדינות המפותחות הבודדות בהן הריבית לא הופחתה בשנה האחרונה. הציפיות לאינפלציה ירדו באופן משמעותי, כך שהריבית הריאלית על מקורות בנק ישראל עלתה בחודשים האחרונים, והיא גבוהה מ- 2.5%. החשש של בנק ישראל מעלייה חדה בצריכה עם סיום המלחמה נראה עתה פחות מאיים, לאור הנתונים האחרונים שמראים שעליית הצריכה ממוקדת יותר בנסיעות לחו"ל שעלו לרמתם טרום המלחמה, ופחות בביקושים בשוק המקומי. אנו מעריכים לכן כי התאמת הריבית למגמה העולמית תהיה מהירה, וגם בישראל נראה את הריבית יורדת פעמיים לרמה של 4% בהחלטות הקרובות. המשך תהליך הפחתת הריבית יהיה מאוד תלוי נתונים, סביר להניח שהציפיות לאינפלציה יחלו לעלות במחצית השנייה של חודש דצמבר, לאחר יציאת מדד נובמבר מהתחשיב, כך שהריבית הריאלית תהיה כבר נמוכה מ- 2%. זה עדיין יותיר לבנק ישראל מרחב להפחית את הריבית, אולם בצעדים מדודים יותר.

גלובלי

הפסגה בין שי לטראמפ הובילה, כמו שכולם ציפו, לחדשות טובות לשווקים ואפילו אם באופן חלקי. ארה"ב צמצמה את המכסים על סין, כך ששיעור המכס האפקטיבי הממוצע יורד בעשר נקודות אחוז מ-57% ל- 47%. סין בתמורה החליטה להשהות את המגבלות על יצוא מינרלים נדירים, ולהגדיל יבוא חקלאי מארה"ב. זה הסכם שהוא יותר הפסקת אש מאשר הסדר כולל שיפתור את סכסוך הסחר בין המדינות. מכל מקום זה הספיק בכדי להביא לעוד שבוע חיובי במדדי המניות, כשאנבידיה נושקת לשווי שוק של 5 טריליון דולר, מייקרוסופט ואפל ל- 4 טריליון ואלפבית לכ- 3.5. ארבע חברות עם שווי של יותר מחצי מהתוצר השנתי של ארה"ב.

תהליך הורדת הריבית בעולם נמשך, אך בדומה לפד שהתריע כי הורדת הריבית בדצמבר אינה מובטחת, גם בנקים מרכזיים אחרים צפויים להיות זהירים ולעצור כדי לבחון את מאזן הסיכונים בין אינפלציה וצמיחה. בבנק המרכזי של קנדה הפחיתו גם את הריבית בשבוע שעבר ב-0.25% לרמה של 2.25% ואותתו שתהליך הורדות הריבית עשוי לכלול עצירות בדרך. באירופה, הריבית נותרה ללא שינוי ברמה של 2.0%, והבנק המרכזי צפוי להותיר אותה ברמה זו גם בחודשים הקרובים.

בסיכום השבוע האחרון נרשמה מגמה מעורבת בבורסות בעולם. בארה"ב נרשמו עליות שערים. מדד ה-S&P500 עלה ב-0.7%, ומדד הנאסד"ק עלה ב-2.2%. באירופה מדד היורוסטוקס 50 ירד ב-0.2%, מדד הקאק בצרפת ירד ב-1.3%, הדאקס בגרמניה ירד ב-1.2% ומדד הפוטסי בלונדון עלה ב-0.7%. באסיה מדד הניקיי ביפן רשם עלייה חדה של 6.3%, המדד בקוריאה עלה ב- 5.1% ואילו בסין מדד ה-CSI300 ירד ב-0.4%.

השבתת הממשל בארה"ב נכנסה לחודשה השני ונתונים כלכליים רבים, ובהם נתוני הצמיחה לרבעון השלישי, נתוני המשרות החדשות ונתוני הפעילות בנדל"ן עדיין לא התפרסמו. בין הנתונים הבודדים שכן פורסמו בשבוע שעבר היה מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד. המדד ירד באוקטובר בשתי נקודות לרמה של 94.6 נקודות.  עלייה נרשמה במדד למצב השוטף כשגם נתוני החודש הקודם עודכנו כלפי מעלה, ואילו מדד הציפיות רשם ירידה בחודש האחרון.  

נדל"ן ארה"ב- קצב עליית המחירים השנתי התמתן באופן ניכר. מדד קייס-שילר למחירי הבתים ב-20 הערים הגדולות בארה"ב (נתונים מנוכה עונתיות) עלה באוגוסט ב-0.2% וב-12 החודשים האחרונים קצב הגידול בו התמתן ל-1.6% מ-1.8% בחודש הקדום. הנתונים ללא ניכוי עונתיות הצביעו על ירידה חודשית של 0.6% שהייתה הירידה החודשית הגדולה ביותר מאז דצמבר 2022.

בשבוע האחרון הפד הפחית את הריבית כצפוי ב-0.25% לרמה של 4.0%, אך יו"ר הפד פאוול התריע ש"הפחתה נוספת בדצמבר אינה מובטחת – רחוק מכך". הציפיות להפחתות ריבית, כפי שהן נגזרות משוק ההון, התמתנו מעט לאחר הודעת הריבית השוק צופה הפחתה נוספת בדצמבר בהסתברות של כ-68% בלבד, אך מעריך שבכל מקרה עד סוף ינואר 2026 הרבית תופחת לרמה של 3.75%. השוק צופה כעת שעד סוף 2026 ריבית הפד תרד לרמה של 3.25%

על רקע דברי הפד נרשמה עלייה בתשואות האג"ח בארה"ב. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים עלתה מעט בשבוע האחרון לרמה של 4.08% מרמה של 4.00% בשבוע שעבר. התשואה לחמש שנים עלתה לרמה של 3.69% מרמה של 3.61% והתשואה לשנתיים ירדה לרמה של 3.57% מרמה של 3.48%.

גוש האירו- צמיחה גבוהה מהצפוי ברבעון השלישי של השנה. אומדן ראשון לנתוני הצמיחה לרבעון השלישי של 2025 הצביע על צמיחה של 0.9% במונחים שנתיים, מעט גבוה יותר מהערכות מוקדמות. בין המדינות החברות בגוש האירו נרשמה שונות גבוהה בנתוני הצמיחה. בגרמניה נרשמה יציבות בתוצר לאחר התכווצות של 0.8% ברבעון הקודם, ואילו בצרפת ובספרד נמשכה גם ברבעון השלישי הצמיחה הגבוהה יחסית. צרפת צמחה ברבעון האחרון ב- 2.0% ובספרד נרשמה צמיחה של 2.6% ( בממונחים שנתיים).

ריבית הבנק המרכזי האירופי נותרה ללא שינוי ברמה של 2.0%. בהודעת הריבית ציינו בבנק המרכזי שהאינפלציה בגוש האירו עומדת קרוב ליעד של כ-2.0% ושהצמיחה הכלכלית מתונה אך חיובית. בבנק הדגישו שבדומה לחודש האחרון גם ההחלטות הבאות יהיו תלויות בנתונים שיתפרסמו. הציפיות להפחתת ריבית נוספת התמתנו, והשוק צופה שהריבית תיוותר ללא שינוי בהחלטות הקרובות, ושההסתברות להפחתת ריבית נוספת במחצית השנייה של 2026 עומדת על כ-50% בלבד.

אומדן ראשון לנתוני האינפלציה לחודש אוקטובר בגוש האירו הצביע על יציבות באינפלציית הליבה. מדד המחירים עלה באוקטובר ב-0.2% ורמתו השנתית התמתנה ל-2.1% מ-2.2%. אינפלציית הליבה ב-12 החודשים האחרונים נותרה ברמה של 2.4%.

רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן