יש ערבים שלא דומים לשום דבר אחר, סוריאליסטי משהו… ערב כזה חוויתי היום, ערב שהמציאות בו עולה על כל דימיון ,
ערב שני של חג חנוכה, במקום שבו שוררת בדרך כלל דממה, חווינו רגע של אור שלא אשכח…
רפי ארווס, אביו של שי ארווס ז״ל איש של עשייה שכולו לב ונשמה ענקית שמאז נפילתו של שי בנו, בחר להפוך את הכאב למקור של אור, של חיבור ושל נתינה, בעשייה שקטה, עקבית ומעוררת השראה הוא פועל כדי שזכרו של שי וחבריו לא יישאר רק חקוק באבן, אלא ימשיך לפעום בלבבות …
רפי ארגן הדלקת נר חנוכה בבית העלמין הצבאי בחולון, עמדתי משתאה למראה עיניי, השעה שעת ערב, חנוכה, ובמקום שבו שוררים בדרך כלל שקט ודממה בטח בלילה, הסתובבו אנשים רבים כל כך כאילו זו שעת בוקר באמצע תל אביב, משפחות, נשים וטף וילדים שהפרו את הדממה בקולות השמחה שלהם שהתערבבו עם שירי החנוכה שהתנגנו ברקע….
שרותי כבאות והצלה הגיעו גם הם עם כבאיות להצדיע לגיבורים, המשפחות השכולות, משפחות שהגורל קשר ביניהן, עמדוסביב הנרות מחוברים בכאב, בזיכרון ובעיקר בבחירה שלהן בחיים…
והלב התקשה לעכל , לא רק את מה שקורה אלא היכן שזה קורה, נדמה שרק אדם אחד יכול היה לחולל מציאות כזו וזה רפי ארווס….יחד עם זהבה אשתו שדואגת ומסייעת מאחורי הקלעים למפעל הזה עם העשייה הגדולה הזו להתקיים …
גם מזג האוויר שהיה סוער וגשום האיר פניו, לפתע הכול נעצר, הגשם פסק, הרוח שככה, ויכולנו להקשיב לדבריו המרגשים של רפי שלאחריהם הקריא בקול רועד אך יציב את שמות הנופלים בחלקה, שמותיהם של יקירינו שלמדנו להכיר כל אחד ואחת מהם… אחרי הדלקת נרות מרגשת דיברו משפחות שכולות נוספות, הן שיתפו, פתחו את הלב, והזמן כאילו עמד מלכת….
חנוכה הוא חג של אור שנולד דווקא מתוך החושך, של אמונה גם כשנדמה שאין סיכוי, של בחירה לראות נס קטן גם בימים קשים… הערב הזה היה אחד מהם…
תודה לרפי היקר שממשיך ולא עוצר לרגע ומאיר ומשמר את זכרונם ומורשתם של יקירינו בלבבות של כולנו לעד…למשפחות השכולות האהובות, שהן מקור השראה עבורי בעמידה, בכוח ובבחירה בחיים יום אחרי יום….
מי יתן והאור בנרות שהדלקנו היום יאיר את הלבבות ויהיה אור של תקווה, של זיכרון ושל חיים….
חג חנוכה שמח ומואר .
רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן