גוש דן מוצף בחיות בר: הרשויות נותרות לבד מול סכנה בריאותית וביטחונית
עיריית חולון: “עומס תקציבי כבד, עלות פקחים כ־400 אלף ש״ח בשנה ואין כתובת ממשלתית אחת”
התפרצות חיות הבר לשטחי הערים בישראל כבר אינה תופעה שולית – אלא משבר מתמשך עם השלכות בטיחותיות, בריאותיות וכלכליות כבדות. כך עולה מדיון חריג שקיימה ביום(שני) הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בראשות ח״כ אלון שוסטר, בעקבות דוח מבקר המדינה על התמודדות הרשויות המקומיות עם חדירת חזירי בר ותנים למרחב העירוני.
בדיון נחשפה תמונה מדאיגה: גידול חד באוכלוסיות חיות הבר בלב הערים, לצד היעדר הגדרה ברורה של סמכויות ואחריות ברמה הממשלתית – מצב שמותיר את הרשויות המקומיות, בהן גם עיריית חולון, להתמודד כמעט לבדן עם התופעה.
חולון במוקד: “אין לנו כלים – רק אחריות”
נציגי עיריית חולון תיארו בפני הוועדה עומס תקציבי כבד וחוסר אונים ניהולי. לדבריהם, עלות העסקת פקחי דילול בלבד מגיעה לכ־400 אלף שקלים בשנה, סכום משמעותי לרשות מקומית, וזאת ללא סיוע ייעודי מהמדינה.
מרכז השלטון המקומי הזהיר בדיון כי ישראל מצויה ב־שנת שיא של מחלת הכלבת, עם כ־100 מקרים מתועדים – נתון חריג שמעלה חשש ממשי לבריאות הציבור, בעיקר באזורים צפופים כמו גוש דן.
לדברי נציגי השלטון המקומי:
“גוש דן מוצף בחיות בר. הרשויות מתמודדות לבד עם איום בריאותי אמיתי, בלי מדיניות לאומית ובלי תקצוב”.
“פגיעה ממשית בביטחון האישי”
יו״ר הוועדה, ח״כ אלון שוסטר, קבע כי חדירת חיות הבר לשטח העירוני אינה עוד אירוע נקודתי:
“מדובר בתופעה שיטתית ומתמשכת, שפוגעת בגוף, ברכוש ובתחושת הביטחון האישי של התושבים. לא ייתכן שרשויות מקומיות יישארו בחזית ללא כתובת ממשלתית אחת”.
לדבריו, דוח המבקר מצביע על חוסר בהירות חריף בחלוקת הסמכויות בין משרדי הממשלה – מצב שמוביל לגלגול אחריות ולהיעדר טיפול אפקטיבי.
ואקום ניהולי: כולם אחראים – ואף אחד לא מוביל
מהדוח עולה כי:
- רשות הטבע והגנים נתפסת כגורם המקצועי, אך סמכויותיה בשטח עירוני אינן מעוגנות דיין.
- המשרד להגנת הסביבה אינו רואה עצמו כגורם מבצע או מנחה על פי חוק, ומסתפק בתפקיד מסייע בתחומי סניטציה וניקיון.
התוצאה: ואקום ניהולי שבתוכו פועלות הרשויות המקומיות – ללא תכנית לאומית, ללא תקצוב ייעודי וללא כלים מספקים.
ביקורת חריפה על מדיניות ההמתות
ח״כ יסמין פרידמן התריעה בדיון מפני המשך מדיניות המתמקדת בדילול והמתות:
בין השנים 2020–2024:
- הומתו כ־24 אלף חזירי בר
- וכ־42 אלף תנים
לדבריה, הנתונים מוכיחים כי צעדים אלו לא הביאו לירידה בתופעה.
“הבנייה המואצת היא שחדרה לבתי הגידול של חיות הבר. המדינה בוחרת פעם אחר פעם בפתרון הקל במקום בחשיבה מערכתית ארוכת טווח”.
משבר בלי בעל בית
הדיון בכנסת ממחיש כי חדירת חיות הבר לערים – מחולון, דרך גוש דן ועד אזורים נוספים – אינה בעיה מקומית אלא כשל לאומי מתמשך. כל עוד לא תיקבע סמכות אחת ברורה, לא תגובש תכנית לאומית ולא יוקצה תקצוב ייעודי, הרשויות ימשיכו לכבות שריפות – והתושבים ימשיכו לשלם את המחיר.
רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן