ערב של בושה עבר אמש על העיר חולון

ערב של בושה עבר אמש על העיר חולון

תבוסה משפילה בהיכל: הפועל חולון הובסה 114:60 מול הפועל תל אביב

אחד הערבים הקשים בתולדות המועדון בשנים האחרונות • האוהדים יצאו כואבים ומתוסכלים • בחולון יודעים: כך קבוצה עם שאיפות לא יכולה להיראות

לא הפסד – קריסה: הערב שבו הפועל חולון איבדה את הכיוון

יש הפסדים. יש תבוסות. ויש ערבים שבהם מועדון שלם צריך לעצור, להסתכל במראה ולשאול את עצמו לאן הוא הולך. ההפסד 114:60 להפועל תל אביב לא היה עוד משחק רע – הוא היה כתב אישום.

זו לא רק התוצאה החריגה, ולא רק הפער המביך. זו התחושה הקשה שחולון פשוט לא הייתה שם. בלי אגרסיביות, בלי זהות, בלי רעב. קבוצה שנכנסת להיכל הביתי שלה ונראית כאילו היא רק מחכה שהזמן יעבור – לא יכולה לדבר על שאיפות, לא על צמרת ולא על אליפות.

האוהדים הסגולים לא דורשים ניצחון בכל משחק. הם דורשים מאמץ, מחויבות, מלחמה. אתמול הם קיבלו בדיוק את ההפך. מהרגע הראשון היה ברור שהפועל תל אביב משחקת כדורסל, והפועל חולון – משחקת על זמן. הגנה רופסת, התקפה תקועה, שפת גוף כבויה. זה לא עניין של יום רע, זה עניין של תרבות מקצועית.

וזו כבר לא הפעם הראשונה. מול מכבי תל אביב זה קרה, עכשיו זה קרה שוב – וכשזה חוזר על עצמו מול קבוצות שמעליך בטבלה, זו כבר מגמה. קבוצה שרוצה להיות בצמרת לא נמדדת רק בניצחונות על קבוצות תחתית, אלא ביכולת להופיע כשקשה. חולון נעלמה.

האחריות מתחלקת בין כולם – שחקנים, צוות מקצועי, הנהלה. אין כאן נקודת אור להיאחז בה, ואין תירוץ שאפשר למכור. הפסד כזה, בבית, מול יריבה ישירה, מחייב חשבון נפש עמוק. לא עוד הצהרות, לא עוד קלישאות. מעשים.

ביום רביעי מחכה משחק חוץ מול הפועל העמק. זה לא רק משחק על נקודות – זה משחק על אופי, על כבוד, על השאלה האם ההשפלה מול הפועל תל אביב הייתה סטירת התעוררות או סימפטום לבעיה הרבה יותר עמוקה.

כי אם זו הקבוצה שראינו – אז לא מדובר במעידה. מדובר בדרך לא נכונה.

רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן