נפילה חופשית באיכות החיים: חולון הידרדרה לקבוצת הערים החלשות בישראל

נתוני מדד איכות החיים לשנת 2024, שפרסמה היום (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מציירים תמונה מדאיגה עבור תושבי חולון:

העיר הידרדרה למקום ה־14 מבין 18 הערים הגדולות בישראל, והצטרפה לקבוצת הערים עם ציון כולל נמוך במדדי איכות החיים משמע ירידה חדה לעומת המקום העשירי שבו דורגה בשנה הקודמת.

בעוד ערים רבות בישראל מציגות מגמת שיפור, חולון הולכת בכיוון ההפוך. על פי נתוני הלמ"ס, ערים כמו כפר סבא – שכבשה את המקום הראשון, וכן פתח תקווה, נתניה, תל אביב־יפו ובאר שבע – שיפרו את מיקומן ביחס לשנת 2023. מנגד, חולון נמנית עם רשימת הערים שאיבדו גובה באופן מובהק.

לא מדובר בירידה שולית. הלמ"ס בחנה 56 מדדי איכות חיים, מהם 38 מדדים משותפים לכל 18 הערים הגדולות (מעל 100 אלף תושבים), וחילקה את הערים לשלוש קבוצות: ציון גבוה, בינוני ונמוך. חולון, שבעבר דורגה בקבוצת הביניים ואף קרוב לצמרת, הידרדרה כעת לקבוצת הציון הנמוך.

המשמעות ברורה: איכות החיים של תושבי חולון נפגעה במגוון תחומים מרכזיים החל מאיכות התעסוקה והביטחון האישי, דרך דיור ותשתיות, חינוך והשכלה, ועד סביבה, רווחה אישית, תרבות, פנאי ומעורבות אזרחית.

מאחורי הדירוגים והטבלאות מסתתרת מציאות שתושבים רבים חווים ביום־יום: עומסי תנועה, תחושת ירידה בביטחון האישי, מחסור בתשתיות מתקדמות, פערים בשירותים עירוניים ותחושה גוברת של ניתוק בין העירייה לציבור.

העובדה שערים שכנות כמו ראשון לציון והרצליה אמנם ירדו גם הן בדירוג אך עדיין שומרות על מעמד גבוה יותר – מדגישה עוד יותר את עומק הבעיה בחולון. זאת, בזמן שירושלים סוגרת את הרשימה במקום האחרון.

הנתונים של הלמ"ס אינם עניין של פרשנות פוליטית אלא מראה סטטיסטית רשמית. השאלה המתבקשת היא: כיצד עיר שהייתה מזוהה במשך שנים עם חינוך, תרבות ואיכות חיים, מוצאת את עצמה בתוך זמן קצר בקבוצת הערים החלשות?

והשאלה החשובה לא פחות: האם הנהגת העיר תכיר בכישלון, תפיק לקחים ותציג תוכנית אמיתית לשיפור איכות החיים – או שתמשיך להתעלם מהנתונים ומהתחושות בשטח?

מחוברים לחדשות המקומיות בחולון

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק פורום חולון-לחצו כאן

להצטרפות וקבלת חדשות ועדכונים בפייסבוק: מוזמנים לסמן לייק ועוקב לחדשות goitem-לחצו כאן

רוצים להיות מחוברים לחדשות המקומיות בווטסאפ ולקבל את החדשות לנייד: לחצו כאן